ספר חסידים/תקל
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כי את כל מעשה ה' יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע את כל מעשה ה' אפילו מלאכים שכתוב עושה מלאכיו רוחות כי כל מעשיו של הקב"ה נבראים בשתי מדות מדות גריעותא ומדות מעליותא ובחרו כל אחד ומינה אותם על שבחרו כדי להשוותם זהו שכלפי צבאות מעלה נאמר (איוב כה ב) עושה שלום במרומיו מהו שנאמר (בראשית ב א) ויכולו השמים והארץ וכל צבאם לדעתם ולצביונם נבראו כדאיתא במסכת ר"ה כי הקב"ה ברא בריות אוכלות עשב כגון בהמות וחיות שאינן אוכלות בשר וזהו מעליותא של בהמה וחיה שפרנסתם מצויה לגריעותא שחיות רעות שאוכלות בשר תופסות אותם ואוכלות אותם גריעותא שכמה ימים לפעמים יעמדו שאינם מוצאים בהמה לטרוף או בשר לאכול ואפילו כשמוצאין פעמים צריכין להסתכן בנפשם וכתיב (איוב ד יא) ליש אובד מבלי טרף וכתיב (תהלים לד יא) כפירים רשו ורעבו וכתיב בעופות וברמשים שאין להם עצמות. הזבובים יש להם מעליותא שמזונותם מצוים ויש להם כנפים לעוף בהם וגריעותא שעכביש מושלת בהם ומעליותא יש לעכביש שמושלת בהם ועוד שטווה ברוק פעם ופעמים ביום ואין רוק אלא כדי טויה אחת או לכל היותר פעמיים ומטילה כחוט ומבקעת החוט בין שתי רגליה וגריעותא יש לה שהזבובים בורחים פעמים יש לתפוש ופעמים לא יעברו ומעליותא בבהמות שגדלות עם בני אדם שפרנסתם מזומנת וגריעותא ששוחטין מהם. והאדם מעלות טובות יש בו שרודה בכל ויכול לתפוש בידו חרב וחנית וקשת וחיצים ואבנים ויכול למצוא מזונות באדמה ובאילן ובעוף ובדגים ובבהמה ובחיה. ורוכב על בהמות ומרכבות ושוחט בהמות לאכול ולוקח צמרם ללבוש ועורותם לעשות מלאכתו וגריעותם בעמלם ובזיעת אפם אוכלים הורגים זה את זה וגוזלים וחומסים זה את זה וחרדים מחלאים וממות ועצבים על שאין יכולים לעשות תאותם כי אחד בוש מחבירו ויראים מן הקב"ה ומיום דין ומגיהנם. ומנהיגי שמש וירח וככבים ומזלות אין להם מנוחה כמנהיגי ספינות ובמלאכים כתיב (איוב ד יח) ובמלאכיו ישים תהלה בדברים הנשלחים לעשותם שהרי מצינו במלאכים שנדחו ממחיצתם מהפיכת סדום ועד שחלם יעקב והנה סולם מוצב ארצה. וכן הלקו לאליהו על שהגיד על ר' חייא ובניו וכמעשה גבריאל על ענין ירושלים וכמעשה מטטרון על ענין אחר. לפי שכל הסודות על פיו. וכמו שיש גיהנם למטה כן למעלה. שהרי נהר דינור נופל על ראש רשעים בגיהנם ובדינור דן את העליונים ולא בזדון שאין יצה"ר אלא באדם הנברא למטה מן הקרקע ועל מה הם נדונים על דברים שבלא ידיעה וא"ת והלא מלאכים יודעים הכל הרי כתיב (דניאל יב ו) ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאור עד מתי קץ הפלאות. הרי אין אחד נכנס במחיצת חבירו ואין נכנס בדבר שחבירו ממונה עליו. וכשאין אותם שתחת ידם צדיקים וגזירות ופורענות נגזר עליהם מצטערים. וכתיב (ישעיהו כד כא) יפקוד ה' על צבא המרום במרום. וכן כדרך בני אדם כמו שבני אדם יראים ממזיקים כך מזיקים יראים ממלאכים מי תכן את רוח ה' כי הקב"ה גוזר מי נעשה חכם ומה חכמתו וכמה שנים וכמה ספרים יעשה יש שגוזר עליו שעושה ספר אחד או ב' או ג' וכן בתלמוד וכן לפתור קרייה וכן בסודות אחרות וכל מי שגלה לו הקב"ה דבר ואינו כותבה ויכול לכתוב הרי גוזל מי שגלה לו כי לא גלו לו אלא לכתוב דכתיב (תהלים כה יד) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם וכתיב (משלי ה טז) יפוצו מעינותיך חוצה וזהו שכתוב (קהלת יב יד) יביא במשפט על כל נעלם שגורם שנעלם אם טוב שגילה לו אם רע שאינו כתבה. וצדיקים העיקר מוצנע להם לעולם הבא שנאמר (מלאכי ג טז) ויכתב ספר זכרון לפניו. וכתיב (מלאכי ג יז) והיו לי נאם ה' ליום אשר אני עושה סגולה וגו' עד ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע ובין עובד אלהים לאשר לא עבדו. ובעולם הזה