עונג שבת/הבדלה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

עונג שבת הבדלה

הבדלה ובו יב סעיפים

א בליל מ"ש בשעת הבדלה כשמברכים על ג' בדי הדס הכשרים אזי נפש יתירה יוצאה באותו ריח ומיד אותן ג' מלאכים השורים על ההדס הולכים עמה ומלוים אותה עד מקומה והנפש יתירה בשעת הליכתה מברכת לבעל הבית בשביל נחת שקיבלה ומי שלא זימן ג' בדי הדס מע"ש כשבאים ג' המלאכים אינם מוצאים מקום למנוחתם אזי הולכים להם והנפש לבדה נשארת עצובה ובליל מ"ש כשמברכים על הדס שוטה מלאך מסטרא דשמאלא מלווה עם הנפש והנפש מקללת לבעל הבית על שלא טרח בשבילה לזמן ג' בדי הדס לג' מלאכים: (חסד לאברהם) (ע"ל דף ע' שייך למדרש זה):

ב הבדלה ונ"ר באים לתקן ר"נ אנשי' של קרח (זר זהב):

ג כד נפיק שבתא סליק מגיהנם חד סטרא מעינא בישא. ובעא לאתערב' בזרע ישראל ולשלטאה עלייהו וישראל עבדי עובדיהון בהדס וביין ואמרו הבדלה מאיך ההוא סטרא ועאל לדוכתא בשאול אתר דקרח וסיעתו תמן דכתיב וירדו הם וכל אשר להם חיים שאול' ואינון לא נחתו תמן עד דישראל עבדו הבדלה דכתיב הבדלו מתוך העדה (זוהר בראשית ע' צ"ב):

ד סוד הבדלה כשהאדם מדליק האבוקה יכוין דונ"ג הוא שם ס"ג ושעו"ה ר"ל ש"ע נהורין דאריך מאירין לו"ה דזעיר ונוקביה דכתיב ביה עוש"ה גדולות עד אין חקר היינו שעו"ה ובכח זה הבדלנו ש"ע קליפין דכתיב בהו ע"ש יאכלם (כנפי יונה ח"ב סי' ד'):

ה כל המבדיל על היין במ"ש הקב"ה קורא אותו קדוש ועושה אותו סגולה (שני לוחות בשם ספר צידה לדרך) ואני מצאתי אח"כ בספר יותר באריכות וז"ל א"ר צדוק כל מי שאינו מבדיל על היין ואינו שומע מן המבדילים במ"ש אינו רואה סי' ברכה לעולם וכל המבדיל על היין במ"ש או שומע מן המבדילים הקב"ה קורא אותו קדוש ועושהו סגולה שנאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש וגו':

ו ת"ח כיון דעאל שבתא ואתטמר ההוא מדורה כל אשא דדינא קשיא אתטמרו ואתכסו ואפילו אש של גיהנם וחייביא דגיהנם אית להו נייחא כד נפיק שבת ומברכין ישראל על נורא כדין נפקין כל אשין דמתטמרין כל חד וחד לאתריה (זוהר):

ז כיון דנפיק שבתא כמה חיילין ומשיריין קיימין ומשטטין בעולם וע"ד איתתקן שיר של פגעים דלא ישלטון על עמא קדישא לאן אתר משטטי בההוא ליליא כד נפיק בבהילו וחשבין לשלטא על עמא קדישא וחמאן לון בצלותא ובשירותא ומבדילין בצלותא ומבדילי' על הכוס פרחי מתמן ואזלי ומשטטי ומטאן לגו מדברא: (זוהר בראשית עמוד מ"ב):

ח בשעתא דמבדילין על הכוס כל אינון חיילין וכל אינון משיריין דאתמני על יומא דחול כל חד וחד יתוב לאתרי' ופולחנא דאתמני עליה בגין דכד עאל שבתא ואתקדש יומא קודש אתער ושליט בעלמא וחול אתער משולטנותיה עד שעתא דנפיק שבתא ולא תייבין לאתרייהו עד זימנא דאמרי ישראל בא"י המבדיל בין קודש לחול כדין אסתלק קודש ומשריין דאתמניאו על יומא דחול מתערין ותייבין לאתרייהו כל חד וחד על מטריה דאתפקד עליה ועכ"ד לא שלטין עד דיהון נהורין מרזא דשרגא וכלהון אקרי מאורי האש בגין דמרזא דנורא נגדאה ומיסודא דנורא אתיין כולא ושלטין על עלמא תתאה וכל דא כד בר נש אדליק שרגא עד לא שלימו ישראל סדרא דקדושה אבל אי איהו ממתין עד דשלימו קדושה אינון רשיעי דגיהנם מצדיקים עלייהו דינא דהקב"ה ואינון מקיימי על ההוא בר נש כל ברכאן דקאמרי ציבורא ויתן לך האלהים מטל השמים ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה וגו': (זוהר בראשית ע' מ"ג):

ט בההוא שעתא דקא מברכי' על אשא אזדמן ד' רתיכין ד' משיריין לתתא לאנהרא מההוא אשא מברכא ואינון אקרי מאור"י הא"ש בג"כ בעי לאכפייא אצבען ידא הנהו ד' דימינא ולאנהרא לון בגו ההוא נהורא דשרגא דמתברכא ואינון אצבען רמז לאינון מאור' האש דנהרו ושלטו מההוא נהורא דשרגא דמתברכא ובגין דאינון דרגין דלתתא כד אחזי בר נש אצבען קמי ההוא נהורא דשרגא בעי לאכפא לון קמיה בגין דההוא נהורא שלטי עליה וכל אצבען בעי לזקפא לון לעילא וכו' בגין לאחזאה קדישין עילאין דרגין עילאין דשלטו על כולא דשמא קדישא אתעטר בהו ואתקדש בהו ואתברכן כולן כולא דרגין כחדא ובג"כ בעינן לאזקפא לון לעילא והכא בעינן לאכפייא אצבעין קמי שרגא בגין לאחזאה דרגין דלתתא נהרן מגו דלעילא (פי' ד' אצבעות צריך לכוף דלא יתחזי הפנים ואגודל מונח על ד' ממילא לא נראו הפנים): (זוהר ויקהל עמוד שע"ב):

י לבוש הראשון של אדה"ר היה לבושי טופרין והיו מלאכים משמרין אותו וכו' וכיון שחטא נסתלק הלבוש ולא נשאר לו צפרנים רק באצבעות דסחרין הזוהמא של סטרא אחרא וכו' כד נפיק שבתא אתלבש אדם לבושא דגנתא דעדן לתתא סלקין ריחין ובוסמין לקיימא נפשא והדס איהו קיומא דנפשא וכו' ע"כ צריכים לברך על בשמים במ"ש ובתוכו שני בדי הדס כו': (זוהר ויקהל):

יא השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם צדיקים עצמם לא כ"ש תימא דהא אשכחן יהודה בן טבאי הרג עד זומם בפ"ק דמכות ורבי ישמעאל שקרא והטה בפ"ק דשבת. ואור"י דדוקא במידי דאכילה אין הקב"ה מביא תקלה על ידם שגנאי הוא לצדיקים אכילת איסור כו' ובערבי פסחים רבי ירמיה איקלע לבי רב אסי ואשתלי וטעם קודם הבדלה אע"ג דמיתתו באסכרה התם אכילת היתר היה אלא אוכל בשעה שאסורה: (תוס' חולין דף ה' ע"ב) (עיין תוס' ברכות דף ק"ה בטועם קודם הבדלה מיתתו באסכרה מדה כנגד מדה כו'):

יב ויבד"ל בין האור ויבד"ל בגי' אליה"ו שהוא ממונה על מ"ש שבכל שנה שהם נ"ב שבתות כמנין ב"ן וכמנין אליה"ו וכמנין ויבד"ל שהוא מבדיל בין האור ובין החשך בין סטרא קדושה לסטרא מסאבא כו' כי במ"ש הדרי מרי דינא לאתרייהו ולדוכתייהו מאורי האש שהוא אש היסוד דתמן חשך ע"כ נרמז אליה"ו במלת ויבד"ל בין האור ובין החשך שהוא מבדיל בין שבתות העולם כמנין ויבד"ל בין סטרא קדושה לסטרא מסאבא כו': (מקובלים):

---

---

שולי הגליון

---

---

· מעבר לתחילת הדף