ספר הערוך/אסלא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אסלא [נאכט שטוהל].
בכלים האסלא טמאה מדרס וטמא מת כסא טרסקל ואסלא (שבת קלח) עור האסלא וחלל שלו (ערובין י') בגמרא הרחב מעשר אמות. פירות אסלא דשבת הגוד והמשמרת כילה וכסא גלין לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור כלומר איסורא דרבנן. משמרת וחכמים אומרים אין תולין את המשמרת ביום טוב והוא מסננת יין. גוד הוא חמת מים (סוכה מח) משכיה דההוא גברא דעבדינן ליה גודא ומלינא ביה מיא והולכי דרכים נועצין ארבעה יתידות בקרקע וקושרין חמת זה בחוטין עבים ותולין אותו באלו היתידות להצטנן מימיו. כילה שיש בגגה טפח. כסא גלין הוא של חוליות טוענין עליו קרשים ויושבין עליו כשעומדין פורקין עליו. מטה הוא מטה גיליתא והכרעים שמחזירין רפויין הן לפיכך היא מותרת כדאמרן אם היה רפוי מותר ולגובה היא עשויה ויש מי שאומר מטה שהיא עשויה במסמרים והיא זקופה ומרכינ' לישן עליה הואיל ולגובה עשויה אינה חשובה כאהל וכן כסא לישב בו וזה שאמר גורר אדם מטה כסא וספסל שלשתן טעם אחד הן. טרסקל הוא קערה פשוטה כגון שלחן קטן וכדתניא ר' יוסי ב"ר יהודה אומר נעץ קנה ברשות הרבים והניח בראשו טרסקל וזרק ונח על גביו גם זה לגובה עשוי לאכול בו ולתת בו חפצים. פי' אסלא הוא ספסל של ברזל דתנן האסלא טמאה טמא מת פרשה היא טמאה מדרס והברזל טמא מת וספסל זה של ברזל ועליו עור נטוי לישב עליו דתנן עור האסלא וחלל שלו מצטרפין לטפח ואמ' בתחילת (עירובין י) מאי עור אסלא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עור כסא של בית הכסא והוא שאמרנו ספסל של ברזל נטוי עליו עור נקוב באמצע כשיעור סיט הן חסר הן יתר ויושב עליו אדם ותחתיו גרף כדי לקבל בו הרעי לפיכך נקרא עור כסא של בית הכסא אלו כולן מותרין לנטותן לכתחילה. פי' אחד שפירש ר' ניסים בערובין בעור האסלא תנן התם עור האסלא וחלל שלו מצטרפים לטפח פי' כדי לעשות אהל לטומאה לא אשכחן במתני' כלל אלא בתוס' דכלים בפרק י"ו מאי עור האסלא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן עור של בית הכסא וכך שמענו כי בארץ יין יש להן כסא של ברזל ועושין לו שתי רצועות רחבות אחד מצד זה ואחד מצד זה כדי לתפוש הרגלים של ברזל שלא יפלו ויהיו מוכנים לישב ולעשות צרכיו לישב עליהן לפיכך עושין אותן כאצבעים או פחות מכן ונשאר בין שתי הרצועות שהוא אמצע הכסא מגולה ועושין עור גדול שהוא מכסה את כולו ותופרין אותו ברגל אחד של כסא ופורשין אותו על הכסא ונראה ככסא שהוא מלא ומכוסה בעור וכשרוצה לישב עליו לעשות צרכיו מגלה העור באמצע ומחזירו לרגל שתפור בו ונשארו שתי רצועות בלבד ואמצע הכסא פתוח ופנה לשם וכשהוא נפנה מחזיר העור ומכסהו ובלשון יון קורין אותו סילא ויש ספרים כתוב בהן הסלא טמאה ובלע"ז קורין לכל כסא סי"לא:
· מעבר לתחילת הדף
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בכלים האסלא טמאה מדרס וטמא מת כסא טרסקל ואסלא (שבת קלח) עור האסלא וחלל שלו (ערובין י') בגמרא הרחב מעשר אמות. פירות אסלא דשבת הגוד והמשמרת כילה וכסא גלין לא יעשה ואם עשה פטור אבל אסור כלומר איסורא דרבנן. משמרת וחכמים אומרים אין תולין את המשמרת ביום טוב והוא מסננת יין. גוד הוא חמת מים (סוכה מח) משכיה דההוא גברא דעבדינן ליה גודא ומלינא ביה מיא והולכי דרכים נועצין ארבעה יתידות בקרקע וקושרין חמת זה בחוטין עבים ותולין אותו באלו היתידות להצטנן מימיו. כילה שיש בגגה טפח. כסא גלין הוא של חוליות טוענין עליו קרשים ויושבין עליו כשעומדין פורקין עליו. מטה הוא מטה גיליתא והכרעים שמחזירין רפויין הן לפיכך היא מותרת כדאמרן אם היה רפוי מותר ולגובה היא עשויה ויש מי שאומר מטה שהיא עשויה במסמרים והיא זקופה ומרכינ' לישן עליה הואיל ולגובה עשויה אינה חשובה כאהל וכן כסא לישב בו וזה שאמר גורר אדם מטה כסא וספסל שלשתן טעם אחד הן. טרסקל הוא קערה פשוטה כגון שלחן קטן וכדתניא ר' יוסי ב"ר יהודה אומר נעץ קנה ברשות הרבים והניח בראשו טרסקל וזרק ונח על גביו גם זה לגובה עשוי לאכול בו ולתת בו חפצים. פי' אסלא הוא ספסל של ברזל דתנן האסלא טמאה טמא מת פרשה היא טמאה מדרס והברזל טמא מת וספסל זה של ברזל ועליו עור נטוי לישב עליו דתנן עור האסלא וחלל שלו מצטרפין לטפח ואמ' בתחילת (עירובין י) מאי עור אסלא אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עור כסא של בית הכסא והוא שאמרנו ספסל של ברזל נטוי עליו עור נקוב באמצע כשיעור סיט הן חסר הן יתר ויושב עליו אדם ותחתיו גרף כדי לקבל בו הרעי לפיכך נקרא עור כסא של בית הכסא אלו כולן מותרין לנטותן לכתחילה. פי' אחד שפירש ר' ניסים בערובין בעור האסלא תנן התם עור האסלא וחלל שלו מצטרפים לטפח פי' כדי לעשות אהל לטומאה לא אשכחן במתני' כלל אלא בתוס' דכלים בפרק י"ו מאי עור האסלא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן עור של בית הכסא וכך שמענו כי בארץ יין יש להן כסא של ברזל ועושין לו שתי רצועות רחבות אחד מצד זה ואחד מצד זה כדי לתפוש הרגלים של ברזל שלא יפלו ויהיו מוכנים לישב ולעשות צרכיו לישב עליהן לפיכך עושין אותן כאצבעים או פחות מכן ונשאר בין שתי הרצועות שהוא אמצע הכסא מגולה ועושין עור גדול שהוא מכסה את כולו ותופרין אותו ברגל אחד של כסא ופורשין אותו על הכסא ונראה ככסא שהוא מלא ומכוסה בעור וכשרוצה לישב עליו לעשות צרכיו מגלה העור באמצע ומחזירו לרגל שתפור בו ונשארו שתי רצועות בלבד ואמצע הכסא פתוח ופנה לשם וכשהוא נפנה מחזיר העור ומכסהו ובלשון יון קורין אותו סילא ויש ספרים כתוב בהן הסלא טמאה ובלע"ז קורין לכל כסא סי"לא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |