סדר הדורות/א/ד'תתקמב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

סדר הדורות TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ד'תתקמב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר' יצחק בעל העיטור חבר ספרו ד"א תתקמ"ב וי"א אחר חברו (צ"ד), כתב שה"ק ד"נ ב' רבינו יצחק בר אבא ממרסליאה חבר ס' העיטור, וחבר ס' עטור סופרים. וחבור על הרי"ף מאה שערים ועשרת הדברות, כ"ז ראיתי בס' שערי ציון, ובהג"ה דה' אישות פ"ד להרמב"ם אומר ותשובה זו מצאתי כ"י מרבינו פרץ בס' העיטור שלו, וכן בהג"ה ה' תפלה פ"ג ומקומות אחרים נראה שרבינו שמחה חיבר העיטור. ובת' רמב"ן סע"ט אומר ר' חננאל בעל העיטור, ד"א תתקמ"ב נשללו כל ישראל שבמלכות צרפת כי היה בהם עושר מופלג. ורבים נגרשו ורובם המירו (שה"ק קי"א א', ע"ל תתקמ"ו ואולי אחד הוא), רב אלפס השני ר' יצחק בר' ראובן בעל השערים נכד רב אלפס הגדול כנראה בהגהת מרדכי כתובות פ' הכותב, וגם הוא נקרא רבינו יצחק מפיס, מביאו מהרי"ק סי' קי"ד שאומר רבינו יצחק בן מרן ראובן (ע"ל ד"א תתט"ו) ור' יצחק בר אבא גם הוא חבר מאה שערים (ע"ל לפני זה) שה"ק דנ"א. היה סביב לשנת תתקמ"ב.(צ"ד) רבינו שמואל אביו של ר' יהודה חסיד היה סביב לזמן הזה, והוא עשה ס' חסידים ונקרא נביא, ואולי הוא הנביא הנזכר במעשה קשר של תפילין הנ"ל תתק"ל. שה"ק דנ"ד א' (ע"ל תתקל"ה). רבינו יהודה מפרישי הנקרא חסיד שעשה הצוואות בר' שמואל הנ"ל ושם אבי אביו רבינו קלונימוס הזקן שהיה בימי רבינו גרשון מאור הגולה, כל זה בהגהה סביב המרדכי פ"י דשבת (ע"ל תתקל"ה מ"ש בשם תשובת מהרש"ל מבטן מי יצאו), ור"י זה היה תלמיד רבינו יצחק הזקן בעל התוס', סמ"ג עשין סר"ה (ע"ל תתקל"ה). והסמ"ג היה תלמידו, לאוין סע"ח, אמנם בלאוין סס"ט אומר קבלתי ממורי רבינו יהודה בר' יצחק. ויכול להיות כי שני מלמדים היו לו, ועיין יוחסי בדורות האחרונים הרב ר' יהודה החסיד בר יצחק קבל מר"י בעל התוס' ועשה ס' הכבוד עכ"ל, ובאמרי שפר פ' חיי שרה דל"ד ע"ד בשם ת' מהר"י מולין סקי"א ס' הכבוד שחיבר רבי יהודה חסיד בעל ספר חסידים. הרי תמצא שינויים), וכן ראיתי בקונטרס ישן שרבינו יצחק מווינא היה רבו, וקבלתי מחכמי הדור כי בלכת רבי יהודה החסיד לכנסת עבר קרון מאחורי בית הכנסת והיה הקרון לחצו מאד ונעשה לו נס ויפתח הקיר את פיו ויקבלהו בתוכו וניצול ועדיין נראה רושם ההוא, ויש קבלה אצלם שבבהכ"נ ההוא נכתב שם המפורש בכותל ואין רשאים להסיר העכביש שיש שם שמא לרוב זקנותו לא ימחק השם, וראיתי בקונטרס ישן שנפטר בריגנשפורק תתקע"ז שה"ק דנ"ד א', וביוחסין בסדר הקבלה להרמ"א נפטר באדר תתקע"ז ותיקן שיר היחוד עפ"י ס' האמונות שיסד רבינו סעדיה גאון, והם לקחו כל דעתם מס' חובת הלבבות, וי"א שר' שמואל בן ר' יהודה החסיד חברו עם רבי בצלאל, ור' יהודה חבר שיר הכבוד עכ"ל, אחר רבי יהודה הנ"ל מלך הרב ר' יחיאל כו' (ע"ל תתקל"ה בשם ת' מהרש"ל):

מעבר לתחילת הדף
·