סדר הדורות/תנאים ואמוראים/רבא בר בר חנא (ב)

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סדר הדורות תנאים ואמוראים רבא בר בר חנא (ב)

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבא בר בר חנא שנים היו אחד רבא באל"ף ואחד רבה בה"א (ע"ל ר' אבא בב"ח) ויש הכרח לזה מס"פ חבית וס"פ כל היד ובפ' מקום שנהגו (נ"א א') שהיה זה (רבא בב"ח) בזמן אביי. רבב"ח כי אתא לבבל באו אצלו רב אוירא סבא (צ"ל רב אויא סבא) ורבה ברב הונא ואכל דאייתרא אתו ואמרו לאביי כו' ואמר רבב"ח לבניו שראה שר' יוחנן אכל וכדאי הוא לסמוך עליו. ואמר רבב"ח סח לי ר' יוחנן (צ"ל יונתן) בן אלעזר שהלך אחר ר"ש בר' יוסי בן לקוניא כו' שראה את רשב"י שאכל ספיחי כרוב בשביעית (ע"ש). אמר רבב"ח לאביי עירובין (מ"ה א'). ולפני ר' אמי ור' אסי פ' כל הבשר (ק"ו א') והוא תלמיד ר' יוחנן. וכל המעשיות בפ' הספינה הוא רבא בב"ח. אבל גירסתנו בכל המעשים שראה בפ' הספינה רבה בב"ח ואתא לקמי' דר' אלעזר וסיפר לפניו. ונראה דרבה בב"ח שסיפר המעשים לפני ר"א הוא תלמיד ר' יוחנן כי ר"א היה בא"י אבל רבב"ח השני היה בבבל. וכתבו התוס' סנהדרין (ה' א') רבב"ח שהיה בימי ר' יוחנן היה בן בנו של חנא לכך אמר בר בר. וי"א דשם אביו בר חנא. ולא יתכן כדאמר בפ' הספינה כל בר חנא (גירסת מהרש"א והגי' שלפנינו כל בר בר) סיכסא עכ"ל. וכתב היוחסין [באות א'] ואינו רבב"ח בן אחיו של ר' חייא. אבא בב"ח ורב הונא הכהן יתבי וקאכלי וזעירא בנו קאים ומשמש עליהם (ע"ש). אילפא או איפא אמר לי' אתון תלמידי ר' יוחנן אתון (ע"ש). ומה שנקרא רבא בב"ח שמו אבא. כי כתב הערוך ערך אביי כי רבה ורבא אבה ואבא שנים והרי"ש שבראש המלה סימן הוא לתואר רב וללישנא קלילא. ועי' בהקדמה בכללים. וכ"כ רשב"ם ב"ב (ע"ד א') אבא שמו ורבינא ר' אבינא שמו עכ"ל. ורבה בב"ח בניו רב שמואל ורב יוסף. בן אחיו של ר' חייא. כי נחית לבבל א"ר חייא לרבי בן אחי ירד לבבל. ור' חייא (צ"ל רבי) נתן לו רשות לדון ולהתיר בכורות סנהדרין (ה' א'). ע"ל אבא אריכא, וכתב בשארית יוסף דל"ה בשם רשב"א רבב"ח ורב תלמידי רבי ור' חייא. ובירושלמי ר"פ הגוזל ומאכיל א"ר בא בר חנא לא הוי ר' חייא חביבי כו' ובפ' שור שנגח את הפרה הלכה ו' אבא בר רב חנה. ואשתו מתה בזמן רב פ' חזקת הבתים (עיין מרתא). והני שקולאי דתברו חביתא דחמרא של רבב"ח (כ"ה הגי' בע"י) אף דגירסתנו רבה בר חנן. ופסק רב שישלם להם משום אורח צדיקים תשמור, ס"פ האומנין. יהיב זוזי לרב שיקנה לו קרקע וקנה לעצמו קדושין (נ"ט א'). אקלע לפומבדיתא ולא על לפרקי' דרב יהודה שלח לאדא דיילא וגרביה א"ל הכי אמר רב חנא בגדתאה אמר שמואל שבת (קמ"ח א'). אזל בשיירא ושכח לברך אמר ששכח יונה דדהבא וחזר לברך במקומו שאכל ואשכח יונה דדהבא ברכות (נ"ג ב ), חלש עול לגביה רב יהודה ורבה ס"א ורבנן גיטין (ט"ז ב'), ותרא על נפשו לא יאונה לצדית כל און ע"ז (ל"ט א'):

יען כי ב' הם כנ"ל אתה ראה וחכם לפי סדר הדורות.

אמר לאביי (ע"ל). אדא בב"ח. ר' אויא סבא (ע"ל). אילפא או איפא. ר' אלעזר בב"ח כ"כ יוחסין אות א' ולא מצאתי זכרו, ראה את ר"א דמן ננוה. אר"א ר"פ אלו מגלחין, אזל בתר ר' אלעזר שבת (י"ב ב'), ואייתי גיטא קמיה גיטין (ה' סע"ב), קאי קמי ר' אמי ור' אסי (ע"ל). ור' זירא ור' אמי פ' מגלחין, וזעירא ברב הונא (ע"ל). א"ר חייא ב"ב (קכ"ד סע"א), א"ר חנא בגדתאה (ע"ש), ר' חנא שאונא או בר שאונא ארבב"ח אמר ר' יוחנן, א"ל ר' חנינא מ"ק (כ"א א'). רבב"ח סבר למקבעינהו בסירא א"ל רב חסדא ברכות פ"ק (י"ב א'). סח לי' ר' יאשיה דמן אושא. לא על לפרקיה דרב יהודה (ע"ל). אריב"ל ברכות (כ"ד ב') מגילה (י"ב סע"ב) חולין (מ"ה א'). שאל שמעתא מר' יוחנן ב"ק (י"ז א'), א"ר יוחנן ברכות (י"ג ב', כ"ג א', כ"ד ב', כ"ה א', ל"ה ב', מ' ע"ב, מ"ב ב', מ"ה ב', מ"ט א', נ"ה א') ע"פ (קי"ד א') המפקיד (ל"ח א'). סח לו ר' יונתן בן אלעזר (ע"ל). רב יוסף בשמו ב"ק (נ"א ב') ורב יוסף בעא מיניה עירובין (ע"ח א'), רב יוסף בב"ח, רב יצחק בנו. רב יצחק ברב יהודה בזמנו. בשם ר' מני ב"ק (נ"א ב'). רב נחמן קראו בר חברון ואמר בשמו וילתא אשת רב נחמן הראתה לו דמים. אמר עולא ס"פ מי שהחשיך, והיה חבירו (ע"ש). רב פפא בר שמואל (ע"ש) תנא קמי רב שבת (נ' ע"א) ורב שדר ליה פסוקת גרגרת חולין (מ"ד ב') ושם (ע"ז ב') הגי' בתוס' בר רב חנן. רב בשם אבא בר חנה א"ד אבא ב"ח בשם רב ירוש' ברכות ס"פ אלו דברים ומגילה פ"ק סוף הל' י"א. רבה ברב הונא (ע"ל), אמר רבי נדה (מ"ז א'). א"ל רמי בר חמא, אמר שמואל שבת (ק"ד ב'), ובעא מיניה חולין (מ"ח א'), א"ר שמואל בר מרתא, אעסק לבריה בי רב שמואל בר קטינא. ור' שמואל בר נחמני, רב שמואל בב"ח, אר"ל פסחים (י"ח א', ע"ו ב') חולין (כ"ב א') מנחות (פ"ג א'), רב תחליפא בב"ח:

מעבר לתחילת הדף ·