ספר העתים/סב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סב והדר בעיר יכול לילך בשבת אלפים חוץ מכל הבתים שבעיר שמתעברים עמה או בית או גשר שיש בו בית דירה שיוצא חוץ לעיר כמו עיבור הבולט בכריסה של אשה וכשמעברין את העיר מוציאין את המדה בריבוע כנגד אותו יוצא ורואין כאילו נמשכת העיר עד אותו מקום ומשם ולהלן מודדין אלפים אמה תחום שבת וזהו ששנינו כיצד מעברין את הערים [בית] נכנס בית יוצא פגום נכנס פגום יוצא כלומר אם הבית נכנס ובית יוצא או פגום נכנס ופגום יוצא שהיה כגון שובך של יונים עשוי בנין עמודים או היה שם שני גדריות גבוהות יוד טפחים גשרים ונפשות שיש בהן בית דירה מוציאין את המדה כנגדה ועושין אותה כטבלא מרובעת כדי שיהא נשכר את הזויות ושנוי בתוספתא נמי ת"ר כיצד מעברין את העיר ארוכה כמות שהיא עגולה עושין לה זויות מרובעת אין עושין לה זויות ופירשו בגמרא נמי ארוכה כמות שהיא כלומר לכך הוצרך להשמיענו שמודדין אותה כמות שהיא כגון שהיה ארוכה הרבה ואינה רחבה אלא מעט מהו דתימא נרבע אותה שנעשה רחבה כאורכה ואח"כ נמדוד לה אלפים תחום שבת קמ"ל דלא נתנו לך חכמים כל כך אלא ארוכה אין מודדין אותה אלא כמות שהיא, עגולה עושין לה זויות כמו שאמר במשנתינו שמרבעה ונותן לה זויות אבל מרובעת אין עושין לה זויות פשיטא לה צריכה דמרבעה ולא מרבעה כרבוע של עולם צפונה לצפון עולם דרומה לדרום עולם מהו דתימא נרבעה כריבוע עולם קמ"ל דלא, ותורף הדבר כגון שהעיר מרובעת והיא באלכסון לריבוע עולם שאם היינו מרבעין אותה בריבוע העולם היינו מטילין חוט על הריבוע ומרבעין אותה בריבוע העולם והיתה העיר משתכרת הרבה בכך וקמ"ל דלא הקילו חכמים כל כך בתחומין דכיון שהעיר מרובעת לא הצריכוה לרבעה כריבוע עולם היתה העיר רחבה מצד אחד וקצרה מצד אחד כגון שיש לה מצד מזרח אלף אמה ברוחב ומצד מערב ת"ק אמה ברוחב נותנין גם לצד מערב ת"ק אמה אחרות כדי שיהא לצד מערב אלף אמה כשם שיש לצד מזרח וזהו רואין אותה כאילו היא שוה, הי' בית אחד יוצא ממנה כמין פגום או שני בתים יוצאין ממנה כמין שני פגמים אחד למזרח ואחד לצפון רואין אותו כאילו חוט מתוח עליהן ומודד ממנה ולהלן אלפים אמה שמוציאין גבול העיר למזרח ולצפון נגד החוט המתוח עליהן מזה ומזה ומשם ולהלן מודדין תחום שבת, היתה עשויה כמין קשת או כמין גאם רואין כאילו היא מלאה בתים וחצרות וכאלו מרובעת הקשת והגאם כמין טבלא מרובעת ומודד מהן ולהלן אלפים אמה אמר רב הונא עיר העשויה כקשת אם יש בין שני ראשיה פחות אלפים אמה מודדין לה מן היתר כלומר כיון שיכולין בני היתר משתי הרוחות לבא אלו לאלו דרך היתר באמצע ומתחברין ביחד הרי הוא כעיר אחת ורואין אותה כאילו היא מרובעת כי שני ראשי הקשת במקום היתר חשובין כמין שני פגומין ורואין אותן כאילו חוט מתוח עליהן וכאילו מלאין בתים וחצרות ומודדין באמצע היתר ולהלן אלפים אמה ואפילו הדרים באמצע הקשת יכולין לבוא עד אמצע היתר מתוך החרב ומשם ולהלן תחום שבת, והדרים בשתי היתר הדרומי מהלכין עד קצה היתר הצפוני ואע"פ שיש שם קרוב לארבעת אלפים אמה וכן מן הצפוני אל הדרומי אבל אם יש בין שני ראשיה ארבעת אלפים אמה מודדין לה מן הקשת שכיון שאין יכולין אלו הדרים בקצות היתר לבוא אלו לאלו ולהתחבר באמצע יצאו מתורת פגומה ועשו מקום שלם לכל רוח ואין דנין אותה דין פגומה כיון שיש ביניהן שני תחומין ונסתלקה מהם תורת פגום ואין מודדין מן היתר וכיושבי שדות וצריפין הם חשובין שמודדין להם מפתח ביתם ואין רואין אותה כאלו היא מלאה בתים וחצרות, וכמה יהא בין היתר להקשת [להיות] מודדין לה מן היתר נחלקו בזה השיעור רבה בר רב הונא אומר עד אלפים כדי שיהיו יכולין לבא הדרים באמצע הקשת דרך חרב לאמצע היתר ורבא ברי' דרבה בר רב הונא אמר אפילו יותר מאלפים (ואסיקנא) [ואסיק] אביי כמ"ד אפילו יותר מאלפים ואמר מסתברא כוותי' דרבא בריה דרבה דאי בעי מקיף ואתי דרך בתים כלומר אע"פ שאין יכולין הדרים באמצע הקשת לבא עד אמצע היתר דרך חרב שיש ביניהן אלפים מ"מ יכולין לבוא דרך בתים שסביבות הקשת עד שמגיע אל ראש היתר ומהלך עם היתר כיון שהוא פחות מד' אלפים אמה עד שמגיע לראש האחרת לפיכך אפילו אם יש בין יתר לקשת יותר מאלפים אמה לא חיישינן אלא מותר להלך בכולו לכל הדרים בקשת ובראשי יתר מכל צד וחוצה לה אלפים אמה כי רואין אותה כולו כאילו היא מלא בתים וחצרות ואיבעי' לן אנן לפי עניות דעתן מאי שנא דפרישו רבנן בגמרא שיעור בעיר העשויה כקשת כגון אם יש בין שני ראשיה וכמה יהא בין היתר לקשת ובעיר העשויה כמין גאם לא נתנו שיעור כמה יהא מן ראשי הגאם עד הקרן הרביעי החרב הקרוי כנגד היוצא, והא מילתא איבעי' לן ולא חזינן בה מידי מיהו אפשר למיהוי דמשום דנתנו חכמים שיעור בעיר העשויה כקשת בין שני ראשי הקשת שצריך שלא יהא ביניהן ד' אלפים אמה כדי שיהיו יכולין הדרין בשני קצות היתר לבא אלו לאלו ולהתחבר באמצע היתר ה"נ אפשר למיהוי שצריך שלא יהא אלא אלפים מן ראש הגאם האחד לקרן הרביעי החרב וכן נמי מן ראש הגאם השני לאותו הקרן כדי שיהא יכולין הדרים בשני קצות הגאם לבא לקרן הרביעי החרב וכן נמי הדרים בקרן שבאמצע הגאם אע"פ שיש מהן ועד קרן הרביעי החרב יותר מאלפים אמה מפני שרואין את הגאם כולו כאילו מלא בתים וזה אע"פ שיש שם יותר מאלפים כיון דאי בעי אלו שבקרן באמצע הגאם לבא דרך בתים עד שני קרני הגאם ומשם ולהלן עד הקרן הרביעי החרב יכולין נמי לבא באלכסון ומשם ולהלן אלפים אמה כיון דאי בעי אתו דרך בתים וכמו שאמרנו בעיר העשויה כקשת, ותן לחכם ויחכם עוד: היו שם גדודיות גבוהות יוד טפחים מאי גדודיות אמר רב יהודא שלש מחיצות שאין עליהן תקרה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |