ספר העתים/לח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ספר העתים TriangleArrow-Left.png לח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לח והאי דקאמרינן לעיל דספינות קשורות זו בזו מטלטלין מזו לזו ע"י עירוב וכמו תירוץ רב ספרא משום דהוי כרשות והוי כשנים שדרין ברשות אחד שצריכין עירוב אבל בזמן דליכא עירוב אסור לטלטל מזו לזו, אבל לצאת מזו לזו איכא למ"ד דבזמן שקשורות יוצאין מזו לזו ואפי' בלא עירוב, כי גופו של אדם לצאת מרשות לרשות בתוך התחום (אבל) לא צריך עירוב ומגופה דמתניתן שמעינן דקתני מטלטלין מזו לזו ולענין טלטול היא דאוקמה רב ספרא ע"י עירוב אבל שלא לענין טלטול לא אבל אם אינן קשורין הספינות זו בזו והן סמוכות זו לזו בלי הפסק אויר ביניהן התם איצטרכינן לברורי אם יוצא אדם מזו לזו, דאיכא מ"ד מותר לצאת מזו לזו כדרך שמותר לצאת מרשות בתוך התחום ואיכא מ"ד כיון שאינן קשורות זו בזו מבערב וקנה שביתה באחת אסור לצאת ממנה לספינה אחרת דהרי הוא כאילו יוצא חוץ לתחום ואשכחן תשובה לחד מרבוותא בהאי ענינא דלעיל, וששאלתם מי שהחשיך לו בדרך בשבת וביו"ט חוץ לתחום כגון תחום אחד או חצי תחום ויש לחוש שמא הגיע למדינה מקביל פני אביו או פני רבו ומתפלל עם הצבור מהו לילך משעה שהחשיך לו מיל ולמחר ילך מיל אחד אסור בכה"ג או מותר, ילפינן לה מהך דיוה"כ או אמרינן היכא דאיתמר איתמר היכא דלא איתמר לא איתמר ומה ענין זה אצל זה, לענין תחומין שבת ויה"כ ויו"ט חדא מילתא היא ותחום אחד ואינן משונין זה מזה אלא לענין עונשין ששבת בלאו ויוה"כ משום רחיצה ויו"ט משום שבות מהו דתימא כיון דתנן יוה"כ אסור באכילה ושתייה וברחיצה ותנא אסור לרחוץ מקצת גופו ככל גופו יכול לכל יהי אסור הוצרך לומר שכל לדבר מצוה כגון להקביל אביו או פני רבו א"נ לפירקא כדשרי להו רב יוסף לבני תרבו עובר עד צוארו ובמים ואינו חושש, ולענין שבת ויו"ט אם בתוך אלפים אמה הוא מותר לעבור במים ובלבד שלא יוצא ידו מתחת חפת חלוקו ואם חוץ לאלפים אמה אפי' כל שהו לא יעבור שכיון שקידש עליו היום אין לו רשות להלך אלא אלפים אמה שכך שנו חכמים שבו איש תחתיו אלו ד' אמות אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה בין יש נהר בין אין נהר, ואשכחן נמי לרבינו האיי גאון ז"ל תשובה וזו היא נוסחה, וששאלתם הא דתנן פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה, בשבת וספינה המפרשת בים לא קא מיבעי' לי כי קא מיבעי' לי ביו"ט וספינה הבאה באחד הנהרות מהו לירד ביו"ט, ואם הי' דבר מצוה כגון שופר בר"ה ולולב ביום הראשון של חג ותפלה עם הצבור בשאר ימים טובים מהו, הכי חזינן שאיסור לעבור בספינה כשהיא עוברת שוין באיסור ותנן לא שטין ע"פ המים בין שט בידו ובגופו בין שט על חביות של שייטין אסור וכש"כ בספינה ומאי דעביד רב הונא בר חיון ואמרי לה ר"ה בר חליון שהי' ישן בספינה בלא דעתו לא שרי לכתחלה, ולא דמי' לדר"ג דאלו האי לענין תחום שבת הוא שאם היו בתוך התחום עד שלא חשיכה מותרין הי' לירד ליבשה וה"נ אפי' באחד מן הנהרות אם הגיע בין השמשות ויכול הוא לעלות ליבשה ובתוך התחום חייב לעלות ואם אינו יכול לעלות ליבשה וקדש עליו היום וישנו בספינה ואח"כ הגיעו לנמל שיכול הוא לעלות בו כיון שנכנס לתחום עד שלא קדש היום מותר הוא לעלות לנמל ואפי' לדבר הרשות, אבל להלך במים ע"ג קרקע מותר היא לדבר מצוה ולדבר תורה ואפי' המים מגיעין עד צוארו בזמן שאין צריך לשום את בית ידו על כתפו ולהוציאה מתחת שיפולי כתונתו כדת"ר ההולך להקביל פני אביו או פני רבו או פני מי שגדול ממנו עובר עד צוארו במים ובלבד שלא יוציא ידו מתחת חפת חלוקו, ואמרינן עלה איבעי' להו רב לגבי תלמיד מאי אמר רב יצחק בר רב חנה אנא חזיתיה לזעירי דעבר לגבי רב חייא תלמידיה דרב אשי אמר ההוא רב חייא בר אשי הוה דעבר לגבי זעירי רביה ואמרינן נמי רב יוסף שרי לה לבני תרבו למיעבר במיא ומיתא לפירקא ואמרינן נמי אמר רב יהודא אמר רב שמואל בר יהודא הוו קיימא אגודא דנהר פפא אמברא דהצידו והוה קאי רמי בר פפא מהך גיסא ורמא להו קלא מהו למיעבר ומיתא לקמיה דרבנן ומשאל שמעתא מפומהון דרבנן, אמר להו רב יהודא, רב ושמואל דאמרי תרוייהו ובלבד שלא יוציא ידיו מתחת חפת חלוקו ובספינה אסור כמו שפירשנו למעלה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף