סוד ישרים/ראש השנה/נה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאו שערים ראשיכם וגו'. איתא בגמ' (סנהדרין קז:) בשעה שבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים דבקו שערים זה בזה (ובמדרש רבה שמות) כשאמר שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד היו סבורים שעל עצמו קאמר מלך הכבוד עד שאמר להם שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד וגו'. וביאר בזה אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה כי איתא בגמ' אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד, היינו כי ענין עמידה רומז על זה שעומד האדם בדעה זכה ובחירה בלי שום נטיה לאיזה נגיעה מצדו כי אם כפי מה שמנהיר רצונו ית' ולכך נקראו המלאכים עומדים משום שאין מצדם שום מכוון אחר רק רצונו ית' כמו שנאמר עליהם לא יסבו בלכתן וכל נפש ישראלי בעת שנכנס לעזרה היה צריך נמי להיות בבחינת עמידה כמו מלאך לבל יחפוץ בתפלתו רק רצונו הפשוט כי איך יתפלל שם על איזה מכוון מצדו אולי יראה לו רצונו ית' מכוון אחר וזהו שלא היה ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד כי על מלכי בית דוד נאמר דינו לבוקר משפט, היינו שכל חפצם שהיה גם מצד נגיעתם היה נמי זך ומבורר בלי שום נטיה מרצונו ית' כלל כדאיתא לבי חלל בקרבי וכמאמרם ז"ל על דוד המלך שלא היה לו מצדו שום חיים כלל וכל קיום הויה שהיה אצלו היה כדכתיב ואני תפלה ולכן כל מה שהיה חפץ בתפיסתו אף מצד נגיעתו הגם שזאת נקרא ישיבה בעזרה מ"מ למלכי בית דוד היה מותר לישב בעזרה ג"כ כי כל הרצונות שהיו גם מצדם נקראו שבתי בבית ה' כל ימי חיי ולכך בעת שהיה רוצה להכניס הארון עשר בעשר והיה חפץ שיתגדל כבוד שמים בזה שידחו השערים מפניו דבקו השערים זה בזה ולא הסכימו להיות נדחים מפניו, היינו מפני הכ"ש שהוא מעמיד להם מתוך הבנת תפיסתו יען שזה הגוון מכבוד שמים שהוא מעמיד בתפיסתו הי' נחשב להם כישיבה בעזרה וזהו שאמרו ז"ל שהיו סבורים שעל עצמו קאמר מלך הכבוד כלומר שהוא מעמיד בתפיסתו שיהי' כ"ש בגוון כזאת שהשערים ידחו לפני הארון ולזה אמר להם עוד הפעם שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם לא כתיב והנשאו אלא בפעם שנית אמר להם שאו וגו' כלומר שמזה שתתנו מקום להרצון מתפיסתו יהיה לכם כל ההתנשאות כי הוויית תפיסתו נמשך משורש העליון ביותר. וזהו כענין שמצינו נמי בגמ' (ב"ב יוד:) שאלו לשלמה בן דוד איזהו בן עוה"ב אמר להם כל שכנגד זקניו כבוד, היינו כי עוה"ב מורה על הופעת אור והתחדשות בכל רגע ורגע שאינו משוקע בקביעות שום דבר בטבע וזהו כל שכנגד זקניו כבוד וזקן זה שקנה חכמה שאינו משוקע אצלו שום דבר בטבע כי הולך תמיד בסדר הלכה ובזה הוא בוקע את הטבע וכדאי' בהאר"י הק' ז"ל הריעו לה' כל הארץ ר"ת 'ה'ל'כ'ה שבזה הסדר יכולין לבקוע כל הלבושים מהארץ לכן בזה הסדר של כבוד שמים שאני מעמיד אף שהגוון מזה הסדר הוא רק מתפיסתי בכל זאת צריכין אתם ליתן לתפיסתי מקום ולדחות ממני שתכניסו עשר בעשר כי אני בן עוה"ב שמלפני נדחו כל הלבושים. וזהו שאמר להם ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה, היינו כי צבאות נקרא נצח והוד שנקראו בזוה"ק תרי פלגי דגופא ובהשורש המה חד גופא באחדות גמור וזה שאמר ה' צבאות כלומר שאני מכיר בשורש האחדות של צבאות הרי שהעסק שיש להשי"ת עמדי הוא למעלה הרבה מתפיסת זה העולם ובהמשא ומתן שיש להשי"ת עמדי אין לכם שום הכרה וכענין דאיתא (סנהדרין) יצתה בת קול ואמרה להם המעמך ישלמנה, היינו שאותו המשא ומתן שיש להשי"ת עם שלמה אינו כלל בתפיסת דעתכם ולכן מאחר שתפיסתי הוא למעלה הרבה מהכבוד שמים שיש בכם מחויבים אתם להדחות מפני הגוון מכ"ש שאני מעמיד בהבנת תפיסתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |