סוד ישרים/ראש השנה/נב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ונאמר לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל וגו'. און היינו מזיד כדאי' בגמ' (יומא) וזה יבוא לאדם מזה שנראה לו שיש בו איזה כח וחפץ להתגאות ולהתפאר עצמו בו ובאמת איתא בזוה"ק (בלק) סימן דלא ידע כלום שבוחי גרמיה כי מי שיש לו באמת רכוש אינו רוצה כלל להתפאר בו. וזהו שמעיד הכתוב על ישראל לא הביט און ביעקב היינו מי שמביט בעומק לבבם של ישראל יכול שפיר להכיר אשר אפילו בהנפש הנמוך מישראל אינו נמצא נמי גאות כזאת, ולא ראה עמל בישראל עמל הוא מלשון פת עמילה היינו שהגוף יהיה נשתרש ומורגל ברע ח"ו זאת יכולין להכיר אף בראיה בעלמא שאינו נמצא אצלם כלל זאת ונגד אלו השנים און ועמל יש נחש וקסם ועל זה נאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. ולהבין מדוע גבי און ונחש מזכיר השם יעקב וגבי עמל וקסם מזכיר השם ישראל, הענין הוא כי אלו השני שמות יעקב וישראל הם כענין שני השמות הקדושים שם הוי"ה ושם אדני כדאיתא בזוה"ק (וישלח קעז) כמה דקב"ה זמנין אתקרי ד' ולזמנין אתקרי אלהים הכי נמי לזמנין אתקרי ישראל ולזמנין אתקרי יעקב וכלא בדרגין ידועין וכו' היינו כי בשעת הבהירות מאיר שם הוי', ושם אלהים רומז על שעת ההסתר, כך ביומין דגדלות נקרא ישראל וביומין דקטנות נקרא יעקב, וזהו לא הביט און ביעקב וגו' כי לא נחש ביעקב וגו' ואון ונחש שניהם רומזין על גודל העקשות, ומעיד הכתוב אשר לא נמצא זאת גבי יעקב היינו אף ביומין דקטנות בשעת ההסתר אין נמצא אצלם שום עקשות ח"ו, כמו שמצינו גבי יעקב אבינו באותן כ"ב שנה שהיה נעלם ממנו יוסף הצדיק שעברו עליו כמה הסתרות כדאיתא במדרש (וישב) סימן זה היה בידו וכו' בכל זאת לא התעקש שיהיה נופל בדעתו מחמת זה לומר א"כ אולי בחר השי"ת בלבוש אחר ח"ו אלא שהתמשך גם אז אחר רצונו ית' ואמר אם כך הוא רצונו ית' הנני מוכן ומזומן לעבוד את השי"ת ולקיים רצונו גם שלא על מנת לקבל פרס, ולא ראה עמל בישראל היינו בזמן הבהירות וביומין דגדלות ואז יתכן נמי להסתעף שני חסרונות כי מיומין דגדלות יכול האדם לחשוב בדעתו שמוכרח לו זאת הגדלות מחמת שנולד נקי אגב אמו או שיהיה נראה לו שקנה גדלות כזאת מחמת גודל יגיעת עבודתו ועל זה אמר הכתוב ולא ראה עמל בישראל וגו' ולא קסם בישראל היינו שדמיון כזה אין נמצא כלל בישראל כי עמל וקסם אינו בגדר ישראל כלל וכל זאת העיד השונא ישראל על ישראל הרי שזאת העדות הוא ברור מאד כי מזה שהעיד הנביא על ישראל כדכתיב אשמעה מה ידבר האל כי ידבר שלום אל עמו וגו' אינו כ"כ הוכחה מבוררת כי יוכל להיות מחמת גודל עוצם אהבתו לישראל הכין עצמו הנביא בחוזק עבודתו עד שהפך הקב"ה מדת אכזריות למדת רחמנות והראה לו כך אבל זה השונא ישראל שהתיצב תמיד נגד ישראל לעורר עליהם ח"ו כל מיני קטרוגים וכאשר הוא מעיד כך על ישראל בטח הביט היטב בעומק לבבם של ישראל וראה שאין בהם שום נפתל ועקש כלל, ה' אלהיו עמו וגו' והוא כדאיתא בזוה"ק (בשלח) אל ה' אלהיו באתר דאיהו קשיר בי' היינו כי גבי האומות אינו מתאחד כלל דעתם עם המכוון שיש להשי"ת בקיום הווייתם כי דעתם הוא לגמרי ההיפך מאותו המכוון וזה המכוון נגמר בלא דעתם נמצא שיש פירוד גדול מדעתם לקיום הווייתם אכן המכוון שיש להשי"ת בקיום הויית ישראל נגמר שפיר בדעתם נמצא שקיום הויית ישראל נתאחד בחיבור גמור ביחד עם דעתם בקשר גמור וזהו ה' אלהיו עמו באתר דאיהו קשיר בי' וזהו ותרועת מלך בו וכדאיתא בתזוה"ק תרועה דא יעקב היינו כי בתרועה יש הפסקות וזה רומז שאין בישראל מעשה אצטבא בעלמא כי עם העו"ג מנהיג השי"ת עמהם המכוון שלו בלי דעתם והמה נחשבים רק כמעשה אצטבא בעלמא משא"כ עם ישראל מנהיג השי"ת הכל בתפיסת דעתם ולא מעשה אצטבא ועל זה אמרו ז"ל תוקע ומריע ומפיל חומה כי תוקע היינו תקיעה פשוטה וילפי' זה בגמרא מהפסוק והעברת שופר תרועה ובאמת מצינו הלשון והעברת שאינו כ"כ פשוט דגבי נחלות נאמר והעברתם את נחלתו לבתו הרי שהלשון והעברתם הוא באורח עקום כי אורח ישר הוא רק במקום שיש בן ומזה שנאמר גבי ירושת הבת והעברתם מוכח שוהעברתם אינו כ"כ פשוטה וביאר בזה אאמו"ר זצללה"ה הגם שמצד השי"ת אינה כ"כ פשוטה אכן מצד האדם הוא עיקר הבטוחות רק בזה המקום שמוסר עצמו לגמרי להשי"ת לכן שפיר ילפי חכמז"ל מהלשון והעברת תקיעה פשוטה כי מצד האדם הוא עיקר האורח מישור בזה שמוסר עצמו לגמרי להשי"ת ועל זה רומז התקיעה פשוטה שהיא לפני' והתרועה רומז שהשי"ת מחזיר לישראל כל מיני הוי' ביתר שאת וישראל מוסרים גם זאת להשי"ת בהתקיעה פשוטה שאחריה וזהו תוקע ומריע ומפיל חומה וכמבואר במדרש (שם) שאמר לו בלק לבלעם חזי מה דבתריה וכו' היינו שאמר לו הגם שאי אפשר לך ליגע בדורו של משה יען שהי' עוצם בהירות אולי תוכל ליגע בדורו של יהושע שאצלו כבר בא הבהירות בהתלבשות ונקרא יומין דחול שמשמש בהם נער מט"ט כ"ד בזוה"ק (משפטים צב) והשיב לו אף הוא קשה כמותו שתוקע ומריע ומפיל חומה היינו כי חומה מורה על בנין קבוע וזה היה כל הענין מהחומה של יריחו כי יריחו היתה הכלל מקדושת ארץ ישראל כדאיתא בזוה"ק (שמות ח:) כל עץ דא יריחו וכו' והעכו"ם היו מסתירים בזאת החומה כל קדושת ארץ ישראל ועל זה רומז התרגום יונתן בן עוזיאל על הפסוק ויריחו היתה סוגרת ומסוגרת וגו' דשין דפרזלא ועוברין דנחש וכו' אכן ע"י התרועה של ישראל נמצא גבי ישראל בהקדושה נמי חומה כדכתיב ואני חומה וגו' וזאת החומה של ישראל מורה נמי על בנין קבוע אך שהוא בנין קבוע מרצון השי"ת לכן יש בכח החומה של ישראל להפיל כל מיני הסתרות הנעשים מהחומה של האומות וזהו תוקע ומריע ומפיל חומה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |