ספר העתים/קכא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קכא מתני' בור ברה"ר וחולייתה גבוהה יוד טפחים חלון שעל גבה ממלאין ממנה בשבת אשפה ברה"ר גבוהה יוד טפחים חלון שע"ג זורקין לה בשבת, פי' כיון דחולייתה גבוהה י' טפחים וקיי"ל דאין רה"ר למעלה מיוד טפחים אלא מקום פטור היא ולפיכך ממלאין מחלון שע"ג בשבת, וכן באשפה אוקימנא של רבים שאינה עשויה ליפנות אבל אשפה של יחיד שהיא עשויה ליפנות לא דחיישינן דילמא מפנה לה והו"ל רה"ר, ובפסקא אשכחן הכי ואמת המים העוברת ברה"ר רחבה ד"א אם היו המים למטה מי' טפחים משפת האמה כשנכנס לפנים משפת האמה שותה במקום דהו"ל הוא ומים ככרמלית ומותר ובלבד שלא יטלטלם ד"א ואם אותה אמת המים שוין מימיה עם קרקעיתה של רה"ר אין לה תקנה אלא א"כ עשה לה מחיצה יוד טפחים או שמכניס ראשו ורובו ושותה ואמת המים העוברת בחצר אינה צריכה מחיצה בפני עצמה שכיון שיש לה מחיצה בכניסתה ומחיצה ביציאתה נעשית כבור שבחצר, ושיירה שחנתה על שפת הנהר אם עשו לה כמו ששנינו שיירה שחנתה בבקעה והקיפוה כלי בהמה וכו' נעשית כרה"י ויכולין בני שיירה לעשות מחיצה עד שתגיע אותה מחיצה למים ושותים בני השיירה ומותר ואם לא הקיפוה נעשית [מקום] השיירה כרמלית ונהר עצמה כרמלית היא וא"א לטלטל בכרמלית אלא בד' אמות אלא א"כ עשו מחיצה או שילך כל אחד ושותה לעצמו, וגזוזטרא שהיא למעלה מן הים אין ממלאין ממנה בשבת אלא א"כ עשו לה מחיצה עשרה בין מלמעלה בין מלמטה אחד ימים אחד נהרות חצר שנפרצה לרה"ר לא מיבעי' מתוכה לרה"י לטלטל ומרה"י לתוכה דפטור אלא אפילו מרה"ר לתוכה ומתוכה לרה"ר נמי פטור מפני שהיא ככרמלית וכן הלכה, וחצר שאין לה מחיצות כל עיקר והיא פתוחה מכל צד אלא שהיא של יחיד ואין בה דירה אלא לבעלה בלבד הרי היא ככרמלית ואסור למלאות הימנה להכניס לרה"י לא מפני שהיא רשות אחת או שתי רשויות אלא כרמלית במחיצה תליא מילתא אם יש שם מחיצות הויא חצר ואם אין שם מחיצות היא כרמלית, ובשאלה הכי ובורות שלכם שפירשת שהן עמוקות ביותר כיצד עושין להן מחיצה צריך שישקע ראשי הקנים במים או דילמא צריך שיראו ראשי הקנים במים טפח או דילמא בונין כותל על פי הבאר ונידון משום מחיצה ומחיצה תלויה מתרת, תימה גדול תמהני בדבר הזה חכמים גדולים שכמותכם בעלי תורה ומדקדקין בדברי הלכה מצריכין בארות שלכם כל כך, אי אתם מערבין ערובי חצרות, בזכות שמים אוליס"ינו אין בה גוי שאוסר עליכם מפני מה אי אתם מערבין עירובי חצרות כדאמר לי' רבא בר רב חנן לאביי מבואה דאית ביה תרי גברא רברבי כרבנן ניקו בלא עירוב ובלא שתוף ואם אתם מערבין עירובי חצרות כל תקנות אלו לבאר למה שהרי כל העיר כולה כחצר אחת ואין צריכות בארות שלכם לא מחיצה למעלה ולא מחיצה למטה כל עיקר אבל אם אין לכם עירוב כשיש כותל בין אותן שתי חצרות שעומד על פי הבאר טוב ואין צריכות דבר אחר, והיכא דאיכא בור ברה"ר אסור למלאות ממנה בשבת אלא א"כ עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים דגרסינן בפרק עושין פסין אמר ר' יצחק בר אדא לא הותרו פסי ביראות אלא לעולי רגלים בלבד והתניא לא הותרו פסי ביראות אלא לבהמה בלבד מאי בהמה בהמת עולי רגלים אבל אדם מטפס ויורד ושותה מטפס ועולה פי' מטפס מסתרך מלשון ושממית בידים תתפש ואם היו הבורות רחבין שאין אדם יכול לטפס ולירד בהן מותר למלאות אפי' לאדם פי' בפסי ביראות, והאידנא דלא סמכינן על פסי ביראות ליכא תקנתא לבור ברה"ר אלא במחיצה עשרה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |