עין זוכר/מ/ח
|
< הקודם · הבא > |
ח. מדשקיל וטרי אליבא דפלוני ש"מ הלכה כמותו. בחד לקבל חד. כן כתב הרב יד מלאכי אות תי"א והוכיח כן מדברי הרא"ש והר"ן ושאר גדולים ולבסוף כתב וז"ל אמור מעתה דלא צדק הרמב"ן במ"ש פרק לולב הגזול דלא סמכו הגאונים אהך כללא אלא שאינו נדחה הכלל המסור בידינו דליתא וכמו שהוכחתי בטעמי נכוני וברירי ומה גם דממ"ש הרא"ש בשמו פ"ט דנדרים והר"ן פ"ב דקדושין לא משמע הכי עכ"ל. ונוראות נפלאתי על חסיד שכמותו איך שבקיה לחסידותיה וכותב על הרמב"ן כמי שכותב על אחד מאחרוני זמנינו. ומה הלשון אומרת לא צדק דליתא על חד מרבוואתא קמאי לאריא דבי עילאי מתיל משתו יגורו אלים הרמב"ן ז"ל. ומה יוכח הוכיח מהרא"ש והר"ן דכתבו איפכא ואפילו מקמאי. הלא הרמב"ן חולק עמהם כי שיח ושיג לו. והכי הול"ל דהרמב"ן חולק עם הרא"ש והר"ן ודעמיהו ותו לא. וגם לשון דליתא כמו שהוכחתי בטעמי נכוני וברירי מה הם אלו הטעמים ואם כונתו שהוכיח מדברי הרא"ש והר"ן להפך לא שייך לשון טעמי וכו' רק הול"ל דכמה גדולים סברי איפכא כמו שהוכחתי. ואם כונתו לפסוק הלכה אע"ג דכבר על הרוב בכל סוגיא הראשונים האירו עינינו בה הול"ל דנקיטינן כהרא"ש והר"ן וסיעתם ולא כהרמב"ן דרבים נינהו. ומאי דקשיתיה ממ"ש הרמב"ן עצמו בהלכות נדרים כ"י פ"ט והביאו הרא"ש בפסקיו יש לומר דהתם איכא טעמי אחריני וזה שכתב דשו"ט הוא לסניף לבד. ועוד יש לחלק דכי אמרה הרמב"ן שם היינו דוקא בכללי פרק מי שהוציאוהו דאמרינן התם היכא דאתמר אתמר היכא דלא אתמר לא אתמר משא"כ הכא דמיירי בכלל שמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן דאלים טפי.
שוב ראיתי להרמב"ן בחידושי שבועות שנדפסו מחדש על דף מ"ב בסוף שכתב וז"ל וכל היכא דאתמר אין הלכה ל"ק כלל דכלהו כללי היכא דלא אתמר נינהו והיכא דאתמר אתמר עכ"ל. ולכל הדברות לישר"י לן מר דכתב על הרמב"ן כאשר ידבר איש אל רעהו וכן לא יעשה. ומה שלמד מדברי הרי"ף פ"ק דסוכה עמ"ש על זה הרמב"ן שם פרק לולב הגזול ודו"ק הטב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |