סמ"ע/חושן משפט/קסח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) משום ישוב הארץ. הטעם כתבתי בפרישה משום דעמדו חכמי' על דעתן ואמרו שהראשון ודאי יטע אחרים בשדהו כמו שנטעם מתחלה משא"כ זה שלא נטע מתחלה זתים בשדהו ואם יטלם הראשון שוב לא יטע אחרים כמו שלא נטעם מתחלה. ומיהו אם גם עתה אחר שנשתלו בתוך שדהו או' בעל הקרקע איני חפץ בהן אין כופין אותו לקיימן בתוך שדהו ולשלם לזה זיתיו וכ"כ הטור והמחבר בסמוך:
(ב) אלא יעמדו במקומן. פי' זהו עכ"פ ולענין מה שיתן לבעל הזיתים מפר' ואזיל דאם נעקרו בגושיהן אזי בתוך ג"ש אינו צריך ליתן לו מיד דמי זיתיו אלא חצי הפירות. ולאחר ג"ש דאז אין לבעל הזיתים מהפירות כלום אז משלם לו דמי הזיתים ולא כולם אלא כמו שהיו שווין בתחלת ג' שנים כשנשטפו לאפוקי מה שנשבחו הזיתים בעוביין בתוך ג' שנים אינו נותן דארעי' הוא דאשבח ומסיק וכתב דאם לא נעקרו בגושיהן אין לו פירות מהן אפי' בתוך ג"ש והוא בא"י דאינו רשאי ליטלם אזי צריך לשלם לו דמי זיתיו מיד כמו שעומדין למכור. ובזה שכתבתי נתיישב כפל הדברים הנראי' לכאורה בדברי המחבר וגם שינוי הל' שברישא כ' דמשלם לו כמו שהיו שוויים מתחלה כששטפן ובסיפא קיצר ושינה וכתב דמשלם לו כמו שעומדין למכור וק"ל. והמחבר התחיל בל' הרמב"ם שלא כ' בדבריו דבח"ל שומעין לבעל זיתים ליטול זיתיו ופי' בל' רמב"ם כמ"ש ואם לא נעקרו בגושיהן הכל לבעל הקרקע מיד וכ' עליו ל' הטור דכ' חילוק בין א"י לח"ל וגם מפורש בדבריו דאף דנעקרו בלא גושיהן מ"מ צריך לשלם לו דמי זיתיו ולאפוקי מהמ"מ שכ' שם על דברי הרמב"ם (שכתב) הכל לבעל הקרקע מיד דהל"ל אפי' דמי זיתיו א"צ ליתן לו משום דכל שנעקר' בלא גושיו אז הוליכו המים למרחוק ונתייאשו ממנו ובכ"מ השיג שם על המ"מ בזה ע"ש ותמצא ודו"ק:
(ג) כל שלשה שנים כו' הטעם דכל שלשה שנים יאמר לו בעל האילן אי לאו אילני עם גוש עפר שסביבו לא הי' לך פירות כי אף אם נטעת זיתים חדשים היו פירותיהן ערלה וע"י הגוש עפר שלי נסתלק מהן הערלה מאחר שראויים להתקיים ע"י וכ"כ המ"מ שם ומסיק וכ' ז"ל ואע"פ שיכולין לחיות בהן ומצילין מהערלה מ"מ אינן יכולין לגדל פירות מחמת גושיו לבד משא"כ לאחר ג"ש דיאמר השני אני אי לאו אילונך הי' נטעתי מחדש והיו פירותיו ניתרין לאחר כלות ג"ש ואין הראשון יכול לומר כמו שנהנית עמי מאלוני תוך ג"ש בחצי פירותיו כן אהנה עמך לאחר ג"ש דיאמר לו השני אלו נטעתי זיתים חדשים אף שלא אכלתי פירותיהן תוך ג"ש מ"מ מתוך שהיו אילנותיו עדיין דקים ואין להם צל כ"כ הייתי זורע תחתיהם והייתי אוכל הזרעים משא"כ עתה שענפי אילונך היו גסים וצל להן הרב' ולא היו מגודלים הזרעים שם אם הייתי זורע שם כל זה בגמ' ועפ"ר:
(ד) הכל לבעל הקרקע ואף שהפירו' דבתוך ג"ש ערל' הן ואסורין בהנא' נינהו ודמי זיתי' כמו שהיו שווין בתחלה צריך ליתן לבעל האילן כדמסיק מ"מ קאמ' הכל ור"ל כל שבח האילן הן בתוך ג"ש והיינו אם נתעבה האילן שהוא נחשב לפירותיו בתוך ג"ש הן הפירות גופן לאחר ג"ש הוא לבעל הקרקע וכ"כ הר"ן שאם נתעבה האילן או ניתוספו ענפיו תוך ג"ש קאמר דהוא לבעל הקרקע:
(ה) שומעין לו פי' אפי' בא"י דגם בא"י אין כל אדם נוטע בתוך שלו אלא מי שירצ':
(ו) הרי הן לבעל הקרקע מפני שהפירות מהיניקה דגינתו נתגדלות:
(ז) פחות מרביעית כו' דאין אדם מקפיד על כך מסתמא:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |