ספר העתים/כז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ספר העתים TriangleArrow-Left.png כז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כז ונשאל מר רב האיי מצינו שאמרת בהא דאר"ח בר אבין רב מצלי של שבת בע"ש ור' יאשיה מצלי של מו"ש בשבת דסוף סוף ברכות ובקשות אינון כיון דצלי לי' כל דרמי עליה לשבת הכי אמר שמואל דאי מקדים תפלה אחרת של מו"ש אית לי' אבל הבדלה דמוכחא דבחול נוהלא וקדושה דשבת נמי לא [מיתאמרי] עד דקדיש יומא דקדשיה רחמנא ולא סגי' במאי דקבליה אדם על נפשיה ברצונו, ולא פשט לן מרנא מנא איפריכא מילתא דגמרא דהא בהדיא איתמר מתפלל אדם של שבת בע"ש ואומר קדושה על הכוס ומתפלל אדם של מו"ש בשבת ואומר הבדלה על הכוס. והשיב דעו בה מתוך שברור היא לא הוצרכנו להביא עליו ראי' שאע"פ שאמרו מתפלל אדם של מו"ש בשבת ברור וידוע כי אשר אמרו אומר הבדלה על הכוס בשביל הבדלה היא ואין לך כוס שמבדילין עליו דלא בעי נמי נר וברכה שעל הנר קודם להבדלה בין לב"ש בין לב"ה דתנן בש"א נר ומזון בשמים והבדלה ובה"א נר ובשמים ומזון והבדלה ואפי' לר' יהודה דמשני לה ללישנא דמתני' מודה דבין לב"ש בין לב"ה הבדלה אחר כולן שנמצא נר קודם להבדלה דאמר ר' יהודה לא נחלקו ב"ש וב"ה על המזון שבתחלה ועל הבדלה שבסוף, ויו"ט שחל להיות אחר שבת רבא אמר יקנה"ז והלכתא כוותי', מ"מ הבדלה שעל הכוס ודקודם לה ולפום כן קאמר אומר הבדלה על הכוס וכן לענין קידוש על הכוס מי איכא קדושא אלא בתר דקדיש יומא דת"ר בני חבורה שהיו מסובין וקידש עליהן היום מביאין להם כוס ואומרי' עליו קדושת היום והשני אומר עליו ברהמ"ז דברי ר' יהודה, ר' יוסי אומר אוכלין והולכין עד שתחשך, גמרו, כוס ראשון אומרים עליו ברהמ"ז והשני אומר עליו קדושת היום ואע"ג דוודאי קאמר רב הונא בדילנא וכי שרי לי' אביי לרב דימי בר ליוואי לכברויי סלי בפניא דמעלי שבתא משום טעות היא אלא מיהו כי הבדלה כד קדש דקאמרינן אומר קדושה על הכוס ואומר הבדלה על הכוס ולא יכולת למימר דמבדיל בשבת ועדיין אסור בעשיית מלאכה, וכתב הנגיד הכי ולי אית מרבנן דאמר מי שאין לו נר מצוי במו"ש כלום אינו מבדיל עד שימצא נר ויהי' נר קודם להבדלה ועוד הא אמרינן אמר רב אשי כי הוינא בי רב כהנא אמרינן המבדיל בין קודש לחול ואפכינן סלתי ועוד קיי"ל דאין מחזירין על האור במו"ש כדרך שמחזרין על המצוה. אלא דכי קאמר מר רב האיי גאון היכא דאפשר אבל היכא דלא אפשר מבדיל אע"פ שאין שם נר. ובמקום אחר אמר מר רב האיי מדבעי אומר הבדלה על הכוס מדמי דלאורתא קאמר, דאינו מבדיל ועדיין יום היא, ולענין קדוש מספקא שאתה מוצא שבראשונה אומר דלא מקדש כלל עד לאורתא וכאן אמר דמספקא אי מקדש בפניא דמעלי שבתא או לא, ולא מצינו מי שהשוה לדבריו באחת מהן כמו שנכתב בהלכות הבדלה ואעפ"כ אני כותב כאן מקצת דברי ראשונים, כתוב בפסוקות ובגדולות היכא דפשיטא לי' מילתא דלבי שימשא לא מיתרמי לי' חמרא לקדושי עליה ומתרמי לי' חמרא במנחתא דמעלי שבתא, היכא דיתיב ושתי חמרא אפניא דמעלי שבתא וידע דלאורתא לא מיתרמי לי' חמרא מקדש עליה מבעוד יום ואומר ויכלו, ואע"ג דאיכא עידנא טובא ולאורתא כד אתי לביתי' מקדש אריפתא כדי להוציא בניו ובני ביתו ואי בעי לצלויי דשבתא בע"ש מצלי דאמר רב יהודא אמר שמואל מתפלל אדם של שבת בע"ש, ואי אקדיש או צלי אסור לי' למיעבד עבידתא דקבלי' לשבת עילוהי ואומר קידוש על הכוס במנחה, ובגדולות האי מאן דבעי לצלויי דשבתא [בע"ש] מצלי או מקדש ואי מצלי דשבת מבעוד יום אסור למיעבד עבידתא דקבלי' לשבת עילוהי דא"ל ר' ירמי' בר אבא לרב מי בדלית וא"ל אין בדילנא ואומר קדושה על הכוס במנחה, ואפילו מצלי ביחיד בי שימשא צריך למימר ויכולו בתר צלותיה ואמר רב ישראל אע"פ שאמרו מתפלל אדם של שבת בע"ש ואומר קדושה על הכוס ואמר רב תחליפא בר אביי אמר שמואל מתפלל אדם של מו"ש בשבת ואומר הבדלה על הכוס כיון שיש לכל תפלה ותפלה זמן קבוע וקצוב שחייב הקב"ה להתפלל בין אותה תפלה הויא תפלה קודם זמנה שמתחייבת... או נדבה ואינה פוטרת מלחזור ולהתפלל בשעתה ואינו נפטר מחיוב תפלה בשעתה במה שקדם והתפלל, תדע שהחג שאמר בו הקב"ה שלש פעמים בשנה [יראה וגו'] והם זמנים ידועים מי שעולה אל בית ד' קודם החג המצות [לא קיים המצוה] ומכאן אתה למד שאין המצות כחובת שקבוע להם זמן שאם פרע קודם זמנה נפטור מהם אלא המצות אין נעשית אלא בזמן שצוה הקב"ה וכיון שכן הו"ל הני מימרי להתפלל של שבת בע"ש, מתפלל אדם של מו"ש בשבת, היכא דליכא יין לאורתא מפני שקידוש והבדלה על היין טפי עדיף הלכך אמרו להקדים תפלה קודם לשעתה מפני שנמצא לו יין לברך עליו [ולא ימצא] לו לברך אח"כ ומשום כן אמרינן בע"ש ואומר קדושה על הכוס ובמו"ש צ"ל הבדלה על הכוס ולא אמר זאת מפני שהקדים התפלה בשני זמנים אלו יפטור מלחזור ולהתפלל בשעתא אלא חייב להתפלל אותה בשעת חיובה ותהיה הראשונה שהקדים נדבה ובין שהקדים תפלה של שבת מבעוד יום מאותה שעה אסור [במלאכה] מדא"ל ר' ירמי' בר אבא לרב מי בדלית ממלאכה [וא"ל בדילנא] אע"פ שהדברים הללו הנזכרים למעלה אינן חוקים משום דאמרינן אמר ר"ח נחזי אנן מדרב צלי של שבת בע"ש שמעינן מינה הלכה כר' יהודה אדרבא מדרב הונא וכולהו רבנן לא מצלו עד לאורתא ש"מ הלכה כרבנן. וכשמקדים תפלת מו"ש אסור בעשיית מלאכה עד שתצא שבת ויכנס חול ויחזור ויתפלל תפילת ערבית ויברך על הנר בורא מאורי האש. וכתב הנגיד הכי ולי אית לי מרבנן דאמרי שכל הדברים הללו דברי טעות הן ולא הי' עלינו להזכירן אלא שיצא ספרו של... תפלות בעולם... ויש בו כמה... כמו הללו ויש לחוש שמא יטעו בהן ישראל וזה שאמר שיש לכל תפלה... הא שמיע לי' דפליגו רבי יהודה ורבנן בתפילת זמן המנחה ותפילת [שחרית]... אבל רבי יהודה לאלתר מבעוד יום ודעביד כר' יהודה עביד... מדרב צלי של שבת בע"ש ש"מ הלכתא [כר' יהודה]... ומדר"ה ורבנן לא מצלו עד לאורתא ש"מ הלכה כרבנן... דמכי שלים זמן תפלת המנחה... קבוע לתפילת הערב לר' יהודה... חייב לחזור ולהתפלל ועוד... נדבה אין הדבר כן... בה שהן מבוארין כגון חד... אותה בסוף יום ע"ש נאסר בעשיית מלאכה אלא מדאיתסר לי'... רחמנא חובת שבת גופה צלי תדע שאם התפלל מאה תפלות... כתקנן דלא אסיק אדעתי' כששבת שבת היא ולשום שבת נמצא לא... ממלאכה וגם אותה נדבה אם לא התפלל שותה... דלית לי' שכר אלא דאיסור גדול [עושה] דהו"ל מוציא ש"ש [לבטלה] וקיי"ל דיחיד שקיבל עליו מבעוד יום ועדיין הוא יום גדול והתפלל נאסר בעשיית מלאכה כמפורש לעיל בשמעתא דרב ירמי' בר [אבא]... דצלי יחיד בכוונה אבל אם טעה יחיד בקישור עבים והתפלל... מתוך שאין מטריחין אותו לחזור ולהתפלל נאסר בעשיות [מלאכה]... שהי' מעונן והדליקו נר של שבת ולא התפללו ואומר... מותר להדליקו ומותר להוסיף בהן שמן עד... לכבותן ולהדליקן שהנרות אין אוסרין את... מלאכה עד שקיעת החמה... גרסינן בשבת בפרק כל... חלקי ממכניסי שבת בטברי' וממוציאי שבת בציפורי... וקודם שיעריב השמש בשאר מקומות מתכסה בו... וציפורי היא גבוהה ביותר כדאמרינן במגילה שיושבת בראש ההר כצפור הלכך אע"פ שהוערב השמש בעולם נראה עדיין בציפורי כאילו יום היא מפני שגבוה ביותר ונמצא מוסיף מחול על הקודש בין בכניסה בין ביציאה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף