ספר העתים/קמז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קמז ובגדולות קדיש ואתעקרא ליה שרגא מעיילין ליה מאני לאתרי דאיכא שרגא והדר מקדיש וטעים מידי כמעשה דרב הונא דאמר מר רב יהודאי הלכתא כמעשה דרב הונא וכי אמרינן הלכה כר' יוחנן דאמר בין שינוי יין בין שינוי מקום א"צ לברך ה"מ לברכת יין אבל לקידוש לא וקיי"ל דאי אישתני מחמרא בישא לחמרא טבא אומר ברוך הטוב והמטיב, מביתא לביתא דהיינו שינוי מקום אומר בפה"ג, ובתשובה והיכא דהוי נר בבית ומקום סעודה במקום שהוא משתמש לאורה מקדש שם ואם לאו אע"פ שאורה נראה אין שם סעודה ואין שם קידוש ואמר מר רב שלום לקדש בבית ולצאת לחצר לסעוד אם רואה את מקומו הראשון מותר כדקאמרינן שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפין לזימון שכיון שרואין זה את זה נעשין כמקום אחד וכמסיבה אחת ומצטרפין וה"נ כאן כיון שכשיושב בחצר רואה את מקומו הראשון נעשה כמפינה לפינה (ואסור) [ומותר], ובפיסקא נמי היכא דקא יתיב בחצר וקא חזי פורתא דנהורא דשרגא דאיכא בביתא ולא משתמש לההוא נהורא אורחא דמילתא דמצוה מן המובחר למיתיב להדי שרגא ולקדושי ואי לא אפשר כגון דאיכא הבלא או סירחא ליתוב בההוא דוכתא ולקדיש כי היכי דקאמרינן לענין סוכה רב שרא לי' לרב אחא ברדלא וכו' ורבא שרי ליה לרב אדא בר אהבה וכו', ובתשובה נמי מאן דאית ליה שרגא בביתיה ובעי מיכל בחצר מצוה למיתב להדי שרגא ומקדש ואי איכא הבלא ליתיב בחצר להדי (דחצר) [דביתיה] וקא חזי פורתא מנהורא דשרגא ומקדש, ונשאל ממר רב האיי הא דאמר אביי כי הוינן בי מר [רב כהנא] כי הוה מקדש לן אמר לן טעימו מידי דילמא אדעייליתו לאושפזייכו מתעקרא שרגא ובקידושא דהכא לא נפקיתו, וקשיא לן הדין טעמא מי שאין לו נר בלילי שבת או מי שכבה נרו אסור לו ליטעם מידי נמצא מתענה בשבת או אית טעמא אחרינא, והשיב כך ראינו שאין דבר זה תלוי בנר אלא בסעודה דאמרינן (רב הונא) סבר אין קידוש אלא במקום סעודה בעבור כי אחר אשר קידש כבתה הנר ולא נתישבה דעתו לאכול סעודתו אלא באורה ופינו לו בגדיו לבית חופת בנו וחזר וקידש ואכל ומתוך שלא חשב לעצמו את הקידוש הראשון אלא חזר וקידש עוד שנייה למדנו שהוא סבר שאין קידוש אלא במקום סעודה ואלו נתישבה דעתו לאכול בחושך אחר שכבתה נרו מותר היה וגם הקידוש עולה לו ובעבור אשר לא נתישבה דעתו לקבוע סעודתו שם חזר וקידש במקום סעודה, וכן רבה הי' אומר לבנ"ב אחר שמקדש להן אכלו כאן כשיעור מהו שיקרא סעודה למען יעלה לכם הקידוש כי במקום סעודה היא ואם לא תאכלו כלום שמא תכבה הנר ולא תתישב דעתכם לקבוע סעודה בחושך ולא עלה לכם קידוש זה לפיכך מי שאין לו נר או שכבה נרו אינו אסור לטעום כלום ומותר הוא אם דעתו מיושבת עליו לסעוד בחושך א"נ שיש לבנה שסועד לאורה מותר ואם אין דעתו מיושבת עליו לאכול אין קידוש עולה לו עד שקובע סעודה ומקדש ויעלה לו קידוש היום:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |