ספר העתים/כה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כה גרסינן בברכות פרק תפילת השחר תפילת המנחה עד הערב ר' יהודא אומר עד פלג המנחה א"ל רב חסדא לרב יצחק התם קאמר רב כהנא הלכה כרבי יהודא הואיל ותנן בבחירתא כוותי' הכא מאי אישתיק ולא א"ל ולא מידי א"ל רב חסדא נחזי אנן מדרב צלי של שבת בע"ש ש"מ הלכה כר' יהודא אדרבא מדרב הונא ורבנן לא מצלי ש"מ אין הלכה כר' יהודא ואיכא נוסחי דגרסי דווקני דמסיים בהו הכי השתא דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד ת"ש רב איקלע לבי גניבא צלי של שבת בע"ש הוי קאי רב ירמי' אחורי' וקא מצלי וכו' וחזי לן לפיענ"ד דהאידנא לא מצלינן של שבת בע"ש וליכא מאן דקא מצלי של שבת בערב שבת מכמה אנפי חדא משום דלא קיי"ל כר' יהודה דאחמירו ישראל אנפשייהו וקבעי עליהו תפילת ערבית לחובה וטפי עדיף למיסמך גאולה לתפלה והרי נהגו כל בתי כנסיות ובתי מדרשות להסדיר תפלה על הסדר בין בחול בין בשבת ולמיסמך גאולה לתפלה של ערבית ואין על היחיד לשנות דקיי"ל בתפלות פוק חזי מאי עמא דבר ועוד הרי איפסיקא הלכה בפ"ק דברכות כר' יוחנן דאמר איזהו בן עוה"ב זה הסומך גאולה של ערבית לתפלה של ערבית, דתני' כוותי' דר' יוחנן ואידחי' להא דריב"ל דאמר תפלות באמצע [תקנו], ואע"ג דחזי לן הכי חזינן למיכתב הכא פירושא דהאי שמעתא ומאי דפרישו בה רבוותא דעלמא והרבה מי שנשתבשו בה בפירושא דהאי מילתא ומפני שהדבר מסותמת כתבנו הנה מה שמצאנו למחברים, כתב גאון בפירושו הכי הא דאמר מתפלל אדם של שבת בע"ש וכו' תפלה בלבד אבל ק"ש עם יציאת הכוכבים, והאי דכתב האי גאון הכי לאו לאוריי' עובדא האידנא הכי אלא לפרושי טעמא דמילתא אתא דמאן דמצלי בההוא עידנא כד הוו [מצלי] רבנן בימי רב של שבת בערב שבת אפ"ה לא הוו קרי ק"ש עד יציאת הכוכבים, ובפסוקות דרבנן דצלו של שבת בערב שבת ושל מו"ש בשבת לאו דוקא שבת ומו"ש בלחוד אלא בכל יום מצלו דערבית בפלג המנחה כד ניחא להו וקיימי כר' יהודה, וכל עידן דנפיק זמן תפילת המנחה עייל זמן תפילת ערבית ודאיצטרכי למימר בע"ש ובמו"ש לפרושי מאי תפילה מצלו, והלכתא דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, ורבינו האי גאון ז"ל פירשה להאי שמעתא בפרק תפילת השחר פירוש מרווח ואלו הן תורף דבריו, תפילת המנחה עד הערב רבי יהודה אומר עד פלג המנחה, סבירא להון שמתפללין מנחה עד שתשקע החמה ור' יהודה ס"ל שאין מתפללין מנחה אלא עד י"א שעות חסר רובע, אמר רב חסדא לרב יצחק בתפילת השחר [התם] אמר רב כהנא הלכה כרבי [יהודה] הכי מאי, הלכה כר' יהודה דהא כולי' כחד מימרא היא, או דילמא הא לחוד והא לחוד והלכה כרבנן, ולא אהדר לי' ר' יצחק, אמר רב חסדא נחזי אנן כיון דס"ל לר' יהודה דעד י"א שעות חסר רביע שהוא סוף פלג ראשון לבד מצלי תפלת המנחה וכן בתר הכי ליכא ליצלוייה אלא אחר תפלה של ערבית כגון תשלומין שתמצא אומר מתחלת הפלג השני הגיע זמן ת"ע יש לנו להתפלל באותו שעה של ערבית ואע"ג דלא מטי לי' זמן ק"ש, ומאן דמצלי (מצלי) מכי מטי זמן ק"ש [וקרי טפי עדיף] לסמוך גאולה של ערבית בדפי' במאימתי קורין דמעכב עד דקרי ק"ש ומצלי, ולעולם אי צלי בסוף י"א ובכל י"ב ואח"כ קרא ק"ש יצא י"ח ה"מ אליבא דר' יהודה ולפום הכין קאמר רב חסדא מדרב מצלי של שבת בע"ש ש"מ הלכה כר' יהודה ואקשינן עלי' דר"ח אדרבא מדרב הונא וכולהו רבנן לא מצלי עד לאורתא ש"מ הלכה כרבנן דאמרי תפילת המנחה עד הערב לית להון תפילת ערבית ועדיין שהות ביום, וקמא הא מילתא דאמוראי בהא פלוגתא דתנאי, מאן דמצלי ערבית ועדיין יממא כר' יהודה, ומאן דאמר דליכא למיעבד הכין כרבנן, ואיכא רבנן דגרסי הכא בלשון הזה השתא דלא איתמר הלכתא לא כמר [ולא כמר] דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, ואנן הכי גרסינן, ואיכא רבנן דלא גרסי הכין ומאן דלא גריס הכי ס"ל כגירסא דרב צלי של שבת בע"ש ור' יהושע צלי של מו"ש בשבת ואמר רב יהודא אמר שמואל מתפלל אדם של שבת בע"ש ואמר רב נחמן אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת וכולהו הני אליבא דרבי יהודה עבדי וקאתיא כר' יהודה והלכה כמותו. ואמרי לך האי דלא זהירי רבנן הכי בכדי שיסמכו גאולה לתפלה דטפי עדיף, וטעות היא זו מכמה פנים תחילה דהא רבוותא דעלמא מתני בהדי' דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, ועוד מרישא דאתי לי' רב חסדא למשמע מדרב מצלי ואהדרי לי' דהא ר"ה וכולהו רבנן לא מצלי עד לאורתא דאלמא דכולהו הני דצלי ודאמרו איכא לצלוי' פליגו ר"ה ורבנן עילוהי ולא אמירא הלכתא לא כהני ולא כהני, וגדולה מכולן דבאילין מילי כולהו הלכתא כדעמא דבר ואי הוה פסיקא כר' יהודה ואידחי' לה דרבנן לגמרי כל מאן דמצלי תפילת המנחה בפלג אחרון טועה היא והרי כל ישראל מתפללין תפילת המנחה עד הערב ומנהג כל כנסיות ישראל במתיבתא ובעלמא כולה הכין וש"מ דלא פסיקא להון כר' יהודה ומאן דמקדים מצלי מנחה גדולה מועט ובתורת רשות עביד ולא מבטל אחרונה שעד הערב, הלכך מחוור ותירץ מאן דגריס דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |