ספר העתים/קצו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קצו וקדושא דשבתא דיומא כדקאמרינן אין לי אלא בלילה ביום מנין ת"ל זכור את יום השבת, ביום מאי [מברך] אמר רב יהודא ב"פ הגפן לבד, ומאן דמברך ביום בהדי בפה"ג מקדש השבת טועה וכבר פירשנוה זה בהלכות קדוש, ואיכאן חיצונים נמי דאמרי בבורא פה"ג דקדושא דיומא אשר ברא יין עסיס ותירוש משמח אלהים ואנשים הא נמי טעותא היא לעניות דעתן ודרך קראין שנראין כחולקין על דברי חכמים דלא אשכחן דתקינו חכמים כל הני וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו ולא עוד אלא שהזהירו למנוע מכל אלה דקאמרינן במשנתינו בפרק מאימתי קורין במקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך, וגרסינן בהדיא בפרק ערבי פסחים ביום מאי אמר רב יהודא בפה"ג רב אשי איקלע למחוזא אמרו ליה ליקדש לן מר קדושא רבא אמר מאי קדושא רבה אמר כל היכי דאיתיה בפה"ג ברישא בריך בפה"ג ואגיד ביה חזייא לההוא סבא דקא גחין ושתי ליה קרא אנפשיה החכם עיניו בראשו, ואשכחן תשובה לרבינו האיי גאון בהאי ענינא דאיתשיל עליה בירך שית אריכתא וזהו נוסח השאלה והתשובה ודשאלתם הא דאמר רבנן רב תחליפא בר מערבא איקלע לבי הלולא בריך שית אריכתא ולית הלכתא כוותיה מ"ט לית הלכתא כוותיה והשיב לא ידענו מה ששאלתם מאחר דבגמרא מפרש בהדיא לית הלכתא כוותיה מי אית לן למימר אמאי הלכתא כפלוני ולית הלכתא כפלוני א"כ כל הלכתא דפסיקא בגמרא כחד אתי למימר מ"ט ותשובה דקבלה הכין היא דהני כולהו שית אריכתא נינהו לבד משהכל ברא לכבודו ויוצר האדם קמייתא ואתא רב תחליפא בר מערבא לאגודי בהו אלא למימר בלשו הזה בלחוד והתם נמי אמרינן מקום שנהגו לקצר לא יאריך, להאריך לא יקצר, ואיכא ברכות דדרכא רבנן לקצר ואית מנהגא לבראיי לאגודי בהו וכיון דחביבי עליהון למימרינון אריכתא שפיר דמי להאריך בפניהן כגון בורא פרי הגפן דקידושא ואית בראיי דמאריכין ואמרין אשר ברא יין עסיס משמח אלהים ואנשים ומילי נפישותא ואמרינן התם רב אשי איקלע למחוזא אמרי ליה ליקדיש לן מר קידושא אריכא אמר מיכדי ב"פ הגפן קדים (מאי האי) אמר ב"פ הגפן ואגיד ביה קם האי סבא גחין וטעים קרי אנפשיה החכם עיניו בראשו, והני תרתי דאדכרינן לעיל אורחא למימר הדין תרין ולאו לאוריכי והכי טפי ברירין והכי נקיטי רבנן הלכה, ואנן תמהינן טובא על האי תשובה אם היא לרבינו האיי או לגאון אחרינא דקאמר בה וכיון דחביב עליהן למימרינון אריכא שפיר דמי להאריך בפניהן כמו בפה"ג דקידושא וכו' ואנן אשכחינון בדוכתא [אחרינא] לרבינו האיי דקא מפרש כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו הוו הני מילי כולהו כגון דקא מוספי בברכות והוא גופיה כתב בפי' ברכות דיליה (הא) דלא רגילי רבנן בישיבה למימר הני מילי כולהו ומימנעי למימרינהו כגון בחנוכה ופורים כשם שעשית להן נס וכו' וכגון בר"ה וביוה"כ זכרנו לחיים ומי כמוך וכתוב לחיים, והוא גופיה קא קרי הכא בראיי למאן דקא מאריך בהו ואנן לעניות דעתין כתבינן דאסור לאוסופי על כל ברכה אפילו מילתא חדא מאי דלא תקינו רבנן, ומה דכתב נמי בהאי תשובה מקום שנהגו לקצר לא יאריך והאי מתניתין בתחלת ברכות היא ואין הדבר תלוי במנהג אלא לקצר אינו רשאי להאריך ואפשר למהוי מאי דכתב בהאי תשובה מקום שנהגו טעות סופר או שמא האי לישנא דאמר והתם נמי אמרינן מקום שנהגו לקצר לא יאריך אפשר דגרסינן הכי בגמרא דבני מערבא ועלה קאמר בהאי תשובה והתם נמי אמרינן מקום שנהגו לקצר לא יאריך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |