ספר העתים/נב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נב מתני' מי שבא בדרך והי' ירא שמא תחשך והי' מכיר אילן או גדר ואמר תהא שביתתי תחתיו לא אמר כלום שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו אלפים אמה ומעיקרו לביתו אלפים נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפים אמה, מאי לא אמר כלום רב אמר לא אמר כלום כל עיקר דאפילו לתחתיו של אילן לא מצי אזיל מפני שעקר שביתתו ממקומו באומרו שביתתי תחת אילן פלוני ותחת אותו אילן לא קנה שביתה דהא לא סיים מקום שביתתו דמקום שביתתו הן ד' אמות שמותר לו לטלטל ומשום מותר תחומו וכיון שאין לו מקום אין לו תחום, ושמואל אמר לא אמר כלום לביתו כלומר שאינו יכול להלך מן האילן לביתו ואפי' הוא בתוך אלפים אמה לאילן אבל לתחתיו של אילן מצי אזיל דקסבר שמואל אם במקומו קנה שביתה יש לו לילך אלפים אמה עד תחתיו של אילן ואם תחת אילן קנה יש לו לילך שם אבל כיון שמגיע תחת האילן אין לו לזוז ממקומו מפני שנעשה תחתיו של אילן חמר גמל בא למדוד מן הצפון מודדין לו מן הדרום בא למדוד מן הדרום מודדין לו מן הצפון אמר רבא מ"ט דרב משום דלא סיים אתריה, איכא דאמרי מ"ט דרב אמר רבא כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו פי' כשם שאין לו לאדם לקנות ד' אמות מקום שביתה אחר שקנה במקום אחר כך אין לו לקנות שיעור שני מקומות בבת אחת, אמר רב הונא ברי' דר"י לא שנו אלא באילן שיש תחתיו ח' אמות אבל אילן שאין תחתיו אלא שבע אמות הרי מקצת ביתו ניכר, כלומר כיון שאין בחציין אלא ג' אמות ומחצה מן כל מקום שאתה מודד לא תמצא ד' אמות אלא עד שתמדוד חצי אמה מן החצי האחר ונמצא אותה חצי אמה כמסויימת וניכרת והיא מקצת בית שביתתו, תני' כוותי' דרב, תני' כוותי' דשמואל תני' כוותי' דרב מי שבא בדרך והי' ירא שמא תחשך והי' מכיר אילן או גדר ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום תהא שביתתי במקום פלוני מהלך עד מקום פלוני הגיע למקום פלוני מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה בד"א במקום המסויים כגון ששבת בצד תל שגבוה עשרה והיא מד' אמות עד בית סאתים וכן בנקע שעמוקה עשרה והיא מד' אמות עד בית סאתים אבל במקום שאינו מסויים אין לו אלא ד' אמות הי' שנים אחד מכיר ואחד שאינו מכיר האינו מכיר מוסר שביתתו למכיר ואומר תהא שביתתינו במקום פלוני בד"א בשסיים ד' אמות שקבע אבל לא סיים ד' אמות לא יזיז ממקומו, ופסק הגאון ר' יצחק בהלכות דידי' דהלכתא כוותי' דרב דכל רב ושמואל הלכתא כוותי' דרב באיסורא, ובתר דכתבינן הא חזינן דכתב הגאון ר' יצחק בדוכתא אחרינא והדר בי' ממה דפסק בהלכות דילי' ואלו תורף דבריו ומה שתמצא בפרק מי שהוציאוהו תני' כוותי' דשמואל מי שטעה ועירב וכו' עד שלא יזיזוהו ממקומו תמחוק משם מה שפסקתי הלכה כרב ותכתוב שם הכי תני' כוותי' דשמואל טעה ועירב לשתי רוחות כמדומה שמערבין לשני רוחות או שאמר לעבדיו צאו ועירבו עלי אחד עירב עליו לצפון ואחד עירב עליו לדרום מהלך לצפון בעירובו לדרום ולדרום בעירובו לצפון ואם מיצעו עליו את התחום לא יזיזוהו ממקומו, אע"ג דקיי"ל הלכתא כרב באיסורא הכא הלכתא כשמואל דהאי תני' דאתי' כוותי' דשמואל שייכא בההיא תניא אחריתי דת"ר שנים ששאלו חלוק אחד לילך בו שחרית לביהמ"ד וזה לילך בו ערבית לבית הכנסת כו' עד ואם מיצעו עליו את התחום ה"ז לא יזיזוהו ממקומו וקיי"ל דהילכתא היא הלכך האי תני' דאתי' כוותי' דשמואל הלכה היא דתרווי' חד טעמא נינהו. מהלך ממקום רגליו אמר רבא והוא דכי רהיט מטי, א"ל אביי והא חשכה לו קתני, חשכה לו לביתו אבל לעיקרו של אילן אזיל איכא דאמרי חשכה לו כי מסגי קליל אבל כי רהיט מטי, נמצא עכשיו דהאי דקאמרינן דיכול אדם לומר תהא שביתתי במקום פלוני ומהלך מאותו מקום פלוני ואילך אלפים אמה ה"מ בזמן שיש שם ג' דברים הללו, האחת שיהי' אותו מקום שירצה לשבות בו מקום המסויים, והשנית שלא יהי' אותו מקום רחוק יותר מאלפים אמה והשלישית בזמן שאותן אלפים אמה יכול להלכן במרוצה קודם שיקדש היום ויגיע לאותו מקום אם יכריח עצמו אותו עת הוא מותר לומר תהא שביתתי במקום פלוני ואע"פ שלא ילך שם אלא משחשיכה כיון שבידו [לילך] אם ירצה לילך במרוצה קודם שתחשך לית לן בה והיינו דקאמרינן נמצא מהלך משחשיכה ארבעת אלפים אמה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |