ספר הערוך/צר

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ספר הערוך צר

א

צר [שטיין, פעלז]
(כלים פכ"ו) רמ"א צרור שעה טהורות צרור עולם טמאות רבי יוסי אומר כל חמתות צרורות טהורות פי' לשני המלכים עושין חכמי האומות צלמים ונותנים ביריהם כ"ד אבנים ותחתיו ספל גדול של נחשת ובסוף כל שעה משליך הצלם מידו אבן אחת לתוך אותו הספל ונשמע קול הספל בכל העיר ויודעין השעות פ"א אם היתה החמת שנאמרה בראש ההלכה קשורה בקשר ואינו מתוקן ואינו של קיימא והוא לשעה אינו מקבל טומאה ואם הוא קשר של קיימא ועומד בקשירתו לעולם מקבל טומאה ובזה אמרו צרור עולם טמאות (מקואות פ"ד) החוטט בצינור לקבל צרורות פי' חופר בצינור שיהא רחב שאם יפלו שם צרורות ילכו הם ולא יסתמו הצינור (בריש טבול יום) צרור שבככר וגרגר מלח הגדול פי' יש מנהג בכמה מקומות שמשימין סימן בככר אבן (חולין טו) בכל שוחטין בצור ובקנה:

ב

צר [בינדען]
(ב"ק מט ב"ב עו) וכי לצור על פי צלוחיתו הוא צריך (ב"מ קח) הני צירי וחתימי והני שראי ושראי לית בה משום דינא דבר מיצרא. פי' ביד בר מיצר צרור הכסף צרור וחתום ואומר הניחוהו אצלי עד שיעמדו במשקלם וימסרו' לי ועכשיו יבאו (כלים פכ"ו) צרור המרגלין טמא צרור המעות רבי אליעזר מטמא פי' בגד או עור עשוי לצור בו מרגליות או מעות (כתובות סז) רבי אבא הוה צייר זוזי בסודריה ושדי ליה לאחוריה (ע"ז נו) והא קא מנסיך בידיה דציירנא ליה לידיה. (בב"ב קעד) (ערכין כג) רב הונא בריה דרב יהושע אמר אימר צררי אתפסיה פי' שמא צרור של כסף התפישו הלוה למלוה קודם מיתתו שיפרע חובו מהם (שבת נב) העזים יוצאין צרורות לייבש:

ג

צר [פארמע, צייכען]
(שם עה) אמר ריש לקיש הצר בכלי צורה חייב משום מכה בפטיש פי' אף על גב דפליג ר' שמעון (שם קג) דתניא הצר בכלי צורה כל שהוא ר' שמעון אומר עד שיצור את כולו כלומר עד שיצור את כל הצורה יחידאה היא ואי ההיא צורה אית בה אותיות דמקרו חייב משום כותב ואי לא חייב משום מכה בפטיש (בב"ב נג) אמר רב הצר צורה בנכסי הגר קנה (כלים פכ"ד) ושל צורות טהור מכלום פי' בגד שיש ביד רוקמי רקם ובו מיני צורות כדי לראות בו לעשות כמותו בגד אחר (בריש צו בילמדנו) וכשנגלה הקב"ה ליחזקאל ואמר לו הגד לבית ישראל את הבית אמר לו רבש"ע וכי עכשיו בונין אותו שאמרת וישמרו את כל חקותיו ועשו אותו אמר לו עכשיו יהו קורין בצורות הבית ואני מעלה עליהן כאילו בבנינו הן עסוקין וכן בסדר קרבנות (מ"ק י) אמר ליה לבריה אותן בני אדם אנשים של צורה הן (יומא נד) כרובים בצורייתא הוו קיימי פי' אע"פ שלא היו הארון והכרובים במקדש שני כרובים מצויירים בכותלים היו שם. אפי' פיגול טעון צורה כבר פי' בערך פגל המתרגם פסוק כצורתו פי' בערך תרגום:

ד

צר [ברעכען רייסען]
(שבת קנד) יתיר חבלים ויפלו שקים מצטרו זיקי (ע"ז ל) חד טילא תיורא דמצרי זיקי (שם נג) והא רוצה בקייומו הוא דלא מצטרו זיקי פירוש עניין בקיעה כדכתיב ומבוקעים ומצוררים (א"ב תרגום ויקרע מרדכי בגדיו וצרא מרדכי לבושיה):

ה

צר [טיהר אנגעל שמערצען]
מאי הכר ציר אמר רב אויא אבקתא עיין בערך אבקתא (בכורות מה) כשם שצירין לבית כך צירים לאשה שנאמר ותכרע ותלד כי נהפכו עליה ציריה. (מועד קטן יא) הציר והצנור והקורה והמנעול. (כלים פרק יא) והפותה שתחת הציר (עירובין קב) מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור פירוש ציר נוקבין הדלת וקובעין בו עץ חד כד. להכניסו באדן לחזור לכאן ולכאן ואם יצא מן הדלת מחזירין אותו בשבת בעיקרו שתי ידות תרגום תרין צירין ופי' הצנור הוא החור שבאדן (א"ב לשון פסוק הדלת תסוב על צירה):

ו

צר [שפאלטען].
(פסחים מ) לא מיבעיא חטין דכיון דאית בהו ציריא עלא בהו מיא פי' חריץ של חטה והשעורים שיעי ואין בהם סדק (בכורות מ) מנה איילה (נדה כג) אמר רב יוסף לא קשיא הא באוכמא הא בציריא פי' אוכמא של עין דומה לשל אדם ציריא חריץ שהעין עומד בו אינו דומה לשל אדם בפי' ר"ח ז"ל כתיב בציהרא ופי' אוכמא שחור של עין ציהרא אדום הסובב את השחור:

ז

צר [פיש לאגער]
(נדרים נא) ומותר בציר ובמורייס (ע"ז לו) וציר שיש בה דגה (עירובין כח) היו לוקחין ציר בכסף מעשר אמרו לו שמא לא שמעת אלא כשקרבי דגין מעורבין בהן אפילו תימא רבי יהודה בן גדיש לא קאמר אלא בציר בשומנא דפירי פי' כשכובשין הדגים ומאצצין ודוחקין ומצירין אותו לחלוח היוצא מהן נקרא ציר:

ח

צר [שטאד טירס]
(בכורות מט) חמש סלעין של בן במנה צורי שלשים של עבד חמשים של אונס ומפתה מאה של מוציא שם רע כולן בשקל הקדש במנה צירי (גמ') מאי צורי אמר רב מנה של נור אמר רב יהודה אמר רב אסי כל כסף האמור בתורה סתם כסף צורי ושל דבריהם כסף מדינה וכללא הוא והרי הטענה והרי הקדש והרי מעשר וכו'. פירוש כסף צורי הוא סלע צורי הוא ד' דינר כסף מדינה הוא סלע מדינה פלגי דזוזא חצי דינר ועוד מפורש בערך סלע (בבראשית רבה פרשת סב ובילמדנו ויהי חשך אפילה ובפסקא דויהי בחצי הלילה) אמר רבי אלעזר כל צור במקרא שלם בצור המדינה הכתוב מדבר. חסר ברומי הכתוב מדבר:

ט

צר חצר הצורית כבר פי' בערך חצר:

י

צר [רוטהע רייז]
דצרי מדיחן (ע"ז עה) אמר רבי עקיבא צרי דקל שתים פי' מביאין נצרי' והוצין וקורעין אותן ועושין אותן כמין חוטין ועושין מהן חבלים כדתני רב יוסף ג' חבלים הן משל מגג ושל נצרים ושל פשתן:

· מעבר לתחילת הדף