ספר האגור/הלכות נשיאת כפים
|
< הקודם · הבא > |
- הלכות נשיאת כפים
(קסט) כתב הרב פרץ אין שם אלא כהן אחד שאינו עובר אם לא ישא כפיו דילפינן מאמור להם ואין נראה ירושלמי ובלבד שיהא החזן ישראל והרמב"ם כתב משתדלין שיהא החזן ישראל דכתיב אמור להם מכלל שהמקרא אינו כמותם:
(קע) נשאל גדול הדור מהרר"י מולן על ש"צ שהוא כהן איך יתנהג בברכת כהנים והשיב כי מהר"ם כתב שמלמדין אל מי שנושא המים ליטול ידיהם שלא ילך אצלו ואז אינו עובר בעשה שהרי כתיב אמור להם ומתרגמינן כד יימרון להון ועומד שם ש"צ ושותק ואחר מקרא עכ"ל:
(קעא) כתב ר"ת שאין לש"צ להפסיק לקרא כהני' אלא חזן דכנסת פי' הממונה שהוא שמש הכנסת. ור"י כתב דוק' להם שלא היו קורין אלהינו ואלהי אבותינו אבל עכשיו שש"צ רגיל לומר אלהינו גם כשהכהני' נושאין ידיהם נכון לו' וכ"כ מהר"ם שיש לומר בלחש אלהינו עד כהנים ואז אומר בקול רם כהנים ומסיים ואומר בלחש עם קדושך וכו':
(קעב) כתב הר"ר פרץ שאין הש"צ מקרא היחיד כיון דנפקא לן מאמור להם ואין נראה:
(קעג) כתב הרמב"ם נשתמד לא ישא כפיו אפי' עשה תשובה ל"ה. וכ"כ רב נטרונאי גאון וכן רבינו יוסף טוב עלם שלא ישא כפיו ולא יקרא בכהנים. משב"הל. ורש"י כתב שישא כפיו וכ"כ רבינו גרשום והביא ראיה מן הירושלמי. ומהר"ם כתב שאין קורין אותו ואם עלה אין מוחין בו. ועמא דבר לקרותו וגם לישא את כפיו:
(קעד) נשאל גדול הדור מהרר"י מולן אם המקרא כהנים אינו חזן אלא אחר אם הוא מסיים שים שלום אם לא והשיב מהר"ם כתב שהמקרא מסיים שים שלום. אבל רש"י פרק אין עומדין כתב שהחזן מסיימו. וכן הביא המרדכי גופיה פרק הקורא דעת רש"י. וכ"כ בספר הפרנס וכדי להשוות דעתם אני אומר אם המקרא כיון לתפלת ש"צ מתחלה ועד סוף אז עדיף טפי שהמקרא מסיים ונוכל לומר שרש"י מודה בזה עכ"ל:
(קעה) כתב הרשב"א נמצא בשם הר"ר יהודה בר יצחק שמי שאינו נשאוי לא ישא כפיו כי מי שאין לו אשה שרוי בלא טובה ושמחה. והרשב"א כתב שמעולם לא ראה ולא שמע דבר זה ואולי מדרש אגדה הוא. עכ"ל:
(קעו) נשאל גדול הדור מהרר"י מולן למה אין הכהנים נושאין כפיהן בכל יום מאחר שהוא מ"ע והשיב מפני שהוא מנהג הכהנים לטבול קודם כמו שכתוב בהגהות מיימוני' ובכל יום קשה להם לטבול בחורף ולכן עלה המנהג דוקא בי"ט וגם מטעם בטול מלאכה וכשהכהן אינו נקרא אינו עובר קמ"ל:
(קעז) כתב בעל הלכות גדולות דנושאין כהנים כפיהם במנחה ביום הכפורים ורב עמרם כתב שאין נושאין וכן המנהג באשכנז. והרמב"ם כתב אם עלה לא ירד:
(קעח) כתב רב צמח גאון שאין ליחיד לומר סדר קדושה שאו' אחר י"ח ברכות ועמא דבר לאומרו ביחיד וכ"כ הרא"ש ויש אומרים שצריך לומר בנקודם ובטעמם:
(קעט) כתב הרשב"א בתשובותיו שאין לומר י"ג מדות ביחיד ודוקא דרך תפלה ובקשה אבל דרך קריאה בעלמא אומרו כדרך שאומר קדושה דאופנים עכ"ל:
(קפ) אין לומר בנוסח עלינו לשבח וכסא כבודו בשמים ממעל רק ומושב יקרו' בשמים ממעל: