עין זוכר/ח/ז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ז. חשבון המועדות שבידינו. הרמב"ם הלכות קדוש החדש פ"ה כתב דבר זה הל"מ הוא שבזמן שיש סנהדרין קובעין על פי הראיה ובזמן שאין שם סנהדרין קובעין על פי החשבון הזה שאנו מחשבין בו היום עכ"ל. ורבינו חננאל הביאו רבינו בחיי פרשת בא על פסוק החדש הזה האריך להוכיח דהחשבון הזה הוא העיקר מעת אשר נאמר למשה רבינו ע"ה החדש הזה:
וחזה הוית להרשב"א בתשובה כ"י כלל ב' סימן י"ח שכתב דהחשבון הל"מ כדברי הרמב"ם ואפילו בזמן הראיה היו מדקדקים שיהא מכוון לחשבון. וסיים וקבלה בידינו שהסדר הזה תקנו הלל בן בנו של רבינו הקדוש אבל לא ידעתי שום מקום לדבר הזה עכ"ל. גם הרמב"ן בספר המצות כתב שהוא מיסוד הנשיא רבינו הלל וכן כתב הריטב"א בחידושי סוכה על דף מ"ג דרבי הלל יסד החשבון הזה וקדש ר"ח ומועדות ועבר שנים עד יבא מורה צדק וכ"כ בספר החינוך פרשת בא ובספר ארחות חיים דף קי"ו. וכן ראיתי שכתב הר"ן בפירוש ההלכות פרק השולח גבי פרוזבול ובחידושיו לסנהדרין על דף י"א כתב וקבלה בידינו מפי הגאונים שרבי הלל בנו של רבי יהודה הנשיא הוא שעשאן מיסוד הרמב"ן ז"ל עכ"ל וקצת יש להרגיש על הרשב"א שכתב דלא ידע איה מקום דבר זה שהרי הרמב"ן כתב שהוא קבלה מהגאונים. גם מ"ש הרשב"א בתשובה הנזכרת הלל בן בנו של רביוו הקדוש לאו דוקא. ועיין בתשובות הרשב"ץ ח"א סימן קל"ה וקל"ו. ובתשובות מהרלנ"ח:
והן עתה נדפסו תשובות רבינו מהר"י הלוי ן' מיגש תלמיד הרי"ף זכרם לברכה חדשות מעתה וראיתי בסימן קמ"ו שנשאל וז"ל לאיזו סיבה בטלה היום עדות החדש וכבר מצינו במקומות רבים מהמשנה והתלמוד שעדות החדש היתה אחר החרבן וכו' התקין ריב"ז שיהיו מקבלין וכו' ומהו הדבר שבטלה אחר זה ואם הסיבה דידעינן בקבועא וכו' מ"ט לא נקדש על הראיה ואם הוא בפני הבית נאמר שהמאמרים הנזכרים שהם מורים על עדות החדש היו בלא קדוש. והרב ז"ל אחר שהשיב לשאלת השואל בנתקלקלו הלויים בסוף התשובה כתב וז"ל ומה שחויב בזמן הזה שאין מצטרכין לעשות קדוש על הראיה הוא משום דידעינן בקבועא דירחא לא הוצרכו לקדשו בב"ד הגדול שכבר קדשוהו שמים עכ"ל ודברי השואל ותשובת הרב ז"ל כאשר ירדוף הקור"א הם סתומים. על השואל דנראה שהיה מתעסק בש"ס כמו שהביא ראיות. ובסוף שאלתו על נתקלקלו וכו' היה דור"ש מ"ט בטלה עדות החדש. ויש להרגיש אטו לא ידע דבעי סנהדרין או סמוכים ובטלה סמיכה ואיך יקדשו החדש עתה מבלי סנהדרין או סמוכים. ותו דמביא ראיה מריב"ז שבימיו עדות החדש וגדולה מזו הי"ל להביא שבימי אביי ורבא היו מקדשין ע"פ הראיה כמבואר בראש השנה דף כ"א. ותו מה שצדד דלא היו מקדשין הרי אמרו שם דף כ"ה דאמר רבי לרבי חייא זיל לעין טב וקדשיה ולא נאריך בהערות על השואל. רק נבא העי"ר על תשובת רבינו הרב ז"ל דמלבד שלא הודיעו לשואל דחסריה ליה כמה עיקרים גדולים ניחזי אנן מאי קאמר הרב דטעמא שאין מצריכין לעשות קדוש על הראיה ה"ט דידעינן בקבועא דירחא לא הוצרכו לקדשו בב"ד הגדול והדבר קשה דמאי לא הוצרכו לקדשו בב"ד הגדול לימא דלא מצו דליכא ב"ד הגדול ובטלה סמיכה. ותו דגמר אומר שכבר קדשוהו שמים ומה טענה היא זו הלא הקב"ה מסר הדבר לב"ד אשר תקראו אתם וציוה לקדש החדש וכבר כתב רבינו חננאל רבה דרביה הרי"ף דהחשבון הוא עיקר מעת שנצטוה משה רבינו ע"ה החדש הזה ואפ"ה כתיב אשר תקראו אתם. והא ודאי מדברי רבינו הרב ז"ל מוכח דאין דעתו כמ"ש הרמב"ן דרבי הלל יסד החשבון הזה והוא קדש כל המועדות ור"ח וי"ט עד יבא מורה צדק כמ"ש הריטב"א דהא נ"ט שכבר קדשוהו שמים:
ואפשר לומר בדוחק דהוא לא חש למשקל ולמטרי בהדי השואל והשיב בקצרה. וכונת דבריו היינו דכבר הוה פשיטא ליה דזו הל"מ דכי איכא סנהדרין קובעין על פי הראיה וכי ליכא סנהדרין קובעין על פי החשבון הזה כמ"ש תלמידו הרמב"ם וז"ש דמה שאין מצריכין לעשות קדוש עפ"י הראיה הוא משום דידעינן בקבועא דירחא כלומר דכך ציונו ה' שנתנהג על פי החשבון ולא הוצרכו לקדשו בב"ד כלומר שב"ד הגדול כשהיה מצוי יהיו הם מקדשין כל החדשים עד יבא מורה צדק. וה"ט שכבר קדשוהו שמים דהל"מ היא שנתנהג על פי החשבון זה נראה אגב ריהטא משום יתובי דעתא בתשובת רבינו הרב ז"ל ודבריו סתומים וקיצר את הרחב. ואולי שהשואל לא היה בר הכי להאריך ולהסביר לו הדברים וקדם וסלקו בדברות שתים. ובמה שרמזנו דלקדש החדש בעי סמוכים או סנהדרין איכא פלוגתא דרבוואתא כמו שתראה בתשובות אש"ל אלוני מורה הרב מהר"ר לוי ן' חביב בקונטריס הסמיכה ועמ"ש הרב חוות יאיר בתשובה סימן קצ"ב אות נ"ה:
וסוגיית ר"ה דף כ"א שזכרנו לעיל דמוכח מינה בהדיא דבימי רבא היו מקדשין על פי הראיה הויא תיובתא כלפי סאני דהר"ן והריטב"א ומהרש"ל בדין אי מערבין על תנאי בי"ט והגהות מיימוניות ריש הלכות מגילה דאשתמיט להו סוגיא הנזכר דעד רבא היו מקדשין עפ"י הראיה הפך דבריהם. והדבר מפורש בדברי הרמב"ם ריש פ"ה דקדוש החדש שכתב וז"ל ומאימתי התחילו כל ישראל לחשב בחשבון הזה מסוף חכמי הגמרא בעת שחרבה ארץ ישראל ולא נשאר שם בית דין קבוע אבל בימי חכמי המשנה וכן בימי חכמי הגמרא עד ימי אביי ורבא על קביעות ארץ ישראל היו סומכין עכ"ל ועיין בספר יסוד עולם להרב תוכ"ן הרבה מהר"ר יצחק הישראלי חיבור קדמון מזמן הרא"ש ונדפס מקרוב במאמר הרביעי פרק הששי ע"ש באורך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |