סדר הדורות/תנאים ואמוראים/פ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סדר הדורות תנאים ואמוראים פ

אות פ

פאבי ר' אלעזר בן פאבי. ר' ישמעאל כהן גדול בן פאבי:

ר' פדא קידושין (י"ז ב'). א"ר יהודה בר חייא שמעה אילפא אמרה קמיה דרב פדא זבחים (י"ג ב'):

בר פדא ור' יוחנן חולקין חולין (קכ"ד רע"ב). וכתבו התוס' תמורה (י' ע"א) זה בר פדא הוא בן אחותו של בר קפרא כדאי' מעילה (ד' ב') א"ל בר קפרא לבר פדא בן אחותו ראה מה אתה שואלני למחר. ואין זה בן פדת דבן פדת הוא ר' אלעזר עכ"ל. והגירסא שלפנינו במעילה לבר פדת בן אחותו כו' ובש"ס חדשים לא תקנו. ועיי' ר"א בר' פדת מה שטעה היוחסין. ועיי' ר' חייא בר אדא בן אחותו של בר קפרא מ"ש שם. בערוך ע' זחל בשם הפסיקתא דפרה זחלין אפוי דבר פדא פי' צהבו פניו. רב ביבי משמי' דבר פדא ר' פנחס ור' ירמיה בש"ר חייא בר אבא מ' קהלת בפ' אי לך ארץ. אילפא א"ל ר' יעקב משמיה דבר פדא (ע"ל עקיבא אמורא). ר' מתנא אמר כו' בר פדא אמר, נזיר (ה' א'). אמר עולא משמי' דבר פדא אומר היה ר"מ כי אתא רבין פריש משמיה דבר פדא קדושין (נ"ד ב') ע"ל ר' יהודה בן פדיה ב"א של ב"ק:

פדאי חנינא בר פדאי. ר' יוסי בר פדאי:

ר' פדיה רבו של ריב"ל וא"ל בר קפרא. לא מצאתי שא"ל בר קפרא רק ב"ק אמר לר' פדא בן אחותו הנ"ל. ר' אסי וריב"ל בשמו ירוש' נזיר פ"ו הלכה י'. רב הונא משמו חלה פ"ג הלכה ג'. זעירא בשם ר' פדייה תרומות פ"ד הלכה ח'. דרוש' תענית רפ"ד ר' זעירא ר' חייא ריב"ל בש"ר פדייה. ר' חייא בשמו ירוש' נזיר פ"ו הלכה י' ע"ש. ריב"ל בשמו פאה פ"ד הלכה ה' תרומות פ"ה וע"ל. ר' יונה ר' חייא (ע"ש) ר' יוסי בשמו מע"ש פ"ב הלכה ו'. ר' סימון בשמו ירוש' אלו דברים וחומר בקדש:

פדיה ר' יהודה בן פדיה. ר' יהושע בן פדיה:

ר' פדת הזקן בנו ר' אלעזר (ע"ל בר פדא) והאריך ימים. כתב היוחסין בסדר הקבלה עם הגהות הרמ"א ר' פדת חבירו של רבי, ור' פדת בר"א נכדו. ומי שאמר בש"ר פדת הזקן או נכדו אכתוב בסמוך:

ר' פדת בן ר' אלעזר (בן פדת) אורי ר' אלעזר לר' פדת ברי' ברכות (י"א ב', נ"ו א') מ"ק (כ' ע"א). א"ר זירא לר' פדת חזי דמינך ומאבוך כו' פירש"י ר' פדת בר"א בן פדת נדה (ח' ע"א). ובתוס' שם אעפ"י שמתו בניו של ר"א (ע"ש) מ"מ נשאר לו זה הבן:

אלו אשר אמרו בש"ר פדת ובקצתן יש להסתפק אם בש"ר פדת הזקן או ר' פדת נכדו:

בש"ר הושעיא ירוש' ב"ק פ"ד הלכה ח' וסוף שבועות. ר' חגי בשמו. ר' חנן בר אמי א"ר פדת א"ר יוחנן. ריב"ל בש"ר פדת (כמדומה שצ"ל פדייה הנ"ל דאחר דאמר בש"ר יוחנן איך יאמר ריב"ל בשמו) ירוש' פ' תפלת השחר ופ' המוצא תפילין. נז"ר יוחנן (ע"ל). בש"ר יעקב בר אידי. ר' יצחק בר ביסנא שאלו. ר' יצחק בן אלעזר הספידו מ"ק (כ"ה ב'):

פוגא ואמרי לה סוגא:

פוגא שמעיה דר' יוסי בר חנינא ב"ב (צ' ע"ב):

פופידתא מר בנו:

ר' פזי א"ר יהודה בן פוי בש"ר פזי פ' א"נ. אינו שם כ"א בירוש' סנהדרין פ"ב הלכה ג' אר"י בן פזי בש"ר פזי בש"ר יוחנן. וא"כ הוא חכם ואינו בת ר' חייא. והתוס' ב"ב (קמ"ט א') כתבו דר"ש בן פזי מייחסו אחר אמו משמע דפזי שם אשה (ע"ל מרי בר רחל ור' יוסי בן פזי). בירוש' פ' הבונה הלכה ג' וסוף הוריות אילין דר' הושעי' ודבר פזי הוון שאלין בשלמא דנשיא בכל יום והוון אילין דר' הושעיה עלין קדמאי ונפקין קדמאי אזלין אילין דבר פזי ואיתחתנן בנשיאותא אתון בעיין מיעול קדמאי אשתאלת לר' אמי א"ל והקמות את המשכן כמשפטו קרש שזכה להנתן בצפון ינתן בצפון כו' ר"ל מי שהיה דרכו ליכנס תחלה יכנס תחלה. בירושלמי פ' כל הצלמים סוף הלכה א' ובס"פ עגלה ערופה חד מאלו ר' פזי רצה הנשיא להתחתן עמו ולא רצה שאמר שאינו כדאי להתחתן במשפחת הנשיא וצוה לפני מותו פנו חצר מפני הטומאה והכינו כסא ליהושפט מלך יהודה אמר יבוא זה שרץ אחר הכבוד אחר זה שברח מן הכבוד. חולין (מ"ו א') עולא קמי בן פזי ושלח ליה דבי נשיאה. ר' איבו ובן פזי ור' יודן ור' יוחנן (ע"ש):

פזי ר' איני בן פזי. הלל בן פזי. ר' חנינא ב"פ. ר' יהודה ב"פ. ר' יוחנן ב"פ. ר' יוסי ב"פ. ר' יצחק ב"פ. ר' שמעון בן פזי:

בן פטירי (ע"ש):

פטיש ר' מני בנו:

פטרוס ר' יוסי או יוסף בנו:

פטריקי עיי' אפטוריקו:

פיטום חנן בן פיטום, לוי בן פיטום:

בר פיולי קמיה דשמואל חולין (צ"ו א) פירש רש"י כך שמו. פי' הערוך שם חכם איכא דאמרי שם טבח:

ר' פילא תחליפא דקיסרין בשמו:

ר' פילא ר' אלעזר בן פילא, ר' יודן ב"פ:

פכסס או פסקס יוסף בנו:

פולופי בר פרוטה לפני ר' יונה ירושלמי תענית י פ"ד הלכה ג'. מגילה פ"א סוף הלכה א'. ר' פלופא. ובפ"ד הלכה ב' פילפי בר פרוטי לפני ר' יונה ומס' סופרים פ"א ופ' כ"א. ר' מנא קומי. התיב לר' זעירא בתענית הנ"ל. ר' פליפי אמר לר' נהוראי ב"ר ויצא ס"פ ע"א:

פלטיא דנוה ר' ישמעאל אמר בשמו מ' קהלת פ' והארץ לעולם עומדת:

פלטיון איש רומי דרש נתלש הר סיני וניצב בשמי מרום וישראל נתונים תחתיו מ' חזית פ' מי זאת עולה מן המדבר:

פלימו פסחים (ח' ב', כ"ד א') סנהדרין (י"א ב'). תנא פלימו אומר ר"ה (כ"ד א'). כתב היוחסין [בסדר הקבלה להראב"ד] חבירו של רבי. במנחות (ל"ז א') בעא מרבי אדם שיש לו ב' ראשים. א"ל קום גלי או קבל שמתא. דאי' בזוהר בראשית עק"פ באתר דגלי קין כו' לאתר שמה ארקא וכל דאתילדין אינון בתרין ראשין עכ"ל. מש"ה א"ל קום גלי פי' לההוא אתר דגלי קין ושם תבעי הך ביעא אבל בהאי אתר הוא דבר זר והוי כחוכא ואטלולא (ס' צאן קדשים). אדהכי אתא גברא דאתיליד ליה ברא בב' ראשים (עיי' נחום הזקן). תנא פלימו אומר אני ראיתי בית שקירה ר"ח בן דוסא בתפלתו תענית (כ"ה א'). קדושין (פ"א סע"א) פלימו הוה רגיל לומר כל יומא גירא בעיני דשטנא יומא חד בעי"כ אידמי ליה כעניא קרא אבבא אפיקו ליה ריפתא א"ל יומא כי האי כולי עלמא מגוואי ואנא אבראי עיילי' וקריבו ליה ריפתא א"ל יומא כי האי כולי עלמא אתכא ואנא לחודאי אותבוהו אתכא והוה מלי נפשיה שיחנא וכיבי ועביד מילי דמאיסא א"ל תיב שפיר א"ל הבו לי כסא יהבו ליה אכמר שדי ביה כיחו נחרו ביה שקא ומית שמעו דהוו קאמרי פלימו קטל גברא ערק וטש בבית הכסא אזל בתריה נפל קמיה כד חזייה דהוה מצטער גלי ליה נפשיה א"ל מ"ט אמרת הכי (למה הורגלת לקללני) אלא היכי אימא א"ל לימא מר רחמנא יגער ביה בשטן ע"כ. כתב בג"נ פלימו היה מניצון נבל ונבל ולבן אחד הוא ושניהם צרי עין ועתה נתקנו ובאו בחסיד פלימו ובא השטן להשכילו לראות היאחז צדיק דרכו כראשונות בצרות עין והראה עצמו כעני ועבד מה דעבד לראות אם יגרשנו כאשר עשה בהיותו בסוד נבל שלא רצה לתת לדוד מאומה. והוה רגיל לומר גירא כו' כי היה מכיר ערכו והיה אומר אל יסיתני השטן עוד והכיר עצמו בחוזק הנדיבות כ"א דחה דחוני לא תראה לי עוד והנה כלו הפך לבן טהור. ג"כ אמרו כי מת באותו זמן בעי"ת כל זה לתיקונו וכנגד הצער שציער ליעקב ברדפו אחריו ע"כ בא השטן עתה לצערו ורמז בדבריו כולי האי לא צערתיך כמעט הגיע למות מפחד ואימת מלכות שהרג נפש בביתו וברח עד שנגלה אליו. וראה מה מתוק כי לבן נבל עולה קס"ד וב' כוללים גימ' פלימו עכ"ל:

ר' פנדא א"ר עקיבא א"ר פנדא א"ר תנחום ברכות (נ"ה ב'). עיי' ר' ביזנא בר זבדא:

פנחס איש חברה מינוהו ע"פ הגורל לכהן גדול ומצאוהו חוצב ומלאו את המחצב דינרי זהב ספרא אמור פ"ב פסוק והכהן הגדול מאחיו. ובתוספתא יומא פ"א איש הבירה. עיי' ר' חנינא בן גמליאל:

ר' פנחס בן ערובא אמר אני הייתי בין גדולי רומא כשמת טיטוס ופצעו את מוחו ומצאו יתוש כצפור דרור משקל ב' סלעים, י"א כגוזל בן שנה גיטין (נ"ו ב'). ור' יוחנן אמר בשמו בכורות (ל"ח סע"ב):

ר' פנחס ור' רחמאי בזמן רשב"י (ע"ש):

ר' פנחס בן יאיר (במשנה סוטה פ"ט ט"ו) בעל היוחסין לא הביאו בסדר זכרון החכמים ובסדר הקבלה להראב"ד כתב שהיה חבירו של רבי. ובסדר הדורות אצל רשב"י כתב היוחסין רפב"י החסיד הנזכר בפ"ק דחולין (ז' א') שחלק הנהר כו'. ורבי נפק לאפיה וא"ל סעוד אצלי ואמר הן וצהבו פניו של רבי (שלא היה רגיל ליהנות מאחרים רש"י) וגבה טורא בינייהו. ומעשה זה בירושלמי תענית רפ"ג בענין אחר. רבי ור' ישמעאל בר' יוסי ור"א הקפר ורפב"י יושב לפניהם (ע"ש). ובירוש' דמאי פ"א הלכה ג' וב"ר פ' ח"ש פ"ס חמורו לקחו ליסטים ולא אכל ג' ימים ודחפוהו לחוץ שלא ימות ויסריח המערה וכשבא לביתו ארפב"י זה ג' ימים שלא אכל ונתנו לו לאכול ולא אכל אמר שמא לא תקנו השעורים אמרו עבדיו שתקנו ואמר שמא דמאי הן אעפ"י שאין צריך להרים דמאי אלא שהחמירה על עצמה והרימו דמאי ואכלה וכ"ה בשקלים רפ"ה. ובירושלמי דמאי ומ' עקב פ"ג שני עניים הפקידו אצלו ב' סאין שעורים וזרע אותן וקצרן והוצרכו להביא גמלים ליקח השעורין. היה מקום אחד שאכלו עכברים התבואות ואתו לגבי רפב"י ואמר שמא לא תקנתם התבואות ותקנו ושוב לא אכלו. ומלך ישמעאל בלע עכבר מרגליות שלו אתא לגבי רפב"י וגזר שיתאספו כל העכברים ויפלטו המרגליות וכן היה. בא למקום אחד ואמרו לו שאין המעיינות מספיקים מים כמקדם אמר שמא אין אתם מתקנין התבואות ותיקנו וסיפק כבראשונה (הכל שם). וע"ש עוד הרבה מעשים וניסים. בשבת (ל"ב ב') כשיצא רשב"י ובנו ר"א מן המערה שמע רפב"י חתניה נפק לאפי'. וכתב היוחסין [בסה"ד אצל רשב"י] דמ"ש שהיה חתנו נראה שהוא ט"ס בגמרא. ובזוהר פנחס (עתמ"ד) נראה שהיה חותן רשב"י וכ"כ גם בשלשלת הקבלה (ובזוהר בלק עש"ע ר' פנחס אזל למיחמי ברתי' אמיה דר"א. ועיין זוהר שמיני עמ"ב רפב"י פגע לר"א נחת ר"א ונשק רפב"י ופתח רפב"י ואמר יברכך ה' כו' פתח ר"א ואמר עטרת זקנים בני בנים כו' ממדרש זה נראה שהיה ר"א בן בתו של רפב"י וע"ש מעשה מחמור שלו, הרי רשב"י היה חתן רפב"י גם קצת הכרח כי ראב"י שהיה תלמיד ר"ע אמר בשם רפב"י ורשב"י היה ג"כ תלמיד ר"ע). והאריך ימים וכשמת רשב"י ראה לרפב"י ולרב המנונא סבא שבא ללוותו שמתו מקודם. (ועיי' באדרא זוטא פ' האזינו). ותמוה כיון שמת קודם רשב"י (ורשב"י מת קודם בנו ר"א ור"א מת בחיי רבי כי רבי רצה ליקח אשתו) ואיך יהיה רפב"י בבית רבי. ובתוספתא רבב"ג משום ר' יהודה בן יאיר (ע"ש) אולי הוא אחי רפב"י עכ"ל היוחסין. ובירוש' תענית ע"ג הלכה ד' ר' ברכיה ר' אבא בר כהנא ר' יהושע בן יאיר בשם רפב"י. ר' אלעזר בן תדאי בזמנו. ר"א בן יעקב בשמו. עיי' ג"נ רפב"י ור"י ב"ז ורבינו הקדוש ניצוץ אחד (וצ"ע אחר דהיה בדור רבי כנ"ל איך היו ניצוץ אחד). ובעשרה מאמרות בפ"י י"מ רפב"י ניצוץ אברהם וחמורו שנגנב לתקן נפש ישמעאל שיש בהם גנבים ועיי' ילקוט ראובני פ' בלק דקנ"ד ג' בשם ע"ה ד"ח. ישמעאל עם ו' אותיות גימ' אתון (ג"נ). הרע שבעשו נתגלגל בחמורו של רפב"י (עב"א תפ"ח). בע"ז (כ' ע"ב) רפב"י סובר חסידות גדולה מכולן דהוא בדרגא דחסד כדאי' בזוהר אחרי עקי"א. ועיי' בראשית על"ח דרגא דאברהם ובזכות אברהם פסק להנהר ג"פ. גינאי נהרא עם הכולל גימ' אשל (עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ד פי"ד). הוא חבר מ' תדשא גימ' זה רבי פנחס בן יאיר (בס' זקוקין דנורא ריש הספר) ונ"ל שצ"ל פינחס (ביו"ד) או זהו דרבי פנחס ב"י. קבורתו בכפר ברעם (גא"י):

פנחס אחיו של שמואל הכהן מגילה (כ"ב סע"א) וגיסו סנהדרין (כ"ח ב') בעא משמואל וקרי שמואל עליו פנחם בזזו בז שידע הלכה אחת ערכין (צ"ל בכורות (ל"ט א') פרש"י שאין הדעת סובל שיהיו חגרים בוזזים ר"ל אינך מחודד). וחתך צפרניו במועד. מר שמואל אזל לגביה כשהיה אבל וחזא דטופרי' נפישין וא"ל אמאי לא שקלת א"ל אילו בדידי' הוי מי מזלזלת כולי האי והוי כשגגה ואתרע מלתא במר שמואל מ"ק (י"ח א'). א"כ נראה דפנחס הוא בן אבא בר אבא שהיה אביו של שמואל וצ"ע:

ר' פנחס בר חמא ב"ב (קט"ז א') כמה דרשות. שמות רבה רפ"ט ובשח"ט תהלים סי' י"ט ובילקוט שם ר' פנחס הכהן בר חמא. ורצה רופא אחד ללמדו שם המפורש ולא רצה לפי שקבל מעשר ירושלמי יומא פ"ג הלכה ז' ומ' קהלת פ' את הכל עשה יפה. בש"ר אייבו ב"ר כמ"ב. בש"ר חלקיה הדרומי ילמדנו פ' קדושים. בש"ר חלקיה בש"ר סימון בש"ר ראובן שם משפטים. ואולי אביו חמא הוא חמא בר אבא אחיו של שמואל ופנחס הנזכר לפני זה דודו. ואולי ר' חנינא בר חמא הכהן אחיו:

ר' פנחס הכהן במדרשות אולי הוא בר חמא הנ"ל. ותמוה שלא הזכיר היוחסין פנחס בר חמא שהוא כהן ובאות ש' כתב שמואל אחיו של פנחס הכהן בר חמא עכ"ל:

רב פנחס ורב מרי בני רב חסדא כהנים חסידים ואליהו מדבר עמהם (ע"ש שאר אחיו) כתובות (ס"א א') ולא קמו קמיה דרבא ואקפד עליהם. רב מארי בנו:

רב פנחס ברב מרי זבחים (ד' ב'). והיוחסין הביא ר"פ בריה דרב מארי בר איסור גיורא נראה, כי טעה שלא היה לרב מרי בר איסור גיורא בן שמו פנחס (עיי' רב אחא סבא):

רב פנחס ברי' דרב אמי זבחים (ד' א'). א"ל רב אשי שם (ז' ב'). אמר רב יימר ואי תימא מרימר למר זוטרא אקלעי לפרקיה דר"פ בר אמי ר"פ ע"פ (ק' רע"א). ורב פפא ור"ה ברב יהושע כתובות (פ"ה א'):

ר' פנחס צפוראה לא מצאתי זכרו ואולי צ"ל ר" פנחס בש"ר הונא צפוראה כי כן הוא ביומא (ע"ז סע"ב):

ר' פנחס החבר בשם ר' יונה לא מצאתי זכרו ואולי הוא פנחס איש חברה הנ"ל שנתמנה לכ"ג. אך מ"ש בש"ר יונה אין לו שחר:

ר' פנחס בר' חנניה ור' אבא מרי, שקלים רפ"ב:

ר' פנחס בר אביי ירושלמי מ"ק רפ"ב:

ר' פנחס בן לוי שקלים פ"ב:

ר' פנחס דיפוי ירוש' פסחים פ"ק סוף הלכה א':

ר' פנחס דדהובא במדרש קהלת פ' לשחוק אמרתי מהולל. אל יטעך לבך דשם מקום הוא כי ט"ס הוא וצ"ל דחוכה מערבב כו' וכ"ה במ' אחרי פ"כ:

ר' פנחס הנזכר סתם בש"ר אבא בר פפא. ר' אבא בר זמינא בשמו. ר' אבין בשמו. בש"ר אלעזר בן מנחם. בש"ר אלעזר בן יעקב רבה רות פ' ויחרד האיש וגו' כנור היה תלוי מראשותיו של דוד. ורב ביבי משמיה דבר פדא. ורב הונא. בשם רב הונא צפוראה. בש"ר הושעיא ירוש' ר"פ אין עומדין ורפ"ג דמגילה ור"פ שני דייני גזירות. ור' חונה. ור' חזקיה. ר' חזקיה חוקק. בש"ר חלקיה הדרומי. בש"ר חייא בר אבא. בש"ר חנינא קסקתאי ילקוט ס"פ משפטים. ר' חנינא דציפורן בשמו. ור' חנניה. ור' יוחנן. ור' יוחנן בן מרי בשמו. בש"ר יוסי. קומי ר' יוסי ירוש' יבמות פי"א. בש"ר יוסה בר אילעאי. ור' יוסף ירוש' קדושין פ"א הלכה ו'. ור' ירמיה. ולוי. בש"ר מנחם דגליא. ור' סימון. משמיה דבר פדא. משמיה דרב חגיגה (כ"ו א') וכן הביא השארית יוסף ר' פנחס בתלמידי רב בודאי גמרא זו אטעיתיה וט"ס וצ"ל משמיה דרבא כדאי' בפ' כירה (מ"ו ב') וגיטין (פ"ג ב') נדרים (ע"ג ב') ב"מ (ס"ב א') נדה (מ"ו ב') יבמות (כ"ב ב', כ"ט ב') משמיה דרבא א"כ היה תלמיד רבא. והנאני מאד כי מצאתי פרש"י סנהדרין (פ"ה סע"א) כדאמר ר' פנחס בסוף חומר בקודש בשם רבא. וביבמות (כ"ב ב') בשם רב פפא ט"ס כי ענין ההוא נאמר משמיה דרבא. בש"ר ראובן, רבה ר"פ וישלח. ובילקוט ר' פנחס בר' ראובן ט"ס וצ"ל בש"ר ראובן. אמר רב פפא בשם רבי ב"ר פל"ב. בש"ר שמואל בר יצחק ירוש' ברכות פ"ג. בש"ר שמעון שקלים פ"ה. בש"ר תנחום בר חנילאי:

פנחס בן גבתא ע"ל מנחם בן גופתא:

פנחס ר' אחא ב"פ. ר' אליעזר ב"פ. רב הונא ב"פ. ר' יוחנן ב"פ:

פנטי לוי בנו:

פנטקקה ר' אבהו חזא בחלמא פנטקקה יצלי וייתי מטרא ירוש' תענית פ"א הלכה ד', וע"ש הענין. פירוש שם איש וע"ש פירוש אחר והמוסף הערוך פי' בלשון יון כולו רעות:

ר' פס הוא ר' אפס בבבלי:

פנקאי רבו של ר' יוחנן בן נרבאי עי' יוחנן כ"ג:

פסיסא גביהה בנו:

פסקס ע"ל פכסס:

רב פפא סבא היו לו י"א בנים. דארו. סורחב. רכיש. רפרם. אבא. אחא. רמי. חנינא. אבא מרי. נחמן. אדא. כתב שלשלת הקבלה ל"ד סע"א בשם ס' היוחסין ומתו כולם בחייו, לא ידעתי היכא מצא זה בס' יוחסין. וכתב בס' יוחסין אות ד' דארו היה בזמן רב (ע"ש שאמר בשם רב וכן רכיש (ע"ש) אמר בשם רב) ומהם בני רב פפא שהיה בזמן אביי ורבא (רפרם היה בזמן רבא ע"ש). וכתב שקיבל מאביו שקיבל מחכמים וזקנים שמועילים לשכחה ויאמרו אותם ז' פעמים והסגולה כזכירת אליהו עכ"ל. ועי' ביש"ש ב"ק בהקדמה טעם לאמירתן. אמר רב פפא סבא משמי' דרב קדושין (ע"א ב') סנהדרין (מ"ט ב') מנחות (ל"ג ב') ע"ל ר' אבין סבא. כתב בס' גא"י בני אביי ובני ר"פ. קבורים בעיר מבנית, לא ידעתי איזה רב פפא:

רב פפא סתם

א) תלמיד רבא תוס' שבת (צ"ג א') רש"י עירובין (כ"ו א') משמיה דרבא (שם) פסחים (ז' סע"א) מגילה (כ"ו ב') ע"ז (ח' ב') משמיה דרב צ"ל רבא וכ"ה בדפוס אמשטרדם, ב"ב (קכ"ו א'). אמר רב פפא בדק לן רבא עירובין (נ"א א') מ"ק (י"ג סע"א) נדרים (צ' ע"ב) מנחות (צ"א ב') בכורות (מ"ז א') רבה בדק לן ט"ס וצ"ל רבא, ובשס"ח ל"ת, וכצ"ל בכתובות (ס"א א') ע"ל רב הונא בר חיננא:

