עין זוכר/ה/מה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עין זוכרTriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png מה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

עין זוכר להרב חיד"א מערכת הה' אות מה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה. הלכה כרבי יוסי מחבירו. הני מילי היכא דליכא סתמא נגדו אבל אי איכא סתמא כרבי מאיר הלכה כר"מ וזה תלמוד ערוך בסנהדרין דף ז"ך ע"א דאמרינן התם והלכתא כותיה דאביי והא אתותב ההיא רבי יוסי היא ותהוי נמי ר' יוסי ר' מאיר ור' יוסי הלכה כר' יוסי שאני התם דסתם לן תנא כרבי מאיר. וכן אמרו שם בע"ב מאי דעתיך כר"מ ר"מ ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי וכו' א"ל רב פפי ה"מ היכא דלא סתם לן תנא כר"מ הכא סתם לן כר"מ וזו מההלכות דיע"ל קג"ם דפסקינן כאביי. הראת לדעת דהא מילתא יוצאה בהנומא מפי תלמוד ערוך והלכה פסוקה דהיכא דסתם לן תנא כר"מ אין הלכה כרבי יוסי:

והיה העלמ"ה סוגיא זו מהמרדכי לפי מאי דמסיק הרב כנה"ג בדעתו שכתב בכללי הגמרא שבסוף א"ח כלל ב' וז"ל מדברי המרדכי מוכיח דאע"ג דסתם לן כר"מ פסקינן הלכה כרבי יהודה מהכלל המסור בידינו ר"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה והרי"ף במסכת שבת פרק כל הכלים חלוק על זה ואעפ"י שכתבתי בהגהת הרמב"ם פ"ד דבכורים להסכים דברי המרדכי להרי"ף אינו עיקר עד כאן לשונו ואשתמיטיתיה להרב כנה"ג סוגיא הנזכרת דאם זכר ממנה היה מקשה למרדכי מינה ואולי שהיה בוחר במה שנדחק בהגהותיו להרמב"ם להסכים המרדכי עם הרי"ף:

אמנם אין להקשות על רב צמח גאון שהביא הרי"ף פרק כל הכלים דפסק דהלכה כרבי יהודה מכח הכלל אע"ג דסתם תנא כרבי מאיר משום דאמר לך רב צמח גאון דלא אמרינן הכי אלא כשאין מחלקת במשנה והוא סתם גמור אבל בההיא דפרק כל הכלים אינו סתם גמור דקתני במשנה עצמה סברת רבי יהודה ע"ש וכן צ"ל לדעת הרשב"א שכתב בחידושיו פרק אותו ואת בנו על דף פ' דקי"ל כרבי יוסי אפילו נגד רבנן דהוא סתם המשנה וכו' והרי מסוגית זה בורר מוכח דקי"ל כסתם שהוא ר"מ ולא משגחינן בכלל ר"מ ור' יוסי הלכה כרבי יוסי אמנם נראה כמ"ש דיש לחלק בין סתם גמור לת"ק ורבי יוסי:

ובזה ניחא דהסמ"ג עשין ע"ד הקשה על הרמב"ם מסוגית בכורות דף ל"ז ולא מותיב עליה מסוגית זה בורר הלזו דאלימא טפי משום דהרמב"ם פסק כרבי יוסי נגד ת"ק ובסוגיין דזה בורר מיירי בסתם גמור. עיין תשובת הרב מהר"י המון ז"ל בספר שביתת יום טוב י"ד סימן יו"ד מ"ש בענין זה ולא זכר מסוגית זה בורר ע"ש:

ודע דסוגיין דזה בורר הלזו נעלמה מכמה אחרונים אחרוני זמנינו איש איש ממקומו הלא בספרתו כמו שכתבתי אני בעניי בליקוטי ובמקומות אחרים בס"ד:

ואביטה נפלאות תורה מכהן גדול הרב יד מלאכי באות ר"ל ואות רל"א הפליא עצה הגדיל תושיה והרבה להוכיח מחבילות של ראיות מהרי"ף והרמב"ם והרא"ש ושאר גדולים דהלכה כרבי יוסי מחבירו דוקא ולא מחביריו והן יד"ו משג"ת להסמ"ג עשין ע"ד הנז"ל שכתב שדעת הרמב"ם דהלכה כרבי יוסי מחביריו והכי גריס פרק מי שהוציאוהו והשיג"ה יד"ו על כמה אחרונים ועל מהר"ש אלגאזי בספר יבין שמועה דף פ"ה שכתב דט"ס הוא בה"ע וצ"ל הלכה כרבי יוסי מחביריו ואחריו נמשכו כמה אחרונים. ועד אחרון בשפלנו זכר לנו בפתח השער שכתבתי דהלכה כר' יוסי מחביריו וכן השיג על מ"ש הרב בית דוד עיין בספרו הנחמד באריכות. ועלי אני ההדיוט אינה השגה דכבר נשמרתי וכתבתי דצריך להתיישב בזה כמפורש בתוך השער. ואחזה אנכי דבכל מה שטרח חפ"ש מחופ"ש אשתמיטיתיה סוגית זה בורר הלזו:

וחזה הוית להרב כמהר"ד קורינאלדי בעל בית דוד שהשיג עליו בגליון על מ"ש על הסמ"ג והאחרונים וז"ל בקצור. הוא סבור דחביריו דרבי יוסי וסתם משנה הכל אחד וליתא וצדקו דברי הסמ"ג והרב בתי כהונה והרב חזון נחום והרב יד אליהו דדעת הרמב"ם בכל חיבורו דהלכה כר' יוסי אפילו מחביריו. גם הוא סובר דחביריו ורבים הכל אחד וזה אינו עכ"ל בקצור. וכבר כתבתי לעיל כי בקונטריס זה אבא בקציר"ת האומ"ר והלא כה דברי כי הנה הרב הנזכר הוא בא להצדיק דברי הסמ"ג והרב בתי כהונה והרב יד אליהו בשפת חלקו"ת דיש הפרש בין חביריו דרבי יוסי לסתם משנה ויש הפרש בין חביריו לרבים ומלבד שלא ביאר דבריו כל שישנו בנותן טעם לשתי פרידו"ת טובות הפרשות אלה. עוד הן בה דדברי הסמ"ג בעד הרמב"ם הם שפסק כרבי יוסי נגד הסתם דהיינו תנא קמא דהוי כרבנן מטעם דגריס הלכה כר' יוסי מחביריו ואחריו גריר מורינו הרב בתי כהונה בחלק בית ועד דף נ"ט ע"ב וגם הרב יד אליהו תקון קס"ח מיירי בכי האי גונא ומאחר שכן הסמ"ג ודעמיה קרו בחיל נגד חילוקו דאינהו ז"ל סברי דכי אמרינן הלכה כרבי יוסי מחביריו היינו נגד סתם ורבים הפך דבריו וכנראה שהרב מהר"ד הנזכר לא ראה הדברים בשרשן וספר חזון נחום למורינו הרב זלה"ה אין עמדי:

וכבר כתבנו דהסמ"ג רמי ומקשה על הרמב"ם ממאי דפריך הש"ס בבכורות דף ל"ז פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים. ואנו בעניותנו באות מ"ד הקודם יישבנו דלא תקשי מההיא סוגיא. ובסגנון אחר היה אפשר ליישב קושית סמ"ג מסוגיא זו דבכורות במה שראיתי להרב גופי הלכות אות קנ"ו שכתב משם הרב הגדול מהר"ר בצלאל ז"ל בכלליו וז"ל כל האמוראים יש להם כח לפסוק הלכה כיחיד אבל רב דתלמידיה דרבי הוה דסדר המשניות וסתמן ורב הוה במניניה כשסתמן ומשו"ה מקשינן עליה דרב ורב היכי שביק רבנן ועביד כר"מ הרשב"א בחידושיו לקמא בהגוזל קמא משם הרז"ה עכ"ל וכפ"ז אפשר דהיינו דפריך עליה דרב פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים כלומר דכיון דהוה במניניה דרבינו הקדוש כי סתמיה למתניתין הרי סתים דלא כרבי יוסי ולדידיה ודאי הלכה כרבים. ואין ראיה מזה למאי דכייל לן הלכה כר' יוסי מחביריו דדוקא לגביה דרב לא יכון נגד סתם דהוי כרבים ואיהו גופיה סתים הכי כמ"ש הרז"ה והרשב"א:

וכד דייקת פורתא אדרבא לכאורה מהך סוגיא דבכורות יש להעיר על הרז"ה והרשב"א דלפי דבריהם מאי משני מהו דתימא רבי יוסי נימוקו עמו. ומה ס"ד איכא בתר דרב כבר סתים כרבנן במניניה דרבי. ואפשר ליישב בדוחק דהכי קאמר מהו דתימא רבי יוסי נמוקו עמו ואמוראי אחריני יפסקו כר' יוסי קמ"ל דבזה לא מסתבר טעמיה כלומר דלדידיה דרב לא אצטריך דהא סתים כרבנן כשרבי סתם המשניות. ולא אצטריך אלא לאמוראי אחריני דמצו לפסוק נגד הסתם הורה לדעת דבהא לא מסתבר טעמיה:

אמנם קצת יש להרגיש על הרשב"א והרב בצלאל שהביאו בכלליו ובשיטה מקובצת לקמא על דף צ"ו ע"ב והרב מהרש"א בגופי הלכות. דהרי דברי הרז"ה הם בספר המאור והרמב"ן במלחמות שם דחה דבריו מכח כמה ראיות ע"ש ואיך הרשב"א והבאים אחריו לא הזכירו דברי הרמב"ן שהרבה להשיב עליו ע"ש:

הדרן לדברי הרב יד מלאכי ולא אכחד דתכף לסמיכה בחזקת הי"ד אשר הרבה להוכיח נגד הסמ"ג כמו זר נחשב בעיני אשר העלים עין מהני בי תרי דפ"ק דמציעא אשר משם הוכיח הסמ"ג דהרמב"ם פסק כרבי יוסי נגד רבנן ואיך יביא ראיות נגד זה קודם ישוב הני דקמוכח מיניהו הסמ"ג איפכא ונתתי לבי לדרוש ולתור בענין ולא מצאתי בנושאי כלי הרמב"ם שדברו בזה רק הגמי"י הלכות אבידה פי"ח שהביא קושית הסמ"ג. אך ראיתי להרב שפתי כהן ח"מ סימן ס"ה ס"ק ל"ב שדחה דברי הסמ"ג ופירש דעת הרמב"ם בענין אחר לפי הש"ס ע"ש באורך וכל כי הא הו"ל להרב יד מלאכי לאודועי:

אמור מעתה שאין הוכחת הסמ"ג הוכחה וליכא למשמע מהתם דהרמב"ם פסק כרבי יוסי נגד ת"ק ויש מקום לצדד בעד הגדולים שכתבו דהלכה כרבי יוסי מחביריו וגם בעד הרמב"ם לכאורה דלעולם גירסת הלכה כרבי יוסי מחביריו יש לה קיום אמנם היינו דוקא כי פליגי עם רבי יוסי חביריו כגון ר"מ ור"ש ורבי יהודה אך כי איכא סתם נגד רבי יוסי הלכה כסתם ולא מיבעיא היכא דהוי סתם גמור בלי מחלקת בצדו דבההוא לימוד ערוך בידינו בסוגיין דזה בורר דהלכה כסתם ול"ק על התוספות בר"ה דף ל"ג שכתבו נגד סתם גמור דהלכה כרבי יוסי דנימוקו עמו דלא על זה לבד סמכו אלא על טעמים אחרים שכתבו שם וכמ"ש בספר המכריע סימן ע"ח ע"ש. אלא אפילו בסתם דהוי ת"ק סתם ומחלקת בצדו קי"ל כסתם ויש פנים הנראין דכאשר רבינו הקדוש ובית דינו הסכימו בדבר וסתים לה רבינו הקדוש ונקיט לה בלשון תנא קמא. תו אין הלכה כרבי יוסי דאמבוהא דרבנן דמחדדן שמעתתיהו דק"ו כחדא והלכתא כותייהו על דרך שאמרו פ"ק דנדה דף י"ד כדברי אבא רבי יוסי אימא לך או כדברי רבי אימא לך א"ל כדברי רבי אימא לי וכו' סבר רבי ריש מתיבתא הוא ושכיחי רבנן קמיה ומחדדן שמעתתיה ומוכח דהגם דרבי תלמיד ר' יוסי סבר רב חמא דהלכה כרבי וכמ"ש הרב מהר"א הלוי בספר גן המלך סימן צ"ד. ומה"ט כיון דסתם רבי אף שמחלקת בצדו הלכה כסתם. אבל כי פליגי חביריו דרבי יוסי ומפורשים בשמן הלכה כר' יוסי מחביריו. והיה בהני"ח הנח"ה סובר"ת מאי דאמרן נדדו הלכו רוב קושיות והכרעות והשגות הרב יד מלאכי כאשר עין אדם יושת עליו. וכבר כתבנו בעניותנו מזה באות הקודם על דברי סמ"ג וכנה"ג. וגם הרב כמהר"ד קורינאלדי דרך בזה אלא שקיצר מאד ורצה לאומרו בעד הסמ"ג והנמשכים אחריו כמש"ל. ואני אמרתי בחפזי מבלתי יכולת לעמוד על כל המקומות שהביא הרב יד מלאכי זלה"ה:

ומה שקיים הרב יד מלאכי השגת הרב כנה"ג על הרב יבין שמועה שכתב דט"ס בה"ע וצ"ל הלכה כרבי יוסי מחביריו. כמדומה שלא ראה אשר תריץ יתיב הרב ז"ל על השגת הרב כנסת הגדולה ז"ל בספרו היקר הליכות אלי דף ע' סוף ע"א וכתב שהוא מוכרח דיש ט"ס בדברי הליכות עולם דאל"ך קשה דידיה אדידיה דכיון דכתב משום דנימוקו עמו א"כ מה"ט הוי הלכה כרבי יוסי נגד רבים כמ"ש פרק התקבל אמר לפניו ר"ש ברבי מאחר שר"מ וחנינא איש אונו חולקים על רבי יוסי מה ראה רבי לומר הלכה כר' יוסי א"ל שתוק בני לא ראית את רבי יוסי שנמוקו עמו הרי שמטעם זה פוסק נגד רבים וכו' ע"ש. הן אמת דיש להשיב עליו דאע"ג דהתם נשתמש הש"ס לפסוק נגד חביריו משום דנמוקו עמו. אינו מחוייב הא דנמוקו עמו לפסוק הלכה אפילו מחביריו. דודאי גם מי שאומר מחבירו ולא מחביריו מודה שנמוקו עמו וזה מוסכם כמ"ש בגיטין דף ס"ז אלא דסבר דהא דנמוקו עמו מהני נגד יחיד דוקא וכמ"ש כמה גדולים. ואחר זמן ראיתי בספר הקדוש ספר הקנה אשר היה גנוז באוצרות גדולי יחידי סגולה ועתה נדפס מחדש אך יש טעיות ודלוגים הרבה וראיתי בדף פ"ג שכתב בענין זה וראיתי להעתיק לשונו כפי נסחת כתיבת יד המדוייקת וז"ל כל אלו הלכה כר' יוסי מחבירו וכי מכלם היה ר' יוסי בעל סברא וחכם אלא בעבור שכחו היה משיג למעלה מכחן של אלו על כן היה הלכה כמותו שכל אלו כל א' היה יודע השפעתו ואחיזתו ועל כן תלמידי דרב העניש אחד לחבירו וכמה דברים שהלכה כמותו במקום שנחלק עם יחיד אבל נחלקו עליו רבים הלכה כחכמים שמן השמים הסכימו אחרי רבים להטות עכ"ל ובדברי קדשו נתיישבה תגבורת חקירת השואל להרב חוות יאיר סימן צ"ד ע"ש שהיא מעין דוגמת חקירת ספר הקדוש קנה הנזכר ממש ובשגם הרב חוות יאיר השיב תשובה נצחת עוד יתישבו הדברים בנחת את כל ונוכחת. ומ"ש ספר הקדוש קנה ועל כן תלמידי דרב וכו' נראה שכיוין למ"ש בנדה דף ל"ו ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף