ספר העתים/קלז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קלז ת"ר שבת שחלה להיות בראש חודש או בחולו של מועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה, ואם לא אמר מחזירין אותו, ר' אליעזר אומר בהודאה, ובמוספין מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע, וכבר פירשנו חיצונה זו בהלכות ראשי חדשים והא דאצטרכינן להכא לברורי כי תפילת ערבית ושחרית ומנחה אחת היא, וגרסינן נמי במערבאה כענין תענית והיכן אומרה ר' זעירא בשם רב הונא אומרה כלילי שבת וכיומו כלומר בערבית שחרית ומנחה, וקיי"ל דמשתשקע החמה איקדיש לי' יומא ואסור בעשיית מלאכה וכבר פרשנו בהלכות ערבי שבתות ושם הארכנו כראוי, והלכך בלילי שבת מקדימין ומתפללין כדגרסינן עיולי יומא כמה דאפשר מקדימין ליה אבל אפוקי יומא כמה דאפשר מאחרינן ליה כי היכי דלא ליהוי עלן כטעונא ואמרינן נמי אמר ר' יוסי יהי חלקי ממכניסי שבת בטבריה וממוציאי שבת בציפורי וכן נהגו כל ישראל למיעבד וממהרין [להתפלל] תפילת המנחה ומתפללין כולה כחול ולית נפילה על אנפיה, ומתחיל שליח צבור והוא רחום ואומר ברכו ועונין אחריו וקורין את שמע בשתים לפניה ושתים לאחריה ובסוף השכיבנו, ומנהג למיחתם במקום שומר עמו ישראל ופרוס עלינו סוכת שלומך בא"י הפורס סוכת שלום עלינו ועל עמו ישראל ועל ירושלים, ומאן דאמר אשר כילה את מעשיו טעות היא בידו דשאלו מקמיה דמר נטרונאי מהו לומר אשר כילה את מעשיו בערב שבת והשיב כך מנהג בשתי ישיבות שבין בחול בין בשבת אין אומרים אלא אשר בדברו מעריב ערבים, ושאילו מקמיה דמר רב נטרונאי בלילי שבת בברכות אחרונות שבק"ש אומר ברוך ד' לעולם כשאר ימות החול או ושמרו בני ישראל את השבת וביו"ט לא כך ולא כך כיצד ראוי לומר, והשיב הכי מדברי חכמים אינו לברכה זו חמישית כל עיקר כדתנן ובערב אומר שתים לפניה ושתים לאחריה ופליגו בגמרא בתפילת השחר אמר רב יהודא אמר שמואל תפילת ערבית רבן גמליאל אומר חובה, ר' יהושיע אומר רשות. ואמר שמואל הלכה כדברי האומר חובה ורב אמר הלכה כדברי האומר רשות, לשמואל דאמר הלכה כדברי האומר חובה בתר שומר עמו ישראל לאלתר סמכינן תפילה, לרב דאמר רשות פסקינן בקדיש למימרא דסיימינן וקיי"ל כל רב ושמואל דשביקא פלוגתייהו סתמא ולא פסיקא הלכתא בגמרא לא כמר ולא כמר הלכתא כרב באיסורי וכשמואל בדיני והכא באיסורי קא מיפלגי והלכתא כרב דאמר רשות ואתו רבנן בתראי ותקינו בתר שומר עמו ישראל למימר פסוקי דאית בהו שבחות וזמירות וכיון דאמרינן פסוקי תקינו בתרייהו ברכה ודבר זה בחול אבל בשבת כיון דשכיחי מזיקין וצריכין כל ישראל למיעל לבתיהן מקמי דתיחשך משום סכנות שדים א"נ מקמי איעקרי שרגא סלקוה והעמידוה אדתנן בערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה וכן מנהג בישיבה ובבית רבינו שבבבל, ואמר מר רב שלום גאון ז"ל בלילי שבתות ובלילי ימים טובים נמי במעריב נהגו לומר שומר עמו ישראל ובישיבה ובבית רבינו שבבבל אין מנהג [כן] אלא תחת שומר עמו ישראל חותמין ברוך פורס סוכת שלום על עמו ישראל ועל ירושלים ואין אומר אחריה כל עיקר אלא קדישא לאלתר ובשאר כנסיות ישראל או בשאר מקומות ישראל אומר שומר עמו ישראל לעד ואומר ושמרו בני ישראל את השבת אבל ברוך אתה ד' לעולם אין אומרים לא בישיבה ולא בבבל כולה, ואנן חזי לן לעניות דעתן דאפשר למיהוי האי מנהגא באתרי דלא אמרי כלום בתר פורס סוכת שלום מפני שממהרין לקבל שבת ולכנוס לקדושתו כחובה עלינו תמיד ועוד דהני פסוקי דתחנוני ודשמירה דתקינו רבנן בתראי דבתר הוראה למיחתם בתריה המולך בכבודו וכיון דבשבת אסור לו לאדם למישאל צרכיו עקרו להני פסוקין כי היכא דעקרו רבנן י"ח [ברכות] דאינון חובה ושמיע לן נמי דהאידנא נהגו בכל המקומות לומר ושמרו בני ישראל את השבת וגו' וישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים ד' מלך וחותמין על הני פסוקין המולך בכבודו תמיד, ומנהגא דכתב גאון טפי עדיף ומיסתבר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |