ספר האגור/א'סב
|
< הקודם · הבא > |
- הלכות שחיטה
(אלף סב) מילתא דפשיטא היא דאשה כשרה לשחוט אפילו לכתחילה ואפילו קדשים כשרה בנשים. וכתב רבינו ברוך ראיתי בהלכות שחיטה שהביא ר' אלדד הדני הבא מעשרת השבטים וז"ל אמר יהושע מפי משה מפי הגבורה כל הזובח לה' ואין יודע הלכו' שחיטה אסור לאכול משחיטתו עוד אמר יהושע כל השוחט שחיטה שאינה הגונה בין בבהמה בין בחיה בין בעוף פגול הוא. ואם שחוט ערום פגול הוא. ואם שכור פגול הוא. ואם שחט ולא ברך ולא היה עליו סודר פגול. ואם לא הורחץ משכבת זרע ושכח ושחט פגול אבל אסור לשחוט בימי אבלו ואסורה השחיט' מיד האשה מיד הסריס מיד זקן שעברו עליו שמנים שנה ומנער עד שימלא י"ח שנה עכ"ל וחומרות בעלמא הן ולא נהגינן כוותי' מרדכי: ואני המחבר חושב בלבי אפשר כי כוונתו היא בקדשים. כי הם חומרות שהנהיגו בקדשים. וראיה מלשונו שכתב כל הזובח לה' וגו'. על דרך הכתוב זובח לאלהים יחרם בלתי לה' לבדו. ובסמ"ק כתב נשים שוחטות לעצמן אם יודעות הלכו' שחיט' ע"כ אף כי התוס' כתבו בביאור שנשים שוחטות אפילו לכתחלה מנהג בכל גלות ישראל שלא ישחטו ומעולם לא ראיתי נוהג לשחוט ולכן אין להניחם לשחוט כי המנהג מבטל הלכה ומנהג אבותינו תורה היא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |