ספר המדות/שער היראה/ב
|
< הקודם · הבא > |
דע כי היראה מחלקת לכמה חלקים: א' הראוי לכל אדם בכל זמן. ב' יראה הראויה גם כן לכל אדם אבל בהתחדשות הזמן. ג' יראה הראויה לפרטי בני אד כראוי להם בכל זמן. ד' הראויה לפרטי בני אדם בפרטי הזמן. ונבארם ראשון ראשון בעזר העליון ב"ה האחרון וראשון.
היראה בראשיתה היא כוללת כל אדם בכל זמן אם אך נשאו לבו לקבל עליו עול מלכות שמים ולהודות על יכלתו אשר הוא כל יכול. וכאשר יהיה פיו ולבו שוים יקבל עליו תנועות ודרכים הראויים אל עבד. ויסיר מעליו המלבושים הראויים אל אדוניו אשר זה לא יכחיש גם בעל נפש גסה אחרי הרגשתו והבחנתו בענייני הרכבתו כי רק הוא בבחינת עבד נעדר היכולת אין בידו כל מאומה ואם כן ראוי היא לחול על כל אדם על גופו ונפשו רוחו ונשמתו כי אין אבר מאברי האדם אשר לא יהיה בו הבדל בתנועתו בהיותו בפני רבו מתנועותיו שהיה לו בהיותו עם אחוזת מרעיו עבדים מעבדי אדוניו וזה יכלול גם כחות הפנמיות, כמו המחשבה, הרעיון והחשק והכעס והגאוה כל שכן אברים חיצוניים כמו הדבור והשמע והראות והליכתו ועמידתוף ישיבתו ותנועתו, זריזותו ועצילותו כמ"ש הרמ"א ז"ל בשו"ע או"ח ריש סימן א' (ס"א) אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו בישיבתו בותנועתיו והוא לפני מלך. ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו כו'. כי תנועות העבד מבודלים מאוד מתנועות האדון כהבדל מיםפ מאש אשר בהשתתפם והתקרבותם אחד אל אחד יסתלק האחד בהכרח כאילו אינו כן האדנות והעבדות אם יתלבש העבד בתנועות האדון תבאטל ממנו העבדותואתה בן אדם השא השאת את בבך להרחיב את פיך לדבר כל העולה על רוחך להכות בכפך לרקוע ברגלך כאיל יקפץ בהרי' כאיש שורר בביתו ואין עליו שוטר ומושל כי לא קבלה נפשך רק כאשר ראו עיניך עתה אתה ברוך ה' חמול על נפשך ועל חייך העבר חרפתך אשר תרגלת מנעוריך ללכת שאנן ושליו כאיש אשר אין לו נושה וזכור את בוראך זכור כי עבד אתה לאדון העולם יוצרך מבטן לעבד לו ותיה יראת ה' על פניך כי עיניו פקוחות על דרכי בני אדם השגחתו תמידית אמיתית לא מקרית ונפסקקיית עצמיית ולא נפרדיית וזרחה לך יראת אדונך שמש צדקה ומרפא להתרפא מכף רגלך עד קדקדך מהתנועות אשר הרגלת בהם ותסירם מעליך ללבוש תחתם את הראוי אליך רוח נמוכה ונפש שפלה כמשפט הראוי לעומד לפני שר ומושל. ותצייר עמידצתך לפני שרים ושלטונים המורא הגדול אשר יהיההי אליך ההכנעה בלבבבך נעימה בשפתיך קולך כאוב מארץ ושפתיך נעות בנחת ומענה אין בפיך ידיך אסורות ורגליך לנחושתיים הוגשו קומתך כפופה והשגחתך עמוקה שלא תכשלך בלשונך ולא בתנועת אבר מאבריך אשר לו כמשפט הראוי ולא תפתח מוסרותיהם כ"א אחר בר המפיק רצון אדוניך אבל החפץ לא ימשול בך להגיע האברים בפי חפץ לבך הוא היראה הראויה במכש"כ למלך עליון נורא עוד הבוחן כליות ולב כאמרו (דברים י) את ה' אלוקיך תירא אותו תעבוד ובו דבק ובשמו תשבע הוא תהילתך הוא אלוקיך. כלל בזה כל פרטי יראת עבד נאמן אשר אינו חשוב כ"א בעבודת רבו וכבודו ואינו מתפאר במעלת רבו ותהילותיו ואינו מידבק בלתי אל הדברים אשר רבו אוהב אותם ואינו מאמן כ"א בו (א) ע"כ שנס את מתניך והתייעץ עם כליותיך והכנע ערפך ותעמוד לפני אדוניך בכובד ראש, ברוח נכאה במורח לבב ותהיה יראת ה' על פניך לבלתי רום לבבך כי עבד אתה מעבדני אדוניך הרואה כמצפוניך ויספור את כל צעדיך.