ספר האגור/הלכות נטילת ידים
|
< הקודם · הבא > |
- הלכות נטילת ידים
(קצז) הלכות גדולות כתבו שמותר לטבול ידיו בכלי ואין נראה שצ' שיבא מכח גברא מן הכלי:
(קצח) שעור נטילה לרב אלפס כל היד עד הקנה של זרוע וכן ר"י א"ז והרא"ש כתב שחומר' יתירה היא ופסק הוא עד מקום חבור האצבע ביד וכ"כ המרדכי והעולם נוהג כרב אלפס:
(קצט) הורה ר"י בר"י מי שהולך בספינה ואין לו כלי ורוצה לאכול שוטף ידיו בנהר ודיו ומברך על שטיפת ידים ויש מפרשין דבין הנוטל ידיו מן הכלי בין הנוטל ידיו מן הנהר מברך על נ"י משה"ל. ואני המחבר שמעתי ממורי אבי מה"ר יהודה ז"ל שהיה נוהג לברך שטיפת ידים כשנוטל ידיו בים או בנהר וכן קבל מרבותיו:
(ר) נקראת נטילה על שם שמגביה ידיו כמו וינטלם. וי"מ נטילה על שם הכלי הנקרא אנט"ל:
(רא) יש בני אדם שמברכין שחרית נקיות ידים על שם ארחץ בנקיון כפי אך אנו רגילים לברך ענ"י:
(רב) יש מברכין ענ"י בין שפיכה ראשונה לשנייה כדי שיהא עובר לעשייתן וכן עשה רבינו שמשון משניץ וכ"כ הרוקח. מרדכי פ"ד דברכות. ולא נהגו כן כי קודם נגוב ידים נקרא עובר לעשייתן כדאמרי' כל האוכל בלא נגב ידים כאלו אוכל לחם טמא:
(רג) אלו ז' דברים צריכין נטילה אחריהם ההולך עם המתים היוצא מבית המרחץ. הנוטל צפרניו. החולץ מנעליו. הנוגע ברגליו החופף ראשו היוצא מבית הכסא. מרדכי פ"ו דברכו':
(רד) כתוב בסמ"ק הולכי דרכים חשיבי כשעת הדחק ויכולין להתנות. ואם אחר שהתנה שחרית נזדמן לו מים לא יברך יראה שפוסק שאינו מהני אלא בשעת הדחק. וכ"כ רב אלפס דוקא היכא דלא שכיחי ודוקא בשחרית ודוקא שלא יטנפו אבל הרא"ש מתיר אפי' שלא בשעת הדחק לה"ט. הרשב"א כתב קבלתי מהר"ר יונה שאין מברכין ענ"י אלא בשחרית ובשעת אכילה ומי שטבולו במשקה. מתשובת הרשב"א. פירש"י על הא דקאמר שיכול להתנות ובלבד שיזהר שלא לטנפם והרמב"ם כתב ובלבד שלא יסיח דעתו מהם ונהגו העולם שלא להתנות:
(רה) מי שיצ' מבית הכס' ורוצה ליטול ידיו לאכילה שאלו לרש"י אם צריך ליטול ב' פעמים. והשיב שאלתי את פי ר' יעקב ב"ר יקר ואמר לי שצריך לטול שתי נטילת על הראשונים אשר יצר. ועל השניים ענ"י. ולי נראה שנטילה אחת עולה לכאן ולכאן. ומהר"ם היה נוהג כרבינו יעקב ב"ר יקר. וכן הרא"ש דאי בנטילה אחת מברך אשר יצר ואחר כן על נטילה הוי הפסק ורב אלפס כתב דלא הוי הפסק ויראה לי להכריע דלאחר ששפך פעם אחת על ידו ומשפשף יברך אשר יצר. ואח"כ בשעת נגוב ידים יברך ענ"י:
(רו) מים ראשונים צריך שיגביה ידיו למעלה אבל אנו שנוטלין ג' פעמים אין לחוש. מספר א"ז בשם רבי אביגדור כהן מצאתי נראה לו שאם אדם רוחץ כל ידיו כשרוצה לאכול א"צ לזקוף הידים למעלה במים ראשונים משה"ל. כתב הר"ר אביגדור כהן בשם ר' שמחה משפיר"א צריך אדם לאכול הפת שבצע בהמוציא קוד' שיאכל פת אחר כדי שיאכלנה לתאבון משה"ל:
(רז) יש לדקדק עובד כוכבים אם פסול ליטול ממנו הידים ויש מביאין ראיה דאסו' והבל הוא דהא נדות ויולדות נוטלות לעצמן. ודוק' לתרומה לא. מרדכי פ"ד דברכות. וכן בעל התרומה התיר ליטול מעובד כוכבי' ומאשה נדה והבי' ראיה מן התוספת'. משה"ל. ונר' בעיני שאם נטל ידיו ולא היה בדעתו לסעוד ואח"כ נמלך מיד לסעודה צריך נטילה אחרת. משה"נ:
(רח) כתב רבינו יואל דאין לחוש להפסק בין נטילה להמוצי' וההיא דתכף לאכילה ברכה מוקי ליה במים אחרונים וכן כתבו רב אלפס והרמב"ם. והרא"ש נהג שלא להפסיק בראשונים. וכן מתוך הירושלמי שמעינ' דההיא דתכף לנטילה ברכה אמים ראשונים קאי: