ספר האגור/א'שי
|
< הקודם · הבא > |
(אלף שי) החמאה מקצת הגאוני' התירוהו שהרי לא גזרו על החמאה דחלב טמא אינו עומד. ומקצת הגאונים אסרוהו מפני צחצוחי חלב שבה ויראה לי שאם לקח חמאה מן הישמעאל ובשלה עד שהלכו לה הצחצוחי חלב שבה הרי זו מותרת שאם נתערבו עמה ונתבשל הכל בטל במעוטא אבל חמאה שבשלו אותה הישמעאלי' אסורה משום געולי ישמעאלים ע"כ. והרשב"א אסרה אף לאחר בשולה. והר"ר פרץ כתב להתיר בהדיא בלי בשול. והרא"ש אמר שלא היה יודע טעם ברור לאסו' אלא שנהגו בו אסו' לכן לא היה מוחה לאנשי המקו' שנוהגים בו הית'. אבל אם רוב אנשי המקו' נוהגי' בו אסו' אין לו לאדם לשנות טורי'. לשון ר"ת ובמלכותינו כלנו אוכלין אותה ומי שדעתו יפה מטגין בה ביצי' ואוכל אותה. ע"כ ור"א מטוליט"א כתב דחמאה מנויה עם מה שבין בני ארץ ישראל ובין בני בבל בני ארץ ישראל אומרי' חמאה של ישמעאל אסור' מפני חלב שחלבו ישמעאל ואין ישראל רואהו ומשום בשולי ישמעאל ומשום תערובת חלב טמאה ובני בבל מתירי' מפני שחלב טמא אינו נעשה חמאה ואין נראה דברי בני ארץ ישראל ומיהו במלכיות שלנו שאין רוב בהמות כאן ומאספין מעט מעט ואין הקערות מקונחות מטומאתן אין רגילין לאכול חמאה שלהן כלל והמחמיר תע"ב הגה"ה שערי מדור"א ואני המחבר ראיתי מורי אבי נוהג בעצמו כפי מנהג המדינה כמו שכתב הרא"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |