סוד ישרים/ראש השנה/לד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
איתא בגמ' (שם) הביאו לפני עומר בפסח כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות וכו' הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן וכו' אמרו לפני בר"ה מלכיות וזכרונות ושופרות מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה ובמה בשופר וכו'. הנה כאשר כרת השי"ת עם ישראל ברית שיהיה להם חלק בהתחלת רצונו הפשוט ע"י יגיע כפם ובאמת איך יתכן בזה הרצון יגיע כפם של ישראל הלא התחלת הרצון הוא רק רצונו הפשוט ית' בלי שום אתערותא דלתתא כלל לכן נותן השי"ת לישראל מתחלה קנין בזה הרצון ואח"כ כאשר ישראל מחזירין אותו הקנין להשי"ת אזי נקראת אותה החזרה בעצמה יגיע כפם וממילא כאשר מחזיר להם השי"ת אח"כ זה הקנין אז ישיגו בו ישראל שוב קנין חזק שיהיה נקרא על שם יגיע כפם וזהו הביאו לפני עומר בפסח, היינו שימסור האדם התחלת עבודתו שהוא עדיין בלי דעת ונקרא מאכל בהמה ועי"ז זוכה למאכל אדם וזהו כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות ועל זה רומז שתי הלחם של עצרת שהוא מאכל אדם כדי שיתברכו לכם פירות האילן, היינו שלימות ממקום היותר עליון אזי צריכין ישראל למסור להשי"ת בחזרה גם זאת השלימות וזהו אמרו לפני מלכיות, היינו שימסרו ישראל גם כל בחירתם להשי"ת כי ענין מלכות הוא רק כשהוא בבחירת אדם ולזה אינו נקרא השי"ת מלך כ"א בישראל אבל על האומות עו"ג נקרא השי"ת מושל כדכתיב כי לה' המלוכה ומושל בגוים כי מושל עליהם בלתי בחירת רצונם ולמעלה מדעתם וזה נקרא ממשלה כי עיקר ענין מלכות הוא לאחר שנתלבש רצונו ית' בעשר מדות הנקראים לבושין כדאיתא בתזוה"ק (הקדמה ב) לבושין תקינת להון וכו' שעליהם נאמר לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת וגו' והמסך אחרון מאלו הלבושים הוא לך ה' הממלכה, היינו שנסתר שם כ"כ האור עד שיתכן לומר שהאדם בדעתו ובבחירת רצונו הטוב ממליך עליו את השי"ת וזה המסך נקרא מלכות, ולזה אמר ר' יהודה (ר"ה לב:) שמע ישראל וגו' ה' אחד אינו מלכות כי ענין מלכות הוא רק כאשר השם הויה אינו מפורש רק בהתלבשות שם אלהים כי בהתגלות שם הויה מפורש כמו שהוא ביחודא עלאה אזי רואים מפורש שהשי"ת מולך אף בלתי בחירת אדם ומלוכה כזו אינו נקרא מלכות כי מלכות הוא רק כאשר השם הויה בא בהתלבשות ויש הסתר שנדמה להאדם שהוא בבחירת רצונו ממליך עליו את השי"ת אז יתכן מדת המלכות וזהו אמרו לפני מלכיות, היינו שיחזירו זה המלכות ג"כ להשי"ת שידעו היטב ישראל אשר גם זה הכח בחירה שיש להם להמליך עליהם את השי"ת הוא ג"כ מהשי"ת כדכתיב כי ממך הכל וגו'. וזהו ענין תקיעה שתוקעין למלכיות להורות שישראל מוסרין כל בחירתם להשי"ת, כדי שתמליכוני עליכם, היינו כדי שאתן מקום להמלוכה שאתם ממליכין אותו בבחירת רצונכם אצלי ג"כ, כי ע"י שישראל תוקעין למלכיות כלומר ע"י שמכירין בזה ההסתר שבחירתם הוא ג"כ מהשי"ת, אומר השי"ת שכביכול חסר כבוד שמים רק ע"י שישראל מקבלים עליהם עול מלכות שמים נשלם כבוד מלכותו וזהו כדי שתמליכוני עליכם, אמרו לפני זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, והגם שנאמר אין שכחה לפני כסא כבודך אכן זהו כמו דאיתא בפסיקתא ע"י בני נעשה אני שכחן וכו', היינו כפי הכלי שישראל מעמידין ע"י עבודתם כן נתהווה סבת השכחה והזכירה, וכיון שכל סבת השכחה והזכירה באה ע"י הכלי של ישראל לזה אמר השי"ת אמרו לפני זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, היינו כדי שיעלה אהבת זכרוניכם כמו שהוא לפניו ית' שאצלו ית' אין שום שינוי בזאת האהבה כי לפניו ית' אין שום חילוק והשתנות באותה אהבה בין רגע ראשונה לרגע האחרונה כי אין שכחה לפני כסא כבודו כי כל ענין שכחה הנמצא גבי האדם נסתעף רק מחמת זה שנעתק אצלו רגע האחרונה מהראשונה ומסבת זה נעתק נמי ממנו חמימות עוצם אהבה מהרגע הראשונה בכל פעם מעט מעט עד שנעתק ונשכח הימנו לגמרי כי האדם הוא תחת הזמן ובהזמן אין רגע דומה לחברתה ומעט מעט נשכח ממנו הכל כמאמרם ז"ל (סנהדרין לה.) לבא דאינשי אינשי וכו' וכדאי' נמי (יבמות) נער הייתי גם זקנתי שר העולם אמרו, היינו שמצד זה העולם שהוא תחת הזמן עלולים כל הדברים להזקין ולהתיישן ומדרגת אהבה נגרע כל פעם ביותר אבל לפניו ית' שהוא למעלה מהזמן אין יתכן שום השתנות מרגע ראשונה לרגע אחרונה וממילא אין שייך שום שכחה לפני כסא כבודו אף שגם אהבתו ית' כשיורדת להוויית עולם הזה צריכה לילך דרך השתלשלות וצמצומים ע"י הרבה מדרגות אכן זה הוא רק מצד זעיר אנפין היינו מסטרא דילן אבל מסטרא דיליה כולא חד ואין שום פירוד והפרש בין זמן הקודם לזמן המאוחר וזהו אמרו לפני זכרונות, היינו שתכירו ותדעו היטב בתוך כל ההסתרות והלבושים שאין שום שכחה לפני כסא כבודך, כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, היינו שע"י כן יאמר השי"ת שאתם העליתם זכרוניכם לפני כלומר שאתם בעבודתכם הייתם סבה להזכירה שלי וכדאיתא (שם בפסיקתא) ע"י בני נעשה אני שכחן ואתם בחוזק עבודתכם עשיתם כלי לזכירה שלי ומבלעדיכם הייתי כביכול שכחן וממילא נתעורר זה הרצון ואהבה בעצמה כמו שהיתה מאירה בעוצם הבהירות בשעה שעלו ישראל במחשבה לפניו ית' ובמה בשופר, היינו במה יכולין לעורר ולהגיע לאותה אהבה עצומה שהיתה לפניו ית' בשעה שעלה במחשבה בשופר, היינו בזה שישראל מסירים מאתם כל הרצונות מצדם וכל מגמת נפשם הוא רק להכליל עצמם ברצונו הפשוט ית' עי"ז בוקעים ישראל כל המסכים המבדילים ומגיעים לאותה אהבה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |