ספר יראים/קעו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
חנק. גנב נפש ומכרה. ומכה אביו ואמו.
הזהיר הכתוב בעשרת הדברים הראשונים והאחרונים לא תגנובו (א) ותניא באלו הן הנחנקין (פ"ו א') לא תגנוב בגונב נפש הכתוב מדבר. או אינו אלא בגונב ממון אמרת צא ולמד מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן דבר למד מענינו במה הכתוב מדבר בנפשות דכתיב לא תרצח לא תנאף אף כאן בנפשות.
אין לשאול. הא שלא בנפשות (ב) טוב להעמיד זה בגונב נפשות דאי שלא בנפשות הרי כבר אמור. אזהרה למכירה בפ' בהר סיני דכתיב לא ימכרו ממכרת עבד. וענש בכי תצא כי ימצא איש גונב נפש מאחיו וגו'. ותנן באלו הן הנחנקין (פ"ה ב') גונב נפש מישראל אינו חייב עד שיכניסנו לרשותו ר' (ג) אומר עד שישתמש בו שנאמר והתעמר בו ומכרו. ואמרינן בגמרא ותנא קמא לא בעי עימור ואמרינן עימור פחות משוה פרוטה איכא בינייהו וקיי"ל כרבנן. ותנן הגונב את בנו ר' (ד) יוחנן בן ברוקא מחייב וחכמים פוטרין. גנב מי שחציו עבד וחציו בן חורין (וכו') אבל כלו בן חורין דהוי גר גמור והוי (ה) בכלל בני ישראל ובמנחות פ' כל המנחות (ס"א ב') תניא אין לי אלא בני ישראל גרים ועבדים משוחררים מנין ת"ל המקריב. וביבמות בהערל (ע"ד ב') ובכריתות שלהי פ"א (ז' ב') תניא. דבר אל בני ישראל אשה כי תזריע וגו' אין לי אלא בני ישראל גיורת ושפחה מנ"ל ת"ל אשה. טעמא דרבי קרא קאמר (ו) הא לא רבי קרא קאמר גיורת לא הויא ושפחה ביבמות כשאינה משוחררת דאמרי' עלה כי אמרי' כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה הני מילי וכו'.
והא דפרכינן עלה ביבמות גיורת ושפחה בת מיכל תרומה נינהו אתמהה אגיורת פריך ולא פריך אשפחה ושפחה אגב ריהטא נקטא. דכיון דאוקימנא בשאינה משוחררת בת מיכל תרומה היא דהא אכלה בתרומה דרבה שהיא קנין (ז) כספו ואע"פ דגיורת דאיתא בתרומה אם נשאת לכהן בנתגיירה פחות מבת ג' ר"ש בן יוחאי דמכשיר בי' יוחסין (ע"ח א') ההיא ודאי דלאו כוותיה פרכי' לה. וי"ל כיון דכתיב מאחיו מבני ישראל משמע כל שיש לו אחוזה (ח) ההיא דחציו עבד וחציו בן חורין לישא שפחה אינו יכול משום לא יהיה קדש מבני ישראל (גיטין מ"א א') ההוא נמי יש לומר טעמא אחרינא שתלה הכתוב בקדשות משמע כל שיש לו טהרה וקדושה אפילו גר ומשוחרר.
ויש לשאול, מהא דבמנחות מוקמינן ריבוייא דבמשוחררים ולא מרבינן שאינן משוחררים ובברייתות (ט) מוקמינן ריבויא דאשה בשאינה משוחררת. ומנ"ל דבחנק כדתניא בד' מיתות כל מיתה האמורה בתורה סתם אי אתה רשאי להחמיר עליו אלא להקל עליו דברי ר' יאשיה ר' יוחנן (י) אומר לא מפני שהיא קלה אלא כל מיתה האמורה בתורה סתם אינה אלא חנק. ופי' ר' הטעם נאמר מיתה בידי אדם (יא) ונאמר מיתה בידי שמים מה מיתה האמורה בידי שמים אין בה רושם אף מיתה האמורה בידי אדם אין בה רושם.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |