עין זוכר/ב/ד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ד. בעיא במידי דלא נפקא מינה מידי. רש"י כתב פ"ק דחולין גבי אברי בשר נחירה דאע"ג דמאי דהוה הוה בעי משום דרוש וקבל שכר. והרא"ש בפסקיו הקשה עליו מריש יומא דפריך כיצד הלבישן מאי דהוה הוה ומשני למסבר קראי אלמא דדוקא אי איכא משום אסבורי קראי בעי וכתב דבעיית אברי בשר נחירה נ"מ לדינא באחד שנדר וכו' ע"ש והרב החסיד הרמ"ד ביד"ו החזקה הפליא למלא את יד"ו מן הש"ס מכמה דוכתי דבעי ולא נ"מ מידי. ועד אחרון הביא מפ"ק דסנהדרין דף י"א איבעיא להו על התקופה שמחין וכן פרק חלק דף צ"ה בעי אביי חסר אלפא וכו' ותנן פ"ז דנגעים אלו בהרות טהורות שהיו בו קודם למתן תורה וכו' וגם הרב באר שבע לא רמז כלל מכל האמור עכ"ל בקצור הלא בספרתו באורך והרואה יראה דדרך קשתו על הרא"ש והתוספות דחגיגה דף ו'. וגעגועים יש לי על הרב דהלא הרא"ש והתוספות סמכי על ההוא דפ"ק דיומא דפריך כיצד הלבישן מאי דהוה הוה וא"כ כל הקושיות שהקשה לא על התוספות והרא"ש תלונותיו והנה תסובינה למרמא מכל הני אההוא דפ"ק דיומא והתוספות והרא"ש נקיים כי מה שיתרץ לסוגיות הש"ס יתרץ להתוספות והרא"ש. והן אמת דיש להעיר על התוספות והרא"ש דסמכי אההיא דיומא ולא העלו על שפתם כלהו שמועי הנז' ומה גם דהרא"ש כתב שם פ"ק דחולין בהקשותו על רש"י דלקבוע בעיא בדבר שאין בו צורך לא אשכחן ע"ש. ומה שנטה ללו"ן על הרב באר שבע קיצר בדבריו שלא הזכיר כאן בתחילה הרב באר שבע אבל נראה שכיוין על מ"ש הרב באר שבע בהוריות על דף י"א ע"ש ומה שהקשה הרב באר שבע מפ"ב דע"ז במה שמש משה ומפ"ק דסנהדרין שור סיני בכמה וכתב דשמא לאסבורי קראי ק"ק דהם דברי התוספות שם בסנהדרין דף ט"ו וחגיגה דף ו' ואמאי לא נשא את שמותם על שפתיו. והר"ן בחידושיו לסנהדרין שם כתב וז"ל שור סיני בכמה וכו' וא"ת מאי נפקא מינה מאי דהוה הוה וי"ל דרוש וקבל שכר. וא"נ נפקא מינה לנודר דאי אמר הריני נזיר אם מיתת שור סיני בכ"ג אי הוי בכ"ג הוי נזיר ואם לא איננו נזיר עכ"ל. ותירוץ ראשון דהר"ן הוא כמ"ש רש"י בפ"ק דחולין בבעיית אברי בשר נחירה וקשה עליו קושית הרא"ש מסוגית פ"ק דיומא דפריך כיצד הלבישן מאי דהוה הוה וכו' ואפשר לומר דדעת רש"י והר"ן דכיון דאשכחן בכמה דוכתי דבעי בעיא בדבר שאינו צורך סברי דדבר זה לומר דרוש וקבל שכר הוא דבר פשוט וכדאמרינן בסנהדרין ריש פרק ד' מיתות וזבחים דף מ"ה וזו אינה צריכה לפנים להקשות ולתרץ. ומשו"ה הש"ס בכמה דוכתי בעי בעיי שאינן צריכות וכן כמה וכמה בעיות בסדר קדשים ושתיק הש"ס ולא פריך ומשני. אך כי אית ליה שינויא אחריתי כגון פ"ק דיומא ופ"ק דחגיגה פריך ומשני ולאו למימרא דכי ליכא לשנויי כהנהו היא קושיא דהתירוץ פשוט דרוש וקבל שכר וא"צ לאומרו דהא חזינן כל סדר קדשים כמה בעיות רחוקות ומוכרח לומר דרוש וקבל שכר ומה גם דכבר בפירושא אתמר ר"פ ד' מיתות וזבחים דף מ"ה וה"ה לכלהו בעיי אלא דכי איכא לשנויי עביד דרך קושיא ותירוץ הש"ס. זה אפשר שהוא דעת רש"י ואחריו נמשך הר"ן בתירוץ ראשון:
ומה שתירץ הר"ן בתירוץ שני כן תירץ הרב המאירי בפסקיו כ"י והביאו הרב מופת הדור מהר"ח אלפאנדארי בספר נחמד דרך הקדש דף ג' ע"ד וכתב עלה וכפ"ז יקשה בהפך מאי פריך מאי דהוה הוה ביומא ופ"ק דחגיגה למאי נפקא מינה עכ"ל. ואפשר דפריך ושני משום דאית ליה שינויא רויחא מעין דוגמא למ"ש בסמוך. ושם מהרח"א רמז דאיכא בעיי בפסחים וזבחים וכו' ונראה שכיון לסוגיות שהביא הרב החסיד הרמ"ך בי"ד הגדולה:
ומאי דהקשה הרמ"ך בסוף מפ"ק דסנהדרין על התקופה שמחין ומפרק חלק בעי אביי חסר אלפא וכו' כבר קדמו הרב חוות יאיר בתשובות סימן קכ"ד ומה שתמה על הרב באר שבע דלא רמז כלל וכו' נעלם ממנו דהרב באר שבע בתוספותיו לפרק חלק גם הוא קשיתיה ההיא דבעי אביי חסר אלפא ע"ש ואני בעניי בספר הקטן פתח עינים יישבתי שם פרק חלק דנ"מ לשטרות אי כתיב בשטר לשון כיוצא בזה ע"ש:
וההיא דתנן ריש פ"ז דנגעים אלו בהרות טהורות שהיו בו קודם למ"ת וכו' לק"מ דההיא לאסבורי קראי דדריש אדם כי יהיה מן הדיבור ואילך. ותו דמהתם ילפי אינך דקתני ונקט עיקר הדין דנפיק מקרא דמיניה נפקי אינך נמי וזה פשוט וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |