עין זוכר/א/מג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מג. אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. מגוף הענין ומסוגיות הש"ס בקידושין דף ע"ח דפריך אקרא דכתיב ושמואל שוכב ומפרק חלק דירבעם עשה מה שעשה מחמת זה דאין ישיבה בעזרה נראין הדברים דהוי מדאורייתא וכמו שנראה מפירש"י וכמ"ש הרב משנה למלך פ"ז דבחירה. וכ"כ הרב המבי"ט בקרית ספר דהוי מדאורייתא. אמנם הרב באר שבע האריך ומסיק דהוי מדרבנן וכבר עמד על דבריו הרב מופת הדור מהר"ח אלפאנדארי בספר דרך הקדש דף י"ד ודחה דברי הרב באר שבע ע"ש. והרב החסיד בספר ארעא דרבנן אות ג' על מבוכה זו ישב וארוכה לו עלתה ושם ראיתי שכתב וז"ל ומצאתי כתוב בשם הרב בצלאל ז"ל שכתב כללא דמילתא נראה שכך הוא בכל מקום שא"א לעשות בעזרה שום דבר שהצריך הכתוב לעשות בעזרה כי אם בישיבה זה יכול לעשות בין כהן בין מי שיהיה וכו' בכה"ג לא חיישינן בישיבה בעזרה. ותמהני דא"כ מאי פריך פרק עשרה יוחסין משמואל שוכב בהיכל ה' והלא היה מן הלוים השומרים והרמב"ם כתב פ"ח דבית הבחירה והיכן היו הלוים שומרים וכו' שאסור לישב בעזרה ואי כדברי הרב כל שהיה לצורך שמירה מותר עד כאן לשונו. והנה מה שמצא כתוב בשם הרב בצלאל הוא בספר דרך הקדש דף ה' ע"ג. ומה שהקשה מאי פריך פרק עשרה יוחסין משמואל שוכב כפי הלשון שהביא מהרב בצלאל לא שמעינן שהתיר אלא לכהנים השומרים שהיה במקום הקדש ממש דכתיב לפני אהל מועד אבל ללויים לא הצריך הכתוב במקום הקדש. ותו דמאן לימא לן שהשומרים בעת שמירתן ישנים והלא יש לומר דהיו משמרות מתחלפות ובעת השמירה ערו ערו וכשכלתה שעת שמירתם ישנים כאשר יתבאר לך שיטה זו מתוך דברי הרב משנה למלך בסוף הלכות בית הבחירה ומשום הכי פריך בש"ס דכתיב ושמואל שוכב ואהא קשיא מאי שינ"ה במקום הקדש שלא בשעת שמירה:
ועתה אמת אגיד כי דברי הרב בצלאל לאו מדנפשיה אלא הם דברי הראב"ד ז"ל בפירושו לתמיד. ויש להרגיש על הרב הגדול מהר"ח אלפאנדארי בספר דרך הקדש כי האי ספר"א רבא הן כל ראתה עינו בעה"ק חברון ת"ו והיתה עמו וקרא בו איך העלים עין שהרב בצלאל פה לא עשה מאומה אף דיבור אחד רק צדיק עת"ק מחידושי הראשונים וכל חידושא שמא דמארה עלה והיכי מייתי הכל בשם הרב בצלאל ולא עוד אלא כי בדף י"ד ע"א מייתי דברי הרב בצלאל בענין זה ומקשה עליה אמאי לא מייתי דברי רש"י בפירוש המקרא ולא מייתי דברי התוספות ביומא וכו' ע"ש והרי אותו הלשון שהביא משם הרב בצלאל הוא מחידושי הראב"ד ומאי פריך עליה ואם כונתו שהרב בצלאל אחר לשון הראב"ד אמאי לא מייתי דברי רש"י ותוספות גם זה לק"מ דמי שראה הגהות הרב בצלאל עין לו ראתה דלא נחית אלא להעתיק דברי הראשונים דוקא כמבואר. וכבר זכנו ה' לחזות בנועם רוב ספר קדשים בהגהות הרב בצלאל. וכבר כתבנו דגם לשון שהביא הרב ארעא דרבנן הוא מהראב"ד וכבר נדפסו חידושי הראב"ד לימים ראשונים בפראג שנת תע"ה ומקרוב נתחדשו בדפוס פה ליוורנו וע"ש בדף ד' ע"ג ודף ו' ע"ג וע"ד. ועיין בדף ד' ע"א. ולא אאריך כי את קסתי נתתי קסת נחוצה. ומה שתמה הרב ארעא דרבנן על הרב באר שבע במה שהקשה על רש"י דאם הלכה למשה מסיני היא איך יליף מקרא וכו' ע"ש כבר קדמו הרב חוות יאיר (דף קפ"ה ע"ב) ועמ"ש לקמן במערכת ה' אות כ"ב בס"ד. ומה שתירץ הרב הנזכר לקושיית הרב משנה למלך אמאי לא חשיב לה בפ"ק דכלים וניחא ליה דלא חשיב אלא מילי דקדושה מן הטומאה וכו' כבר קדמו הרב מהרח"א בדרך הקדש דף י"ד שהוא חקר חקירת הרב משנה למלך הנזכר וכתב שם ריש ע"ב וז"ל ועל פי הדרך שכתבתי במשנה א' יש לתרץ ולעיל סוף דף ב' כתב דברי הר"ש וכתב ונראה דלא חשיב מתניתין כי אם מילי דקדושה מן הטומאה וכו' ע"ש כל הלשון ובדברי הרב ארעא דרבנן. ועמ"ש אנכי עפר דל בספרי הקטן פתח עינים ביומא על דף כ"ה ודוק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |