ספר העתים/עז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עז מתני' בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי ר' אליעזר ר' יהושיע אומר ככר היא עירוב אפילו מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה ככר באיסר והוא שלם מערבין בו ת"ר בכל מערבין עירובי תחומין בכל משתתפין שתופי מבואות ולא אמרו לערב בפת אלא עירובי חצרות לבד והא מתניתן לדברי ר' יהושע דמודה הוא בעירובי תחומין ושתופי מבוי ולא פליגא בהדי ר"א דבעינן בפת אלא בעירובי חצרות לבד וסוגיין כר' יהושיע דאין מערבין עירובי חצרות אלא בפת ואין מערבין אלא בפת שלימה ואפילו היא כאיסר ואין מערבין בפת פרוסה ואפילו היא מאפה סאה ולא ק"ל שעירובי חצרות פת מכל בתים אלא ה"ק אין מערבין בפת פרוסה כלל כגון שבא ליטול פרוסה מכל בית ובית, אבל היכא דלקח קמח מכל בית ובית וערבוהו ועשאו פת שלימה כבר ערבו בפת ואף פת שלמה ושפיר דמי ומעשים בכל יום נהיגי למיעבד [כן] אבל אי שקיל קמח מכל בית ובית ועבדיה ככר שלם ונפרס ולא תפריה אין מערבין בו עירובי חצרות אבל אם תפרו בקיסם ואין תפרו ידוע מערבין בה כדרב יוסף, ובפרוסה מ"ט לא מערבינן אמר ר' יוסי בן שאול אמר רבי משום איבה כלומר שלא יתקנאו זה בזה לומר אני מביא שלמה וזה פרוסה, וגרסינן בירושלמי מפני מה אמרו מערבין בחצרות מפני דרכי שלום ומעשה באחת שהיתה דבובה עם חברתה ושילחה עירובה בידי בנה וגפפתיה ונשקתיה אתא אמר לה לאימיה אמרה אכין רחמה לי מתוך כך עשו שלום הה"ד וכל נתיבותי' שלום א"ל רב אחא ברי' דרבא לרב אשי עירבו כולן בפרוסות מהו א"ל שמא יחזור דבר לקלקולו הלכך לא מערבינן, ומסקינן נמי שאם נפרוס ככר של ערוב כשיעור כדתנן התם רבי אליעזר אומר תרומה עולה במאה ועוד, ועוד זה אין לו שיעור ר' יוסי בן המשולם אומר ועוד קב ממאה סאה שתות המדמע, וכן אם נפרוש ככר העירוב שיעור חלת נחתום שהיא אחד ממ"ח כשר לעירוב דאר' יונתן בן שאול אמר רבי ניטלה הימנה כדי חלתה וכדי דימועה מערבין לו בה פי' או כדי דימועה ולאו שתיהן כאחת דאי שתיהן כאחת לא מערבין ביה, ומקשינן והתניא כדי דימועה מערבין לו בה שהיא מעט כדי חלתה אין מערבין לו בה שהפרס ניכר מפני שהיא הרבה ותרצינן לא קשי' הא בחלת נחתום הא בחלת בעה"ב דתנן שיעור חלה אחד מכ"א וכו' ומכל אלו נתברר דסוגיין כר' יהושע דככר שלם בעינן לעירובי חצרות, וכתב הגאון בהא דר' יונתן בן שאול דניטלה כדי חלתה וכו' הכי ודב"ז כגון שעירב בדמאי וחזר וניטל ממנו כדי חלה וכדי דימוע, ואנן חזי לן דצריך עיונא טובא בדברי זה הגאון אמר רב יוסף תפרה בקיסם מערבין לו בה והתניא אין מערבין לו בה לא קשיא הא דידוע תפרה הא דלא ידיע תפרה, אמר שמואל מערבין בפת אורז ואין מערבין בפת דוחן, אמר רב מערבין בפת עדשים וכו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |