סדר הדורות/א/ד'תתקלד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אבן עזרא הוא החכם הגדול המופלג ר' אברהם בר מאיר עשה פירוש לתנ"ך, והיה מלא כל חכמה וחבר ספרים הרבה במספר ותכונה, אגרת שבת ששלח שבת אליו אגרת נגד שמחזיקים ליל מ"ש לשבת (וכמדומה שבס' שפתי ישנים הבין שראב"ע חברו) בשנת ד"א תתקי"ט י"ד לחדש טבת בחצי ליל שבת, טוב להעתיקו לכאן נוסח האגרת, ונדפס אצל שולחן ערוך ר' יצחק לוריא ז"ל, ספר האחד, מענין מספר עד עשרה (כ"י), ס' גורלות ס' מאזנים דקדוק, ס' הגיון (כ"י), יסוד מורה על המצות וסדר למוד, ס' המאורות, מאזני לשון קדש, ועשה פיוטים במחזור ספרדיים, סוד התורה, על כל פרשה איזה סודות (כ"י), ערוגת המזימה ענייני הנשמה (כ"י), פי' על עשרת הדברות, פרדס החכמה על דקדוק (כ"י), ס' הצחות לכתוב בלשון צח, ראשית חכמה תכונה ע"ש, שירים וזמירות, ס' השם על שם המפורש, ס' השמים והעולם (כ"י) שפה ברורה דקדוק, תמונת האותיות (כ"י) והוא כתב סוף ס' שמות שהשלימו תתקי"ג, וסוף דניאל כתב שהשלימו תתקי"ז. ונפטר בקלהורא בן ע"ה שנה, ושה"ק נתן סימן ואברהם בן ע"ה שנה בצאתו מחרון אף העולם, ונקבר בא"י (בעיר ביבול, גם קבור שם ר"ש בן גבירול, גא"י) בשנת תתקל"ד וכן עיקר (צ"ד) ויוחסין בדורות האחרונים כתב שנפטר תתק"ח וי"א תתקכ"ח וי"א תתקנ"ד ר"ח אדר יום ב' י"א שנים קודם פטירת הרמב"ם, וזהו היותר אמתי עכ"ל, ושה"ק דמ"א סע"א כתב ראיתי בס' יסוד עולם שמת תתכ"ה, ויוחסין בסדר הקבלה להרמ"א תתקכ"ה:
כתב שה"ק מ"א א" בשם יוחסין כי ר' יהודה הלוי וראב"ע היו ב' בני אחיות והיה חכם גדול בדקדוק ושירים ואצטגנינות וערמות, ואומר בס' הצחות שהוא נמצא ברומי שנת תתק"ו, ובפ' וישלח כתב שהיה בלוקה, ובפ' שמות שראה ד' בנים נולדו בכרם א', ובפ' תרומה אומר ראיתי ספרים שבדקום חכמי טבריה ונשבעו לי ט"ו מזקניהם כי ג' פעמים הסתכלו כל מלה ונקודה ומלא וחסר, ובפ' ויצא פ' אכן יש ה' נראה שהיה חכם גם בקבלה, ובפ' תשא נראה כי מזל ישראל הוא דלי, ובפ' תרומה נראה שבימיו היה מדרש גדול בטבריה, הרמב"ם כתב אל בנו שבחות ותהלות רבות על חכמת החכם הזה וצוה לו ללמוד בחבוריו בכל יכולתו (וע' בהקדמה בס' הנדפס מחדש ג' פירושים על ראב"ע), והלך בגלות בעולם רוב ימי חייו כנראה בחתימות חבוריו, ושמעתי אומרים שר' יהודה הלוי בעל הכוזר (ע"ל תת"ק) היה עשיר גדול ולא היה לו זולתי בת א' יפה וכשהגדילה היתה אשתו לוחצתו להשיאה בחייו עד שפעם א' כעס הזקן וקפץ בשבועה להשיאה אל יהודי ראשון שיבא לפניו, ויהי בבוקר ויכנס ראב"ע במקרה לבוש מלבושי הסחבות ובראות האשה העני הזה נזכרה משבועת אישה ויפלו פניה, עכ"ז התחילה לחקור אותו מה שמו ואם יודע תורה. ויתנכר האיש ולא הודיע ממנו האמת, ותלך האשה אל בעלה למדרשו ותבכה לפניו כו', ויאמר לה ר' יהודה אל תפחדי אני אלמדנו תורה ואגדל שמו ואחרי רוב תחנוני ר' יהודה הערים ראב"ע להתחיל וללמוד ממנו תורה והיה מתמיד בערמה ומראה עצמו כעושה פרי, ויהי לילה א' ויתאחר ר' יהודה לצאת מבית מדרשו כי נתקשה מאד על חבור תיבת רי"ש בפזמון אדון חסדך ותלך האשה ותפצר בו שילך לאכול, וישאל ראב"ע אל ר"י מדוע נתאחר בבית המדרש כ"כ ויהתל בו הזקן וראב"ע הפציר כ"כ עד שהאשה הלכה אל מדרש אישה כי גם היא היתה חכמה ותקח מחברת אישה ותראה אותה לראב"ע, ויקם ראב"ע ויקח קולמוס והתחיל לתקן בב' וג' מקומות בפזמון וכשהגיע לתיבת רי"ש כתב כל הבית ההוא הראשון המתחיל רצה הא' לשמור כפלים כו', וכראות ר' יהודה שמח מאד ויחבקהו וינשקהו ויאמר לו עתה ידעתי כי בן עזרא אתה וחתן אתה לי. ואז העביר המסוה מעל פניו והודה, ויתן לו ר"י את בתו לאשה עם כל עשרו ור"י לאט לו חבר הבית של תיבת רי"ש בפזמונו שמתחיל רחשה אסתר למלך ורצה שגם רי"ש של חתנו תשאר בכתובים לכבודו עכ"ל, והוא בתפלת ספרדיים לפורים וכל החרוזים מסיימות במלת לו, כתב בת' חוות יאיר רע"ב ב', הראב"ע לקח בת ר"י ובפ' אנכי הביאו ולא זכרו וכתב עליו מ"כ, לכן נראה שאחר מותו לקח בתו, ומ"ש שע"י חבור דפורים שהיה חסר אות רי"ש כו' עי"ז נתן לו בתו כזב הוא עכ"ל, כתב אברבנאל פ' כי תשא דר"ט ג' וד' ז"ל, ואטה לדברי הראב"ע ובצד אחר לדברי ר' יהודה הלוי חותנו בעל ס' הכוזר כו', הנך רואה שדברי שני החכמים חתן וחותן מסכימם בזה, לא ידעתי מי קבלו. ממי אם הראב"ע מר"י הלוי בעל הכוזר, או קבל הוא מראב"ע חתנו, כי שניהם היו בזמן א' ודברו פעמים רבות בד"ת כמו שזכר הראב"ע בפירושיו:
אומר בן עזרא בפי' דניאל שהועד לפניו מאיש נאמן שראה באי סרדינייה איש א' שנשתטה וברח ליער והיה הולך ורץ על ידיו ורגליו ואוכל עשב כחיות ושר אחד הלך לצוד ביער ותפס חיות הרבה ובתוכם בא לידו האיש הזה והביאו העיר ויכירוהו קרוביו והביאו הביתה והיו נותנין לו לחם ובשר ולא היה אוכל אלא עשבים והיו מדברים לו דברים רבים ואינו משיב, תכלית הדברים לילה אחר ברח אל היער, שה"ק דק"י ע"ב, ראב"ע מביא בספרו כמה פעמים אמר ר' יהודה בן קדיש, חבר ס' אב ואם על דקדוק וראב"ע בס' מאזנים מביאו שהוא ספר חשוב, כ"י:
ר' שמואל מאיברא ור' יוסף פורת החריף בן הרשב"ם בזמן זה, יוחסין בדורות האחרונים, וכתב שה"ק נ"א ב' ורבינו שמואל בצרפת מביאו בהגהות הרמב"ם ה' שבת פ"ח, ור' שמואל בר' שלמה מביאו שם ה' אישות פ"ג, ור' נתן המכירי נזכר במהרי"ק סי' ל' ששאל מרבינו יצחק ב"ר יהודה כולם בדור זה.