מה שנהנים הצדיקים בעבור תפלתם כעניים הצועקים בשערי עשירים ואל יאמר ירא שמים אני צדיק ופלוני רשע אני יורד והוא עולה הוא עשיר ואני עני למה אשתמרה מעוני והוא עושה מה שלבו חפץ וכל דרכיו מצליחים. לפי שהקב"ה חפץ לטרדו מן העולם הזה אינו ממהר ליפרע ממנו אבל הצדיקים הקב"ה נפרע מהם מעבירה קלה כדי שלא יפרע לעה"ב ועוד שמא הרשע נולד במזל שהוא עשיר וצדיק נולד במזל שהוא עני ועתה הוא לא יאבד ממונו בדבר קלה והצדיק אם נברא במזל עני כמה זכיות צריך עד שיבטל המזל אברהם נולד במזל שלא יהיה לו בן אם לא שגרמו לו זכיות גדולו' לא היה לו בן לכך צדיק ישמור עצמו מעבירה קלה ואל יקנא בעושי עולה כי אם יעשה זכיות מרובים אל יאמר מה זכיות אני יכול לעשות ואני עני ואיני יכול לפרנס עצמו ואת ביתי כי מזונותי מועטים אילו הייתי עשיר אז הייתי עושה צדקה הרי אמרו רחמנא לבא בעי ועוד רבי חנינא בן דוסא היה עני וכל העולם נזונים בזכותו. וכן רבי שמעון בן יוחאי היה י"ג שנים במערה ולא נתן צדקה והקשת לא נראה בימיו ויותר מעלין עליהן מן הצדקה כי דקדוקי עניות לצדיקים טוב להם בכמה ענינים שמא לא היו נותנים כדבעי להם למיעבד ושמא היו נותנים כי אי אפשר לומר שר' חנינא בן דוסא לא היה נותן אלא אותן יסורים והעצבון שסובל בעניות ואינו חושב לרמאות ולעשות עולה הקב"ה חושב לו לטובה ולזכות יותר מצדקה שהיה נותן אם היה עשיר ולא עוד אלא כל העולם נזונים בזכותם והם בדקדוקי עניות ומתביישים. אותו צער הקב"ה מחליף בטובות ומשפיע לשאר טובה לכל העולם ומעלין עליו כאילו הוא נותן מידו וכאילו גרם ועשה בידו אותה טובה ואלו היתה זכותו שסובל יסורים או דקדוקי עניות גרוע מן הצדקה היה נותן להם עושר ויש צדיק שהוא עני אלו היה עשיר היה גאה או עושה דברים שאין טוב להקב"ה ואם תאמר למה נותן לו יסורים של דקדוקי עניות יתן לו שאר יסורים זה יודע הקב"ה באיזה דבר זה או זה יש שמביא עליו עניות כדי שיתחתן באיש שלא היה עושה אלא בעבור העוני ומצוה למלאך לגלגל הגזירה לזה עושר ולזה עוני ונדבקים יחד ויש שיסורים ופורענו' הבאים עליו לפי ששמח לאיד חבירו לכן יסורים או פורענות או דקדוקי עניות באים עליו שנאמר (משלי יז ה) שמח לאיד לא ינקה וכתיב (משלי כד יז) בנפול אויבך אל תשמח ויש שבאי' עליו לפי שהיה לו לבקש ולהתפלל על בני אדם ולא התפלל ויש בעבור שבקש להקב"ה בכל לבו ובשברון רוחו על דבר שלא נגזר והקב"ה טורדו מאותו דבר על ידי שמביא עליו שאר דברים וישכח הראשונים ויתפלל על האחרונות ויש מי שיסורים באים עליו בעבור שהיה לו לתת לשום אדם מן הדין חייב מדין שמים ולא נתן לו ומביא עליו יסורים כדי שיתן לרופאים עד שיהרהר בלבו אתן לאותו שהייתי חייב. וכשיתן יסיר החולי מעליו כדי שידע שבעבור זה באו עליו למען שיהא נקי לעה"ב ויש שעניים בעבור שאבותיהם עשו עולה וירשו הבנים אותו הממון ונגזר על אותו הממון כליה וכתיב (איוב כ י) בניו ירצו דלים וכתיב (תהלים קט יב) אל יהי חונן ליתומיו וכתיב (תהלים קט יא) ינקש נושה לכל אשר לו וכל זמן שיש מאותו ממון לא יצליחו כדי שיתקיים הגזירה ויש שיהיו עניים מפני שקבלו רבית או שהיה בעירם עושה עולה ולא מיחו או היו מסייעים לעול או שמחים בדבר כלן לבסוף יכלו ויש שנעשה עני בעבור שלא יתן למי שנגזר לו ויש בעבור דברי פה בגאות שנאמר (שמואל א' ב ז) ה' מוריש ומעשיר וכתיב (שמואל א' ב ג) אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם. ויש בעבור שהוציא מפיו דברים קשים ואומר לעניים שמי שיכול לעמול ולטרוח לא אתן לו או מדבר בזיונות לעניים טובים ואינו נותן לקרוביו ונותן לאחרים והקב"ה יהפך לבם לרעה עליו לכך נאמר (ויקרא כה לו) וחי אחיך עמך וכתיב (ישעיהו נח ז) ומבשרך לא תתעלם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
< הקודם · הבא >