ספרא/ויקרא/דבורא דנדבה/פרק ב
< הקודם · הבא > |
א[עריכה]
אליו למעט את אהרן. א"ר יהודה בן בתירא י"ג דברות נאמרו בתורה למשה ולאהרן. וכנגדן נאמרו י"ג מיעוטים ללמדך שלא לאהרן נאמר אלא למשה שיאמר לאהרן:
ב[עריכה]
ואלו הן. ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו. וישמע את הקול מדבר אליו. וידבר אליו. ונועדתי לך. ודברתי אתך. אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם. [אשר צוה ה' את משה]. ביום צותו. את אשר צוה ה' אל משה. את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל. ויהי ביום דבר ה' אל משה בארץ מצרים. ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר ה' אל משה בהר סיני. ויקרא אל משה וידבר אליו [מיעט את אהרן מכולם]:
ג[עריכה]
(מיעט את אהרן מדברות הר סיני. באהל מועד מהו אומר ויקרא אל משה מיעט את אהרן מדברות אהל מועד:)
ד[עריכה]
ר"י הגלילי אומר בג' מקומות נאמרה בתורה דבר למשה. בארץ מצרים. בהר סיני. ובאהל מועד. כל התורה כולה. בארץ מצרים מהו אומר ויהי ביום דבר ה' אל משה בארץ מצרים מיעט את אהרן מדברות ארץ מצרים. בהר סיני מהו אומר ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר ה' אל משה בהר סיני. מיעט את אהרן מדברות הר סיני. באהל מועד מהו אומר ויקרא אל משה מיעט את אהרן מדברות אהל מועד דבר אל משה ולא לאהרן:
ה[עריכה]
רבי אלעזר אומר ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי עתיד אני להיות ועד להם ולהתקדש בהם. אימתי היה זה. יום ח' למלואים. שנאמר וירא כל העם וירונו ויפלו על פניהם. או אינו אלא ליתן להם יעידה לדברות. ת"ל ונועדתי לך לך היתה יעידה ולא היתה יעידה לכלל ישראל:
ו[עריכה]
אוציא את ישראל שלא כשרו לעלות בהר ולא אוציא את הזקנים שכשרו לעלות בהר. אוציא את הזקנים שלא נראו בדבור עם משה ולא אוציא את בני אהרן שנראו בדבור עם משה. אוציא את בני אהרן שלא נתועדו עם משה בדבור ולא אוציא את אהרן עצמו שנתועד עם משה בדבור ת"ל אשר אועד לך. לך היתה יעידה ולא היתה יעידה לכולם:
ז[עריכה]
או אוציאם מן היעידה ולא אוציאם מן הדברות. ת"ל ודברתי אתך. אוציא את ישראל ולא אוציא את הזקנים אוציא את הזקנים ולא אוציא את בני אהרן אוציא את בני אהרן ולא אוציא את אהרן עצמו. ת"ל לדבר אליך שם עמך היה הדבור ולא היה הדבור עם כולם:
ח[עריכה]
יכול לא היו שומעים את הדבור אבל היו שומעים את הקול ת"ל קול לו אוציא את כל ישראל ולא אוציא את הזקנים אוציא את הזקנים ולא אוציא את בני אהרן אוציא את בני אהרן ולא אוציא את אהרן עצמו ת"ל קול לו:
ט[עריכה]
אוציא את כולם ולא אוציא את מלאכי השרת שאין משה יכול להכנס לתוכן עד שיקרא. ת"ל קול לו קול אליו. משה היה שומע את הקול ואין כל אלו שומעים את הקול:
י[עריכה]
מאהל מועד מלמד שהיה הקול נפסק ולא היה יוצא חוץ מאהל מועד יכול מפני שהוא נמוך ת"ל וישמע את הקול שאין ת"ל הקול ומה ת"ל הקול הקול המתפרש בכתובים. ומהו המתפרש בכתובים קול ה' בכח קול ה' בהדר קול ה' שובר ארזים וישבר ה' את ארזי הלבנון. קול ה' חוצב להבות אש א"כ למה נאמר מאהל מועד מלמד שהיה הקול נפסק ולא היה יוצא חוץ לאהל:
יא[עריכה]
כיוצא בדבר אתה אומר וקול כנפי הכרובים נשמע עד החצר החיצונה יכול מפני שהיה הקול נמוך ת"ל כקול שדי בדברו בסיני. וא"כ למה נאמר עד החצר החיצונה אלא כיון שהיה מגיע אל החצר החיצונה היה נפסק:
יב[עריכה]
מאהל מועד יכול מכל הבית. ת"ל מעל הכפורת. אי מעל הכפורת יכול מעל הכפרת כולה. ת"ל מבין שני הכרובים דברי ר"ע אמר ר"ש בן עזאי איני כמשיב על דברי רבי אלא כמוסיף על דבריו הכבוד שנאמר בו הלא את השמים ואת הארץ אני מלא ראה חיבתן של ישראל להיכן גרמה לכבוד הזה כלומר דחק להיות מדבר מעל הכפרת מבין שני הכרובים. רבי דוסא אומר הרי הוא אומר כי לא יראני האדם וחי בחייהם אינן רואים אבל רואים במיתתן וכן הוא אומר לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה. ר"ע אומר כי לא יראני האדם וחי אף חיות הקדש הנושאות את כסא הכבוד אינן רואות את הכבוד אמר רבי שמעון איני כמשיב על דברי רבי אלא כמוסיף על דבריו כי לא יראני האדם וחי אף מלאכים שחיים חיי עולם אינן רואין את הכבוד:
יג[עריכה]
לאמר אמור להם דברי כבושים בשבילכם מדבר עמי שכן מצאנו שכל ל"ח שנה שהיו ישראל כמנודים לא היה מדבר עם משה שנאמר ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות וידבר ה' אלי. דבר אחר לאמר צא ואמור להם והשיבני ומנין שהיה משה יוצא ומדבר עמהם שנאמר ודבר אל בני ישראל את כל אשר יצוה. ומנין שהיה משה משיב את הדברים לפני הגבורה תלמוד לומר וישב משה את דברי העם אל ה'. אלעזר בן אחווי אומר יכול היה מדבר עמו לצורך עצמו ת"ל לאמר לאמר לישראל בשביל ישראל היה מדבר עמו ולא היה מדבר עמו לצורך עצמו. דבר אחר לאמר צא ואמור להם והשיבני ומנין שהיה משה יוצא ומדבר עמהם שנא' ויצא משה וידבר אל בני ישראל. ומנין שהיה משה משיב דברים לפני הגבורה שנאמר וישב משה את דברי העם אל ה':