ב) נשא כהנת ואכל בשביל אשתו חולין (קל"ב א') והיה עשיר פ' ע"פ (קי"א ב') דקיימא ליה שעתא (ע"ל אביי) וכן נראה סוף הוריות (ע"ל רב הונא ברב יהושע, ואכל הרבה ע"ש) ונשא בת אבא סוראה ובנו (אבא מר) לקח ג"כ בת אבא סוראה רש"י כתובות (נ"ב ב'). ורבא א"ל סודני ברכות (מ"ד ב') פירש"י שהיה מבשל שכר ע"ד שאמרו תמרי בחלוזך לבי סודנא רהיט. וכמ"ש ע"פ (קי"ג א') אי לא רמאי שכרא לא איעתרי. ובשבת (ק"מ ע"ב) אר"פ מאן דאפשר למשתא שכרא ושתי חמרא עובר על בל תשחית, וכתב בחדושי אגדות לפי שהיה מבשל שכר למכור. ובנדה (י"ב רע"ב) פירש"י סודני פ"א ת"ח ע"ש סוד ה' ליראיו, והערוך כתב ירא שמים כדכתיב סוד ה' ליראיו. ובמנחות (ע"א א') פירש"י שני פירושים. ולולי דמסתפינא הייתי מפרש שקראו כן על שם חמיו אבא סוראני. וישב בתענית על שאמר הני רבנן חלק (ק' רע"א):

ג) רב נחמן קראו בר אושפיזתא תענית (כ"ד ב') פירש"י (אינו ברש"י כ"א בערוך ע' בר) שם אמו כך (ע"ל רב נחמן בר אושפיזתא). ואולי מזה יצא להחסיד בקבלתו כי רב פפא לא היה לו אב ידוע (ע"ל ר' זירא) לפי שרב נחמן קראו ע"ש אמו. וכתב היוחסין [אות א' אצל אבוה דר"פ] אך בב"מ (כ"ח ב') אבוה דר"פ בא לפני רבה ברב הונא. ובסוטה (ט"ס וצ"ל ביבמות ק"ו א') בת חמוה דר"פ נפלה לפני יבם שאינו הגון לה אתא לקמי' דאביי כו' א"ל אביי לר"פ אבוך היכא א"ל במתא אמך היכא א"ל במתא יהיב ביה עיניה ושכיב (ע"ש) הרי היה לו אב ידוע עכ"ל. ואזל לימין אביי (ע"ש). וכתבו התוס' פ' ע"פ מצדד אצדודי הוי דאמר ביומא (ל"ז א') ההולך לימין רבו ה"ז בור. ואביי קראו יתמי כתובות (י"ז ב'):

ד) בפסחים (קי"ב ב') אל תשב על מטה ארמית משום מעשה דר"פ פירש"י ורשב"ם וערוך ע' ארם שהיתה נכרית אחת חייבת לו ממון והיה נכנס מדי יום ביום בביתה לגבות יום אחד חנקה את בנה ונתנתו במטתה וכשבא ר"פ אמרה לו שב עד שאביא מעותיך וכן עשה וכשבאת אמרה לו המתה את בני וברח לו מן המדינה עכ"ל. אכן בפ"ק דברכות (ח' ב') ואל תשב במטה ארמית משום מעשה דר"פ דאזל לגבי ארמית הציעה לו את המטה ואמרה לו שב אמר לה לא אשב עד שתגביהי המטה הגביהה את המטה ומצא שם תינוק מת מכאן אמרו אסור לישב על מטה ארמית עכ"ל, והוא היפוך ממה שכתבו. ואולי מצאו באיזה אגדה מעשה אחר וב' פעמים נזדמן לו כך ואחר שהעלילו עליו היה נזהר, אך קשה איך אמרו בברכות מכאן אמרו אסור לישב כו' הא ממעשה שהעלילו עליו אמרו מכאן שאסור לישב על מטה ארמית וצ"ע:

ה) רב פפא מלך אחר רבא ואביי כדמוכח פרק בתרא דמ"ק. ולא היו יודעים התלמידים אם מדעתו אמרה ר"פ או משום רבו שבת (כ"ז א') ותוס' שבועות (כ"ו רע"א). ראה בחלום דעייל לאגמא ונעשה ראש ישיבה ברכות (נ"ז א') בנירש קרוב לסורא שנת ד"א קי"ג י"ט שנים או י"ג שנים ומת ד"א קל"ב או קל"ב או קל"ה. עיין חלק א' ד"א קי"ג וע"ש ד' אלפים רל"ד מה שכתבתי שם. ר"פ אקלע לתוך (שם מקום) והיה שם רב ושמואל והלך לביתו והקשה לו כו' שבקיה ר"פ לאושפיזא משום דכספוה ואתא לקמיה רב שימי בר אשי נדה (ל"ג ב'), ואמר רחמנא ליצלן מכיסופא דשימי בר אשי דהוה מקשה לרב פפא טובא וקבל ר"ש שתיקותא ותו לא אקשי ליה תענית (ט' רע"ב). רב הונא בר מנוח ורב שמואל בר אידי ור' חייא מווסתניא הוו שכיחי קמיה דרבא כי נח רבא אתו לקמיה דר"פ וכששאל שמעתתא לא סלקי להו שמעתתא כרבא והוה מרמזי אהדדי חלש דעתיה אקריוה בחלמא ואכחיד את שלשת הרועים (שרוצים לענשם בשמים משום דכספו ליה) כי הוו מפטרי מיניה א"ל ליזלו רבנן בשלם (תענית שם) ובעין יעקב הגירסא לשלמא, ע"ד שאמרו בברכות הנפטר מחבירו אל יאמר לך בשלום. אף כי נראה לו בחלומו שיענשו הוא לא יאמר כי גם ענוש לצדיק לא טוב. בקדושין (ל"ב רע"ב) ר"פ הוה משקי בי הילולא דאבא מר בריה ודלי ליה כסא לר' יצחק בריה דרב יהודה ולא קם מקמיה ואקפד ואמר התם אף דרב שמחל על כבודו כבודו מחול הדור (לנוע מעט כאילו רוצה לעמוד לפניו) הו"ל למיעבד ע"כ. והיוחסין אות יו"ד כתב יצחק תלמיד רב פפא בהילולי אבא מר פ"ק דקדושין עכ"ל. ונראה דלא גרס רב יצחק בריה דרב יהודה בהילולי אלא יצחק תלמיד ר"פ, ועד נאמן ע"ז שע"כ עשה לרב יצחק ברב יהודה מדור בפני עצמו שם. וכן נראה כי רב יצחק בריה היה אבי אביה של חומה אשר אחר מיתת ב' בעליה נשאה אביי ובקרוב לנשואיה מת אביי ומלך רבא אחר מיתת אביי י"ד שנים ואח"כ מלך ר"פ כו'. ורבא נולד כשמת רב יהודה א"כ מסתמא היה רב יצחק ברב יהודה זקן בנשואי אבא מר. ורב יצחק היה גדול בתורה שהקשה כמה פעמים על דברי אביו והלכה כמותו (ע"ש). ובע"פ שלח רב יהודה את בנו רב יצחק לראות איך עולא יבדיל ושלח הוא את אביי דנראה מזה שהיה גדול מאביי. וגדולה מזו דילתא אשת רב נחמן שלחה לרב יצחק ברב יהודה לראות דמה הרי הורה באתריה דר"נ שהיה רבו דרבא. ואיך א"כ יקפיד ר"פ עליו שלא קם מפניו כאילו היה תלמידו. על כן נראה דבמעשה בהילולי דאבא מר לא היה רב יצחק ברב יהודה אלא יצחק אחרינא תלמיד רב פפא וק"ל. כתב בשו"ת זקן אהרן סי' כ"ה ר"פ רופא מובהק היה חזא דחליש רב הונא ברב יהושע א"ל צביתו לי' זוודתא (ע"ש). בשבת (קי"ט א') שהיה גדל פתילתא לכבוד שבת. בחולין (ק"ה סע"ב) שד היה בביתו ומשמשו. בפסחים (ק"י ע"א) יוסף שידא אמר לו. אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי חלק (צ"ה א' ב', צ"ו א', ק"ג א', ק"ו). מקום קבורתו עי' לעיל רב יוסף בר חמא:

ו) אבא מר בנו (ע"ל). אביטל ספרא משמו. בר אבא או אדא סבולאה אתא קמיה. אביי רבו. רב אדא בר אהבה תרגם קמיה. א"ל רב אויא סבא. קמיה דרב אחא בר יעקב. רב אידי בר אבין נגרא. אמימר בשמו. אמר לרב אשי. יתיב אחורי דרב ביבי בר אבין. גוריון א"ל. רב הונא בר מנוח תלמידו. רב הונא בר איקא קראו מר והקשה לר"פ ואיכסף ר"פ. רב הונא ברב יהושע חבירו. הונא ברב נחמן או הונא מר לקח בתו. קמי רב המנונא. איתיב לרב זביד. מר זוטרא בשמו. ר' חייא מווסתיני תלמידו. א"ל רבי חייא ברב מדיפתא. אמר לר' חמא. אמר לר' חמא מנהרדעא. ר' חמא בר יוסף בזמנו. אר"פ תני רב חנניה. א"ר חסדא ע"ז (כ"ב רע"ב). רב יהודה בר מרימר קמיה. רב יוסף בר סלא חסידא תרגם קמיה. רב יוסף בריה דרבא. יוסף בר שמעיה א"ל. רב יוסף ברב שמואל א"ל. יוסף שידא א"ל (ע"ל). ר' יצחק תלמידו (ע"ל). רב יימר בר שלמיא שלח לי'. רב כהנא א"ל כתובות (פ"ו א') גיטין (פ"ט ב'). רב משרשיא בדורו ובנו בעא מיניה. רב נחמיה בר יוסף. רב נחמיה ברב יהושע. רב נחמן בר יצחק א"ל. רב נתן אבוה דרב הונא קמיה. רב סמא ברב יבא א"ל. רב פפא בר אבא בעא מיניה. ובניו אמרו לר"פ. אורי לפפא תוראי (ספסר של שוורים רש"י) גיטין (י"ט סע"א). ורב פפי. רבא רבו (ע"ל) וקרא אותו ואת רב הונא ברב יהושע קאקי חוורי (ע"ש). רב נתן קמי'. רב בר שבא איתיביה. רב ברב שרביא דן קמיה (עי' רב בר שבא). רבה מפשרוניא כתב היוחסין שהיה בזמנו וצ"ע שם. ורבא בר שמואל. רבין סבא. רמי בר אבא צ"ע. שימי בר אשי תלמידו (ע"ל). א"ל שימי בר יוסף. א"ל שימי בר אדא. ר' שימי בר אבא. ר' שימי בר זעירא או זירי קמי'. א"ל שימי ברב אידי מר. רב שמואל בר אחא קמיה. בי מר שמואל. ר"ש בר' יוסי. ר' שמואל בר שימי תרגם קמיה. ר' שמואל בר אבא. ר"ש בר אידי תלמידו. א"ל רב שמן. א"ל רב ששת ברב אידי:

רב פפא בר חנן מבי צלוחית כלוחית קמי שימי בר אשי כתובות (מ' ע"ב) היה לפני רב יוסף (לא ידעתי מנ"ל). והוא סופר רבא ב"ב (קנ"ג א') ר"פ ברב חנן ספריה דרבא:

רב פפא בר שמואל לרב יוסף כתובות (ל"ו סע"ב). והוא דייני דפומבדיתא (ע"ש) עבדא סבא צבעיה לזקנו שחור שיהא נראה בחור ואחא לרבא ולא קנאו ור"פ ב"ש קנאו ורחץ זקנו וא"ל אנא קשיש מאבוך קרי ר"פ אנפשיה צדיק (רבא) מצרה נחלץ ויבא אחר תחתיו, ס"פ הזהב. תקן מדה וקרו ליה רוז פפא ב"ב (צ' ע"ב) עיין ערוך ערך רז. בשבת (נ"ד ב') יתיב קמיה דרב חסדא (וגי' רש"ל נחמן) ואמר כו' א"ל רב נחמן. ובב"ב (ע"ג ע"ב) ארבב"ח לדידי חזיא לי ההיא אקרוקתא דהוי כשתין בתי אתא תנינא כו' אר"פ ב"ש אי לאו דהואי התם לא הימני. וא"ל רבא ר"ה (כ"ז א', ל"ד יב') ב"מ (ק"ט רע"ב). רב שמואל בר פפא אולי בנו ונקרא ע"ש זקנו. והיוחסין כתב שהיה לשמואל חבירו של רב בן נקרא ר"פ א"כ אולי זהו. אך שמואל היה כהן. עי' ר' אבא בר פפא הכהן:

רב פפא ברי' דרב אחא בר אדא משמי' דרבא בר עולא עירובין (כ"א ב') הגיר' משמיה דרב אחא בר עולא. משמיה דרבא סנהדרין (כ"ט רע"ב). א"ל ר' תנחום מנ"ל הא א"ל מאבא מרי ואבא מרי ששמע מרב ברכות (כ"ט ב'):

רב פפא בר נחמן קמי רב יוסף ב"מ (קי"ג א'):

רב פפא ברי' דרב יוסף ב"מ (קי"ג סע"א):

רב פפא בר אבא לרבינא והיה בעל בשר וכבד ב"ק (י' ע"ב) ובב"מ איבריה דר"פ ב"א ע"ש. ובעא מרב פפא ב"מ (צ"א א') ועי' יבמות (כ"א ב', מ"ו א'). אשכח לרבה בר שמואל א"ל תני מר מידי בשכיר ב"מ. איתיביה בני ר"פ ב"א לרבינא יומא (ס"ו סע"ב). א"ל בני ר"פ בר אבא לרב פפא שבת (קי"ט א') רבי אנא בר פפא אולי בנו ע"ש זקנו:

רב פפא בר אבא רישבא אתו לקמי' דר' אבא א"ל חולין (נ"ד א') והיוחסין לא הביאו כמדומה שלא היה חכם וצ"ל דבי פפא ב"א רישבא ולא רב פפא והוא דבר הלמד מענינו ששם לפני זה אמר דבי יוסף רישבא מחו בגידא נשיא אתו לקמיה דריב"ב א"ל כו'. וכן מדוייק הלשון דאמר אתו בלשון רבים דהול"ל אתא וכן אמר להו דהול"ל אמר לי' וק"ל. ר' אבא הכהן בר פפא:

רב פפא בר יעקב חגיגה (י"ד א') ובעין יעקב הגי' רב אחא בר יעקב וכ"ה בילקוט ישעי' סי' ג':

פפא אבא ב"פ. אבימי ב"פ. רב שמואל ב"פ:
[הגהות: פפא , א) חולין (נ"ד א') רב פפא בר אבא רישבא, נ"ל שצ"ל דבי פפא ל"ת. ב) חגיגה (י"ד סע"א) רב פפא בר יעקב ובעין יעקב וילקוט ישעיה סי' ג' ר' אחא בר יעקב ל"ת:]

פפוס בן יהודה חכם גדול בברייתא והיה טוב לישראל בעבורו. ובפ' חלק ב' דרשות בשמו. בסוף ברכות (ס"א ב') שנתפס אחר שנתפס ר' עקיבא ואמר לר"ע אשריך שנתפסת על דברי תורה כו'. ובירוש' פ' הספינה ר"ג ור' יהושע ראו אותו אר"ג לר"י מי הוא זה א"ל פפוס ב"י שכל מעשיו לשם שמים. אך שקר העיד כי שם איתא יהודה בן פפוס (ע"ש). ובספרא בחקותי ושברתי את גאון עוזכם גאונם של ישראל כגון פפוס ב"י ולולינוס אלכסנדרי. ובילקוט שם ואלכסנדרי:

פפוס כתב היוחסין (בסדר הדורות אצל ר' עקיבא) פפוס ולולינוס שנתנו להם מים בכלי זכוכית צבוע ולא רצו ונהרגו על קידוש השם ירושל' רפ"ד דשביעית הלכה ב', וירוש' סנהדרין פ"ג הלכה ה'. ובתענית (י"ח ב') טורינוס הרג לולינוס ופפוס בלודקיא. פירש"י צדיקים גמורים היו ולודקיא היא לוד והיינו דאמרי הרוגי לוד וי"א שנהרגו ע"י בת המלך שנמצאה הרוגה וגזרו שמד על ישראל ואמרו אליו אנו הרגנוה להציל את ישראל והרגו לאלו בלבד. ובערוך ערך הרג כתב כי שמעיה ואחיו הם הרוגי לוד שנהרגו י"ב אדר הוא יום טריינוס בספ"ב דתענית. ומביא המעשה הנ"ל ברש"י שבת המלך נמצאה הרוגה ולא פירש כרש"י שפפוס ולולינוס בלודקיא. ולודקיא הוא סיוע לרש"י. אבל בפ' כל כתבי נראה כי לודקיא היא בח"ל ואינה לוד. וכן במנחות (פ"ה ב') (וכ"נ בס' מסעות בנימין) כאשר פרש"י בפ' ויחי ובת' וזאת הברכה בברכת אשר. (ובירושלמי פ"ק דסנהדרין הלכה ב' לוד ביהודה הוא ואין מעברין שם שהם גסי רוח ומעוטי תורה), וכן כתב יש לוד שאינה בארן כמ"ש שעה ראשונה מאכל לודים שאוכלין בשר אדם ור"ל זבין נפשיה ללודים (ע"ש), וכן פול ולוד מושכי קשת, אבל לוד שהיה בה ר"א היה דרך יום אחד מירושלים. וכפי הגמ' יש צדדין לב' הסברות. ובירושלמי הנ"ל ובתוס' פרק כלל גדול. וזה סיוע לבעל הערוך. ובב"ר פ' ס"ד (עי' ר' יהושע בן חנניה) כי טוריינוס אביו של קיסר אדרינוס הושיבו ללוליינוס ופפוס טרפזין (פי' שולחנות) והיו מספיקין לעולי גולה עכ"ל היוחסין. ועי' מדרש קהלת בפסוק כל אשר תמצא ידך לעשות ר' אחא הוה מתחמד למחמי (ובחלום שכבר היה מת) אפוי ר' אלכסנדרי והראו לו בחלום ב' דברים הרוגי לוד (פי' במתנות כהונה פפוס ולולינוס כנ"ל וכן פירש"י פרק אלו עוברין (נ' א') ופ"ק דב"ב והערוך פירש שמעיה ואחיו) אין לפנים ממחיצתן ברוך שהעביר חרפתן של לולינוס ופפוס, (וכתב במתנות כהונה עי' בפ' אמרתי אני בלבי כשנהרגו ע"י טורכינוס בלודקיא כו' לא הספיקו לזוז משם עד שבאו דופלי מרומי והוציאו מוחו בגזירין. וגרסינן הראוהו ג' מילי עכ"ל) ואשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. ובספרא כ' אמור כשתפס טוריינוס. ובספ"ח דשמחות טרגואנוס את פפוס ולולינוס בלודקיא:

פפוס אלעזר ב"פ (לא מצאתי). ור' יהודה ב"פ:

רב פפי אשתו בת ר' יצחק נפחא חולין (ק"י ע"א):

רב פפי השני רבו של רב אשי:

רב פפי ר' אבא ב"פ. אבימי ב"פ. רב הונא ב"פ. רב זוטי דבי ר"פ. ר' חייא ב"פ. ר' חנינא ב"פ. רבא ב"פ:

יען כי נזכרו רב פפי סתם ויש להסתפק אם הוא הראשון או השני, ע"כ תבין ותשכיל לפי הדורות.

ר' אבא בר יעקב רב פפי סתר דינו. אביי עי' בסמוך רבין. א"ר אשי כי הוינן בי ר"פ חולין (פ"ב א'). אמר לרב ביבי בר אביי מר. הונא בר תחליפא. רב הונא ברב יהושע (עי' ר' נחמי' בר יוסף). אמר מר זוטרא חזינא לר"פ סוכה (מ"ו א'). ר"י דסכנין. ורב יצחק בר יוסי. א"ר ירמיה עביד ר"פ עובדא. א"ל רב כהנא או לרב זביד סוטה (מ"ה א') ב"מ (ק"א א'). א"ר לוי אר"פ בש"ר יהושע דסכנין ב"ב (ע"ה ב'), שבת (קנ"א ב') א"ר לוי אמר רב פפי א"ר יהושע וברי"ף דסכנין. א"ל רב משרשיא מתוסניא ילמדנו רבינו. רב נחמיה בר' יהושע. ר' נחמיה בר' יוסף (ע"ש) ועם רב פפא. משמיה דרבא שבת (צ"ג סע"א) מגילה (כ"ו סע"ב) יומא (ס"ב א') פסחים (ז' סע"א) ב"ב (קכ"ו א') ע"ז (ד' א'). רבין ור' יצחק ואביי אקלעו לבי ר"פ. א"ל רבינא ב"מ (מ"ט א'). אביו של רבינא משמיה. אקלע לבי מר שמואל ביצה (י"ד ב'):

ר' פפייס כתב היוחסין [בסדה"ד] נראה בעדיות (כ"ז הלכה ו') ובתמורה (במשנה א' פ"ג) שהיה אחר החורבן ובפ"ד דשקלים (במשנה ה') חולק עם ר"י ור"א והעיד שהיה לנו פרה זבחי שלמים ואכלנוה בפסח וולדה שלמים בחג, ואם זה הערות היה בזמן הבית ישאלו לכהנים. אלא שהעיד אחר החורבן מה שראה בזמן הבית. ועי' ר"ה (ו' סע"א) ובעדיות חולק עם ר' יוחנן בן בג בג. ובפ"ר דשקלים חולק עם ר"ע, והעיד במשנה רפ"ד דנזר. ובביצה (כ"ט ב') משום ר' פפייס וריב"ב. ועי' חלק א' ג"א תשכ"ב שהיה בזמן שמעיה ואבטליון וריב"ב. וז"א כי היה בזמן ר"א ור' יהושע זמן רב אחר שמעיה. והוא דרשן, דרש ר' פפייס כו' וא"ל ר"ע דייך. ב"ר פכ"א דרש ר' פפייס. תנא משום ר' פפייס חלק (צ"ד א'):

פפיואס ר' תימא בנו:

בר פיקה ר' יוסי בר' בון אמר בר פיקה ירושלמי נזיר פ"ט הלכה ב':

פקיד רב משרשיא בנו:

ר' פרוזדירה בר נחשא ילקוט תהלים סי' מ"ו, תנחומא, מ"ר נשא פי"ב פרוזדק ב"נ בש"ר יהושע בר' סימון:

פרוטה פלופיא בנו:

פרחיה ר' יהושע בנו:

ר' פרטא בר' אלעזר בן פרטא בן בנו של ר' פרטא הגדול. תנאים בזמן ר' חנינא בן תרדיון וזה ר' פרטא בזמן רבי גיטין (ל"ג ב') אמר לרבי ועשה רבי כדבריו. כתובות (ק' ע"א) וכתבו התוס' פרטא בנו של ר"א בן פרטא פירוש שהוא בן בנו של ר' פרטא הגדול פרטא אביו של ר"א הוא זקנו של זה עכ"ל. ע"ל ר"א בן פרטא, ר"א בנו אמורא. ר' שמעון אחיו:

פרטא ר' אלעזר בנו. ר' יוסי ב"פ. לוי ב"פ:

ר' פרגורי דקסרין א"ר אלעזר בר' ישמעאל תרומות פי"א הל' ב' ע"ש:

ר' פרידא הוסיפו לו ת' שנה על שחזר לתלמידו הלכה ששכח ת' פעמים אחרים ויצא ב"ק או תחיה ת' שנים או תזכה אתה ודורך לעוה"ב ורצה בעוה"ב ונתנו לו זה וזה עירובין ק(נ"ד ב'). ובמגילה (כ"ז סע"ב) שאלו תלמידיו במה הארכת ימים א"ל לא קדמני אדם לבית המדרש ולא ברכתי לפני כהן כו'. (וקשה הא הוסיפו לו ת' שנה מכח התלמיד וי"ל שקודם זה המעשה האריך ימים מעני שלא קדמו כו' ומכח התלמיד הוסיפו לו עוד). ובמנחות (נ"ב ב', נ"ג א') בעא מר' אמי. ור' עזרא בר בריה דר' אבטולס אתא לגבי'. וברמב"ם בפי' המשניות בהקדמה לעירובין שר' פרידא נולד קודם החורבן אפשר שהגי' היה לפניו כי עזריה אביו של ר"א בא לפניו, (עי' ר' עזרא ור' עזריה). וזקנו (ר' חייא בר אבוי) מצא גולגולת יהויקים (ע"ל). ויש ר' יוסי בן פרידא:

*ר' פרירא נתן לרבו צנונות במוצאי שביעית קודם יוה"כ שנזרעו אחר ר"ה והי' משא גמל ותמה רבי ע"ז באותה שעה התיר רבי ירק במוצאי שביעית ירושלמי פיאה פ"ז הלכה ד', וב"ב פ"ט הלכה ד':

ר' פרנא א"ר תנחום. ור' ביתא בר ביזנא ור' עוקבא משמו (ע"ש):

ר' פרנך א"ר יוחנן שבת (י"ד א') סוכה (ל"ב ב') מ"ק (ט' א') נדה (כ"ו א'). ור' ברכיה ור' חלבו בש"ר יוחנן שבת (ל"ז א') חולין (מ"ח א'). בש"ר חנינא ירושלמי תמיד נשחט הלכה ז' וספ"ג דתענית. ר' חיננא רב מתנה יוסי בר מנישא בשם רב ירוש' ר"פ לולב הגזול. חזקיה בר' פרנך א"ר יוחנן:

פשפשה לפני ר' יוסי שאלית לר' אחא ירושלמי שביעית פ"ו הלכה א':

פתחיה על הקינין זה מרדכי שקלים דפ"ה מנחות (ס"ה רע"א):

ר' פתיא אוכמא מגילה (י"ד סע"ב) אר"נ. איתיביה רב עינא סבא לרב נחמן כו' א"ל עינא סבא ואמרי לה פתיא אוכמא מיני ומינך תסתיים פסחים (פ"ח א'), ברכות (נ' ע"א) קרא רבא לרפרם בר פפא פתיא אוכמא. ובע"ז (ט"ז ב') קרא רב אסי לר' זירא פתיא אוכמא, עי' ערוך ערך פתיא פירוש כלי שחור. והחדא"ג במגילה כתב לא לגנאי היה מתכוון אלא לשבח כדאמרינן בתענית חכמה מפוארה בכלי מכוער כו' ואמר אילו הוו סנו הוו טפי גמירי. כתב ש"ק (ל"ה א') בילקוט ס' מלכים (ב' סי' כ"ב על ענין הנזכר במגילה כו') שהיה איש שחור וקצר וקטן כמו טפח וחכם והיה קרוב לזמן רב נחמן בר יצחק:

פתר ראש אביו של ר' יהושע (ע"ש):

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף

·