סדר הדורות/א/ה'רנב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שנת ה"א רנ"ב מלך ספרדי פירריננטי (ע"ל קע"ב), ואיזבילה אשתו עשו מלחמה עם ישמעאלים בגרנטה ויתפסוה, ובשובם צוו ליהודים שבכל מלכותו שבמשך זמן קטן יצאו מארצותם קסטילייא נבארה קטלוניאה ארנוון גרנטה וציצליאה, ותושבי טוליטולא אמרו כי לא נמצאו במיתת משיחם בכתוב על אבן גדולה ברחוב העיר שכתב הגמון קדמון מאד והעיד שהיהודים שבטוליטולא לא יצאו משם בבנין בית שני ולא נמצאו במיתתו, ולא שוה להם שום התנצלות ויצאו משם ת"ר אלף והיה שוה ממונם יותר משלשים אלף אלפים דוקטי כמו שמעיד אברבנאל בס' מעייני הישועה והכל הלך לטמיון, ולרוב לחצותם עבור מיתה הלכו באניות באשר מצאו קצתם לאפריקי ואסיאה וארצות יון ותוגרמה ונתקיים עליהם כל התוכחה, ואגיד א' ממה שאירע להם כי רבו מספר, אחד היה מושלך מהרוח בא' מאיי הים והיה לו אביו זקן מופלג עטוף ברעב כי ג' ימים לא אכלו, ויכמרו רחמי הבן כי לא היה לחם ושמלה שנשארו ערום ועריה, ויקח בנו הקטן יחידו וילך אל העיר הקרוב לו וימכור הנער לאופה בלחם להשיב נפש הזקן, ויהי בשובו אל אביו עם הלחם וימצאהו נופל מת ויקרע בגדיו וישב אל האופה עם הלחם לקחת בנו ולא רצה להחזיר לו הנער, ויצעק היהודי צעקה גדולה על בנו ולא היה מושיע לו. ואירע לגולה מעשה אחר כזה זקן וזקנה ובתו יפה מאד בהעדר מהם מקום ללון עמדו בשדה בלילה ובחצי הלילה ויבא שודד ויענה הבחורה ויבז כל שללם ותוך שעה שב השודד והמית הבחורה באמרו שמא נתעברה ממנו ואין רצונו שזרעו ישאר בין היהודים, וכאלה רבים לאלפים ורבבות ארעו לבני הגלות. קצתם תמצא בהקדמת החייט בפי' מערכת אלהות ובשבט יהודה ובהקדמת ס' מלכים לאברבנאל. ודע כי החלק שפנו ללכת לפורטגאל היו כמו ש' אלף נפשות. והיהודים רצו להשתדל מן המלך שלא יניחום להכנס שם כי קטן זה המלכות להכיל סך העניים האלה, וכשמוע השר דון יוסף בן יחייא אבי אביו של הגאון אדוני אבי צעק צעקה גדולה ע"ז איך ננעול דלתי הישועה לעניים כו' ולא שמעו בקולו והוכרחו הגולים להתפשר עם המלך שיניחם במלכותו שכל אחד יתן ב' דוקטו לכל נפש, ואחר ימים מועטים לסיבת מגפה בחרו רבים מהם ללכת משם וחקר המלך אם פרעו כפי פשרתם וימצא רבים שלא פרעו ויקח לפרעון את בניהם מו' שנים עד י' ויוליכם לאי אחר שהיה רצונו ליישב את האי ההוא ולא שוה לו כי רובם מתו מן הנחשים וברעב כו', וכאשר ראה זקננו כי לא קבלו חבריו עצתו וגם ראה פני המלך רע עם בני ישראל הלך לאיטליא עם בניו כאשר כתב בס' דברי הימים לבני יחייא, וכאשר חשב כן היה כי מלך פורטגאל דון מנואל כרוזא קרא בחיל שבמשך זמן מועט כל היהודים ימירו ואם לאו שילכו להם, והיהודים בחרו ללכת, וכשראה המלך שרצונם לילך וידע שרוב העושר והחכמות היה בין היהודים ואם ילכו ישאר מלכותו כמצולה שאין בה דגים שלח לקרוא לכל הב"ב וא"ל כי רצונו ליתן להם אניות וצידה לדרך עד כי בדברים טובים הכניסם בחצרו הגדולה והתחיל לדרוש להם בדברים טובים שימירו, וכראותו שאין רצונם להמיר לקח כל הבחורים ויביאם לבית תפלתו ויזרוק מים עליהם וישם שם כל אחד מהם כרצונו ויחלקם בבתי הנוצרים ללמד להם תורתם וכן עשה לזקנים, ורבים הטילו עצמן בבורות שיחין ומערות וימותו במיתות משונות ויהרגו זה את זה כו', ומגלות פורטגאל נתפזרו לד' כנפות הארץ ומהם באו לאיטליא, וקהל רומה נדדו לאפיפיור אלף דוקטי למען לא יניח ליהודים ספרדיים בארצו, ויכעס אפיפיור באמרו איך אתם אכזרים על אחיכם וגזר שהם יצאו מארצו ויכנסו ספרדיים תחתיהם והוצרכו להוציא ממון רב לבטל הגזירה כו', ותוך ימים מועטים נעשה גרוש במלכות ארנוון ונבארה ופרווינצה, (שה"ק דקט"ו וקי"ו) ובשבט יהודה מגזירה נ"א והלאה כי קצר המצע להעתיק כל הגזרות והצרות, ובתוך ש' אלף נפש הנ"ל שיצאו מספרד היה ר' יצחק אברבנאל, עיין בספרו תחלת ס' מלכים מ"ש שם (ע"ל רס"ט), וסימן השנה מזר"ה ישראל, וצ"ד נתן סימן רבי"ם בני שוממה:
ר' יחיאל רפיסא אשר בטוסקנא חוף ים הגדול בהיות גלות ספרד שנת רנ"ב בורחים משם יהודים רבים לאיטליא לעבור לתוגרמה היה זקן זה מקבל כולם עניים ועשירים ומכלכלם ומלוה אותם עם הספקות ומזונות כל המצטרך ובזבז בזה סך רב, ויבאו לביתו ד' זקנים מהגולה חכמים גדולים, ובראותם עושר כבוד תפארתו ונפש החסידה והנדיבה שעשה לכל הגלות הזה שאלו ממנו מה בקשתו מהבורא והשיב חכמות הבנים, ויאמרו לו בטח בה' שיצא תוך שנה זו בן מחלציך שיתחכם מאד ותקראו אברהם לסימן שעשית חסד עם זרע אברהם, ויצא מבנו החכם ר' יצחק הגאון ר' אברהם דפיסא (ע"ל שי"ד) גבר בגוברין בכל המושכלות, וימת בחצי ימיו והניח בנים ועושר וכבור וחבר חבורים, (שה"ק ס"ה ב'):
ר' אברהם שלום (ברבי יצחק) בקטלוניאה חבר נוה שלום ד"ו של"ה. מת רנ"ב (שה"ק ס"ב ב'), ר' שמעון בן בנו של ר' שמעון דוראן חכם נדול היה מהגולים (ע"ל קנ"א), ר' יצחק (בן ר' משה בר' מאיר, ש"י) בן ערמאה מיוצאי ספרד היה חכם מופלג בתורה ובכל החכמות, חבר ספר עקידת יצחק וספר חזות קשות משלים וחידות, ד"ו שי"ב, יד אבשלום פי' על משלי, (שה"ק שם):
הר"ר יוסף ן' שרגא המכונה מקובל דארגינטי היה מיוצאי ספרד מופלג בקבלה ובעל מעשים, ושמעתי ממנו מעשים רבים בחסידות. ר' יעקב בן שלמה ן' חביב א' מגולי ספרד חבר עין יעקב ור' לוי בנו השלימו (שה"ק ס"ג ב'):
בשנה זו היה רעש גדול בקוסטנטינא ונפלו ת"ת בתים ומתו ג' אלפים איש (צ"ד ח"ב):