ספר העתים/פו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ספר העתים פו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פו וחזי לן לעניות דעתין דהיכא דאיכא גוי בהדי ישראל במבואה ומשתתפין ישראל (הבאין) הדרים במבוי ביניהון צריכין הן לשכור רשות מן הגוי כדאמור רבנן ובגוי עד שישכור ומ"ד שצריך להיות השכירות בכל ע"ש ושבת כי חוששין שלא יבטל הגוי השכירות אנן לא חזי לן האי סברא דא"כ אין לדבר סוף ואפילו לאותו שבת עצמו [שמא] יבטל הגוי שכירתו לדברי האומר כך, ואנן חזי לן לעניות דעתין כי אין ללמוד מהאי שמעתא דר"ג הני מילי כי אין ענין בטול בשכירות והאי שמעתא דלעיל לא אמורה בגוי כי בגוי אינו מועיל נתינה אלא שכירות כדאמר רבנן ובגוי עד שישכיר והאי שמעתא בענין נתינה היא ולא בענין שכירות וכך היא הצעה דשמעתא, אמרינן במתניתן אמר ר"ג מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים אמר לנו אבא מהרו והוציאו כליכם למבוי עד שלא יוציא ויאסר עליכם ואמרינן בגמרא צדוקי מאן דכר שמיה חסורי מחסרא והכי קתני צדוקי הרי הוא כגוי ואוסר על בני מבוי ושוכרין ממנו רבן גמליאל אומר [צדוקי] אינו כגוי ואין שוכרין ממנו אלא כישראל הוא ואינו אוסר ונותן רשות ומבטל רשות ואם לא נתן או לא ביטל אוסר על בני מבוי כישראל שלא עירב עם חביריו שהוא אוסר על בני מבוי ולכך אמר ר"ג מעשה בצדוקי אחד שהיה דר עמנו במבוי בירושלים ואמר לנו אבא מהרו והוציאו כלים למבוי עד שלא יוציא ויאסר עליכם כי צדוקי זה נתן רשות לבני מבוי ולכך אמר להן אביו של ר"ג לבני מבוי להוציא כליהן להחזיק במבוי קודם שיוציא הצדוקי כליו ויבטל נתינתו וכן שנו נמי בתוספתא הדר עם הנכרי צדוק וביתוס הרי אלו אוסרין עליו כי גוים הם כולם ר"ג אומר צדוקי אינו אוסר ומעשה בצדוקי שדר עם ר"ג במבוי אמר להן ר"ג לבני מבוי מהרו והוציאו מה שאתם מוציאין והכניסו עד שלא יוציא התועב הזה ויאסור עליכם שהרי בטל רשותו להם דברי ר' מאיר כי ר' מאיר סובר אליבא דר"ג כי צדוקי כישראל הוא ואינו אוסר וישראל שלא עירב עם חביריו נותן רשותו ואפילו בשבת כי נתינה ובטול איסתלוקי [רשותא] היא כדמפורש למטה ולכך אפילו בשבת וכן נמי צדוקי ומי שאינו מודה בעירוב ואינו מערב בהדי ישראל אוסר על בני מבוי כישראל שלא עירב ויכול הוא לבטל אפילו בשבת כישראל שלא עירב ולכך אמר ר' מאיר כי אמר אביו של ר"ג לבני מבוי שנתן להם אותו צדוקי רשותו והזהירם אביו של ר"ג בשבת למהר ולהוציא כליהם למבוי להחזיק במבוי קודם שיוציא אותו צדוקי המתועב ויבטל נתינתו וזה שאמר אביו של ר"ג בשבת היה כי רבי יהודה היה סובר כי אביו של ר"ג סבר כי צדוקי כגוי הוא ואוסר על בני מבוי ואינו יכול ליתן רשות כגוי ולכך אמרה ר' יהודא בלשון אחרת כי אמר להן אביו של ר"ג לבני מבוי בע"ש כי אותו צדוקי הואיל והוא כגוי אינו יכול ליתן רשות אוסר על בני מבוי, ואם תאמר שישכרו מאותו צדוקי אפשר שלא היה רוצה לשכור להן רשותו כדי שלא יפרסם עצמו שהוא כגוי ולכך אמר אביו של ר"ג לבני מבוי הואיל ואין תקנה אחרת לדבר עשו צרכיכם בע"ש כל מה שאתם צריכים לעשות למחר כי לא תוכלו לעשות למחר בשבת ומהרו ועשו צרכיכם קודם שיחשך ויכנס השבת ויאסור עליכם תועב זה ושאר השמועה פשוטה ומותבינן דברי רבי יהודא שבברייתא לדבריו שבמשנה ומתרצינן להו כחדא, תניא אם עד שלא נתן רשותו הוציא בין בשוגג בין במזיד יכול לבטל דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר בשוגג יכול לבטל במזיד אינו יכול לבטל, מי שנתן רשותו והוציא בין בשוגג בין במזיד אוסר דברי ר' מאיר ר' יהודא אומר במזיד אוסר בשוגג אינו אוסר בד"א בשלא החזיקו בני מבוי במבוי אבל אם החזיקו בני מבוי במבוי בין בשוגג בין במזיד אינו אוסר והואיל ופירשנו השמועה ממילא שמעית מיניה כי ישראל וצדוקי אליבא דמ"ד דצדוקי הוא כישראל שנתנו רשותם בהנהו אמרינן ביטול אבל בענין שכירות אין שם ביטול ושמעית נמי בישראל שנתן רשות כגון אחד מבני מבוי או מבני חצר ששכח ולא עירב בהדי חביריו שיכול הוא לתת רשותו לבני מבוי וצריכין הן להחזיק במבוי כדי שלא יוציא אחר כך ויבטל וממעשה דרבא דכתבינן לעיל נמי שמעית הכי בענין ההוא ינוקא דאישתפוך חמימיה ונראין הדברים כי צריכין לטלטל בחצר ולהביא לו מים חמין מן הבית של רבא בחצר שהוא בי גברי וכך מראין הדברים כי בבי גברי של רבא היו החמימי ואמר להו רבא ליפנו לי מאנוי מבי גברי לבי נשי דאיזיל ואיתיב התם בבי נשי ואבטיל להו רשותי בהאי חצר ויוציאו החמימי מבית ויוליכו לביתם ורבא הוא דעביד הכי וציוה לפנות הכלים מביתו ולא היה בדעתו לחזור כל היום לאותו בית אבל האידנא כרב סבירא לן וכבר כתבנו לעיל דהלכתא כרב דאמר מבטלין וחוזרין ומבטלין ומאן דמבטל רשותו לבני מבוי או לבני חצר שלא עירב עמהן לאחר שיטלטלו הן כל צורכן יכולין לחזור הן ולבטל רשות שנתבטל להן ולהחזיר לרשות בעליו ויחזור בעליו למקומו ובטלטולו, וחזי לן נמי לעניות דעתן דגוי הדר במבוי ודאי צריכין ישראל לשכור הימנו ולערובי ישראל בהדי הדדי ולטלטל כל צרכם במבוי ואין להם חשש לביטול הגוי שמא יחזור ויבטל ואין הדבר תלוי בביטול כי שכירות הוא ולכך אין צריכין לשכור בכל שבת ושבת כי הדבר תלוי בתנאי השכירות שאם יתנה עם הגוי בשעה שישכור ממנו לחודש ולחדשים או לשנה או כמה שיתנה אין צריך לחדש העירוב ולחזור ולהתנות עד מישלם ימי שכירתו ומי שרוצה להחמיר על עצמו ולשכור בכל ע"ש ולחדש נמי עירובו חומרא היא ומדות חסידות ותבוא עליו ברכה והרשות בידו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף