ספר העתים/ל
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ל באנו לפרש ענין העירוב, העירובין חלוקין הכא לארבעה ענינים, האחד עירובי תחומין, והשני שתופי מבואות, והשלישי ערובי חצרות, והרביעי ערובי תבשילין, ואיכא נמי בכלל ערובי חצרות ושתופי מבואות עירוב העיר כולה בזמן שהיא מגופפת ומערבין כלהון כחדא והרי אנו מפרשין כל אחד ואחד במקומו, תחלה אצטרוכינן לברורי דאע"ג דערובי חצרות דרבנן [אבל] ערובי תחומין דאורייתא מדגרסינן בפרק במה מדליקין ומערבין וטומנין את החמין ואוקימנא מערבין ערובי חצרות אבל לא ערובי תחומין וכבר פירשנו לה בהלכות ערבי שבתות כי בין השמשות ספק ועירובי חצרות דרבנן וספק דדבריהם להקל, וגרסינן נמי בירושלמי הדא דאת אמר בעירובי חצרות אבל עירובי תחומין דאורייתא הן וגרסינן נמי בסוף פ"ק דעירובין דידן ופטורין מרחיצת ידים ומלערב אמרי דבי ר' ינאי לא שנו אלא עירובי חצרות אבל ערובי תחומין לא דתני ר' חייא לוקין על ערובי תחומין דבר תורה. קשי' לי' לר' יונתן וכי לוקין על לאו הניתן לאזהרת מיתות ב"ד, אמר רב אשי מי כתיב אל יוציא אל יצא כתיב כלומר יציאה ברגלים לבד היא ואין בה מיתות ב"ד אלא באזהרה בלבד היא ולפיכך לוקין עלי' מיהו [עירובי] תחומין מאלפים אמה ולהלן מדרבנן, אבל איצטרכינן לברורי מכמה הויי עירובי תחומין דבר תורה אי הוי מאלפים אמה ולהלן או מי"ב מיל ולהלן והא מילתא חזינא בי' פלוגתא דבעל הלכות כתב הכי הני ד' אמות מאי עבידתייהו דאלו היכא דהוציאו גוים או רוח רעה חוץ לתחום השבת היכא דשבקוהו התורה לשבות שנאמר שבו איש מתחתיו כתחתיו וכמה היא תחתיו ד' אמות ג' אמות שלו ואמה כדי פישוט ידיו ורגליו ומנ"ל דתחום שבת אלפים אמה היא דכתיב ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים ומדותם מחוץ לעיר ותניא ר' עקיבא אומר א"א לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפים ואי אפשר לומר אלפים שכבר נאמר אלף ומה ת"ל אלפים אמה ואלף אמה אלא אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחום שבת עד שני אלפים אמה שרי לי' לסגויי בשבתא איבראי ממתא טפי מהני לא. ומאן דסגי טפי מאלפים אמה בשבת מלקינן לי' דתנא ר' חייא לוקין על עירובי תחומין דבר תורה ובשבת שרי למירהט לפירקא בתוך התחום אבל חוץ לתחום כגון דאיכא פירקא במתא אחריתא א"נ אבלא וקא אזיל לנחומיה או לדבר מצוה או לקבולי אפי' דרבי' וקיימא ההוא מתא חוץ לתחום אסור למיזול בשבתא והיכא ליעבד [דליזיל] [ליזיל] במעלי שבתא ולשקול בהדי' מזון שתי סעודות וכמה הויין י"ח גרוגרות בינוניות ואפי' עירב ביין או בשכר או בחומץ עירובו עירוב כדתנן בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח, וה"מ עירובי תחומין אבל עירובי חצרות אין מערבין אלא בפת (ושחלים) [שלם] ושקיל לי' לההוא עירוב ומנח לי' סוף אלפים אמה ואומר הכי זהו עירובי למחר לכאן ואוכלנו דקני לי' שביתה התם, ודוקא היכא דאמר שביתתי למחר כאן מותר לילך למחר עד מקום ערובו וחוצה לו אלפים אמה ואסור לילך בין מלפניו בין מלאחריו ואפילו אמה אחת דאיתסר לי' למיזיל להך גיסא דמתא דכיון דאיתעקר לי' ביתא מן מתא והו"ל ביתא בדוכתא דאנח בי' עירובא לא שרי לי' למיזיל אלא הדר הודרניה דעירוביה אלפים אמה, ואי אותבי' לערובי' לבר מתחומי' כיון דמרחק עירוביה טפי מאלפים אמה הו"ל כמו שיצא חוץ לתחום אפי' אמה אחת לא יכנוס, ואין לו אלא ד' אמות, והיכי דאותבי' לעירוביה בתחומא ונתגלגל חוץ לתחום אם מבעוד יום אינו עירוב משחשיכה ה"ז עירוב ואמר רבא לא שנו אלא נתגלגל חוץ לד' אמות אבל נתגלגל תוך ד' אמות ה"ז עירוב אלו תורף דברי בעל הלכות דס"ל דמאן דמסגי לבר מאלפים אמה מלקינן לי' דבר תורה, והגאון ר' יצחק לא ס"ל הכי אלא סביר לי' דעירובי תחומין מהן דרבנן ומהן דאורייתא ואייתא סייעתא מגמרא ודבני מערבא והכי כתיב בהלכות שלו, וקשי' לן היכי אמרינן הכא לוקין על עירוב תחומין דבר תורה ואנן קיי"ל דליתא לדר"ע דאמר תחומין דאורייתא ואשכחן בגמרא דבני מערבא דגרסי הגיעוך סוף תחומי שבת שאינן מחוורין דבר תורה, ר' מונא בעי ניחא אלפים אמה שאינו מחוור ארבעת אלפים אמה מחוור היא ר' שמעון בר כרסנא בשם ר' אחא אין לך מחוור מכולן אלא תחומין י"ב מיל כמחנה ישראל נמצא עכשיו תחומי שבת מהן דאורייתא מהן דרבנן מאלפים אמה ולמעלה עד י"ב מיל לוקה עליהן מדרבנן ולר' עקיבא לוקה עליהן מדאורייתא דכתיב מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב וכתיב ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו' א"א לומר אלפים שכבר נאמר אלף וא"א לומר אלף שכבר נאמר אלפים אלא אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחום שבת ורבנן סברי אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים, ומי"ב מיל ולמעלה לוקין עליהן מדאורייתא לדברי הכל דכתיב אל יצא איש ממקומו דהיינו י"ב מיל כנגד מחנה ישראל, אבל אלפים אמה ולמטה מותרין לדברי הכל והאי טעמא דכתב האי גאון טעמא תריצא ומיסתבר היא, ובתשובה לגאון מי שיצא חוץ לתחום בשבת במזיד מלקינן ליה דתנא ר' חייא לוקין על עירובי תחומין דבר תורה דכתיב אל יצא איש ממקומו, ומי שחילל שבת בזה"ז במזיד בדין היא דלא מלקינן לי' דכי אמרינן דחייב מלקות בחייבי לאוין א"נ בחייבי כריתות כדתנן כל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן שנאמר ונקלה אחיך לעיניך כיון שלקה הרי הוא כאחיך ואמרינן עלה חייבי כריתות קתני חייבי מיתות ב"ד לא קתני אלא בזה"ז מה אפשר לן לעשות לו אנו מלקין אותו ומבזין אותו כדי שלא יהא הדבר בהיתר ואל ישנה באולתו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |