ספר יראים/קנ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מצות חרם. צוה והזהיר הבורא ב"ה כל המקדיש נכסיו בלשון חרם או בכנוי חרם כדתנן בנדרים פ"א (י' א') כל כנויי חרמים (כחרמים) חרק חרף הרך הרי אלו כנוים באחד מאלו הלשונות שיאמר צריך (ליתן) לכהן דכתיב בפ' ויקח קרח כל חרם בישראל לך יהיה וי"א לבדק הבית שנאמר כל חרם קדש קדשים הוא לה'. ותנן בעירבין בפ' המקדיש (כ"ח ב') ר' יהודה כן בתירא אומר סתם חרמים לבדק הבית שנאמר בל חרם קדש קדשים הוא לה', וחכמים אומרים סתם חרמים לכהן [ואמר עולא סתם חרמים לכהן] שנאמר כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו א"כ למה נאמר כו'. ואמר רב הלכה סתם חרמים לכהן (א) ורב יהודה אמר סתם חרמים לבדק הבית ועשה מעשה בעירכין בסוף פרק המקדיש (כ"ט א') והצריכו פדיון להביא (ב) גברא ואחרמינהו לפיסקי הלכתא חוששין לדברי ר' יהודה. והמחרים נכסיו צריכין פדיון ואפי' על שוה פרוטה יכול לחלל נכסים הרבה דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה מחולל. ואע"ג דשמואל בדיעבד קאמר ה"מ בזמן שביהמ"ק קיים משום פסידא דהקדש אבל בזמן הזה אפי' לכתחלה לא (ג) ובקרקעות דאי אפשר לאבדן ואתו לידי תקלה התירו בפדיון אבל במטלטלין [שאי] שאפשר לאבדן שלא יבא לידי תקלה לא התירו בפדיון אלא באיבוד. כדתניא (ע"ז י"ג א') אין מקדישין ואין מעריכין ואין מחרימין מזמן הזה ואם הקדיש והעריך והחרים בהמה תעקר פירות כסות וכלים ירקבו וכלי מתכות יוליכם לים המלח, ואחרי שרב ועולא סבירא להו סתם חרמים לכהנים אם החזיק כהן (בהן) אין מוציאין מידו. והכנויים דאורייתא הן דקימ"ל בר' יוחנן דאיתמר בפ"א (ד) כנוים אמר ר' יוחנן לשם גוים הן ריש לקיש אמר שבדו חכמים להיות נודר בהן.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |