סדר הדורות/א/ד'תתקל
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רבינו יעקב אחיו של רשב"ם הנקרא ר"ת היה חכם גדול ומופלג ביושר ההבנה לא קם כמוהו מפולפל ומודה על האמת וחבר חבורים ס' הישר, וס' הפסקים (כתב שפתי ישנים שו"ת ר' יעקב מדומרג הוא ר"ת צרפתי ועוד חבורים אחרים. עיין מהרי"ק סי' נ"ב). והוא מ' יעקב מאורליינש כנראה בהג"ה דרמב"ם ספ"ט דה' ס"ת, ותוספות ופלפולים על הגמרא, והוא ר"ת שמביאים התוס' תמיד, ובהגה"ה דמרדכי דגיטין אומר ר"ת ששנת השמיטה הוא ה' אלפים ל"ט, ותמהתי במ"ש בת' ר"ש בר צמח סי' ו' שר' יעקב בן בתו של רש"י היה נמצא בימי ראב"ע (וכ"כ בהגה"ה ספר יוחסין בסדר הקבלה להרמ"א שהיה בימי ראב"ע כמ"ש התוס' פ"ק דר"ה (י"ג ע"א) הקשה ראב"ע כו' והשיב לו ר"ת כו'). אבל חשבתי שט"ס הוא ור"ל ר' יעקב מעיר דומרג, וקבלתי ממהר"ם פאדאווה שיש לו קבלה מרבותיו שר"ת חבר ס' בשר ע"ג גחלים הנ"ל (ע"ש ר' שמואל הלוי), ונראה במקומות רבות במרדכי שהיה מלאכתו להלוות בריבית, וראיתי בקונטרס ישן שהיה עשיר גדול ונאהב בחצר המלך, וראיתי במ' הג"מ עזריאל טרביטו ספר גדול קשור בו סודות ועניני קבלה ובתוכם היה כתוב זה המעשה ז"ל העתקה זו באה מפרישי ממדרש הר"ר שמואל ב"ר אליהו מאיברא ידעו כל הקהלות כי יום ד' ט"ב היה הנביא אמת דורש בעלית הר"ר מנחם הורדייאסי אשרי יולדתו והרבנים יושבים לפניו, הר"ר יעקב מפרואנסי וה"ר יצחק מגשר מורמייר ור' מנחם והר"ר אברהם ב"ר שמואל והר"ר אהרן ב"ר יצחק והרר"מ מקושביאה ורבנים אחרים, ודורש להם שירת הים ולבסוף דרשתו שאל הר"ר יעקב הנ"ל אל הנביא (עשה"ק דנ"ד א' שכתב אולי זה הנביא הוא רבינו שמואל שחבר ס' חסידים אביו של ר' יהודה חסיד שנקרא נביא) וא"ל אדוני תשאל אל מהר"ר אליהו מפריש ואל ר"ת האיך קושרין קשר של תפילין אם צריך לקשרו בכל יום או די בהדוק או אם צדיך הדוק וקשירה (עיין תוס' מנחות ל"ה סע"ב ענין זה שמחולקים ר"ת ורבינו אליהו, ובתוס' חולין ט' א') והנביא קרב מיד לפניהם את מטטרון וכך א"ל מט"ט מט"ט רד בכאן לפנינו והשיב לו מט"ט מה תרצה לא ארד כי משה לפניך ויראתי לילך אבל שאל מה שתרצה ואשיב לך. והנביא בעם וא"ל פעם שנית רד ותביא עמך הר"ר אליהו מפרישי ור"ת א"ל ר' אליהו אינו יכול לירד כי הוא מקריב קרבנו לפני הקב"ה א"ל הנביא מ"מ ירד כי אנו צריכין לתלמודו, א"ל מט"ט אם ירד שכינה תרד עמו אמרו כל הרבנים אינו מן הראוי להטריח השכינה. השיב ר' יעקב תשאל את מרע"ה שהוא בכאן. וכן עשה הנביא ושאל ממנו האיך קושרין קשר של תפילין, א"ל משה רע"ה אין אתם קושרין כדת כי הקשירה לא בשל יד היא אלא בשל ראש וצריך לקשור בכל יום. וירד ר"ת כארי ואמר משה טעית כי הקשר א"צ בכל יום אלא הידוק ולא בשל ראש היא אלא בשל יד דכתיב וקשרתם לאות על ידיך, ענה משה ברוב ענותנותו אני אמור למצוה צריך קשירה בכל יום אבל לא לעכב, השיב ר"ת וכי איזה מצוה היא לא לעכב אלא למצוה, השיב משה הואיל ואמרת כך דע לך שטעית כי חובה היא לקשרו בכל יום והקשירה צריך להיות בשל ראש בדל"ת, וראיה אביא לך מתורתי שנתתי לך ומן הפסוק שהבאת וקשרתם לאות על ידך הרי שסמך אות אצל וקשרתם לומר לך שצריך אתה לקשור אותם שהם לאות והיינו של ראש. א"ל ר"ת והא כתיב אחריו והיו לטוטפות בין עיניך שהם של ראש מכלל שאינו מדבר למעלה בשל ראש, א"ל משרע"ה אפרש לך מדרש הפסוק וקשרתם לאות אותם של ראש שהם לאות צריכין קשירה והא דסמך על ידך אחריו לומר מתי וקשרתם בזמן שהוא על ידך והדר כתיב והיו לטוטפות בין עיניך לגזירה שוה מקימה. ועוד לדבריך שאתה אומר שהקשירה בשל יד ביו"ד לא צויתי לעולם ולא למדתיה אכן חכמים תקנו אותה בסברתם להשלים שם שד"י ובשביל כך לא רצו לעשותה בראש שלא יטעו לומר שצויתים כך מאחר שאינה מצורפת עם ש' וד'. ואח"כ בא רבינו אליהו מפרישי לסייע למרע"ה והיו מסדרים בהלכות זה לזה ומביאין ראיות ור"ת היה משיב והרב ר' יעקב מפורייאנסי אמר אל הנביא שישאל על מי לסמוך, השיב מרע"ה לא מצאנו בכל התורה שיצטרך לעשות יו"ד ואם יעשה כדאי הוא ר"ת לסמוך עליו בשעת הדחק אכן מצוה מן המובחר לקשור כל הקשר בראש, ולמחר שאל מהר"ר שמואל הנביא למרע"ה היו"ד משדי מפני מה לא נכתבה עם השי"ן השיב מרע"ה לא ראיתי הקב"ה כ"א מאחוריו וראיתי שי"ן ודל"ת שבראשו של הקב"ה והיו"ד שבזרוע לא ראיתי. ע"כ. וקבלתי מתלמידי הגאון ר' ליאון דמוריאל ומג' זקני הדור ואמרו שקבלה אצלם מזקניהם שכך היה המעשה שבהיות ר"ת ורבינו אפרים הגדול ב"ר יצוחק ברגנשפורק צרפתי אשר נפטר אח"כ שנת תתקל"ה מלמדים בישיבה יחד. והיו מפלפלים על קשר התפילין כי ר' אפרים אמר שחייב לקשרם בכל יום שנאמר וקשרתם לאות על ידך ור"ת אמר שלא יש חוב לעשותו בכל יום וכן פלפלו הרבה עד שחרה אפו של ר"ת ויעמוד על רגליו ויקרא בקול גדול ויאמר מרע"ה רד וכן צעק ג"פ עד שירד מרע"ה בישיבה, ויאמר לו ר"ת אני אומר שאין לקשור קשר של תפילין בכל יום ושלא צוית זה בתורה שקבלת מהקב"ה והודה מרע"ה לדבריו וילך לו. ע"כ. ובמרדכי בה' קטנות רומז דבר זה (שה"ק דנ"ב):
כתב (היוחסין בדורות הגאונים) נפטר בעיר רימינו קרוב לטריווש כמו ג' פרסאות שנת תתק"ל (ואני מ"כ תתקל"א ד' תמוז). וכתב ר' חיים כהן תלמידו בפ' הנושא (ע' תוס' כתובות ק"ג) שאילו היה בשעת מותו היה מטמא לו. וזה ר' חיים היה אבי אמו של הסמ"ג (ע"ל תחלת אלף הששי) ואבי אמו של רב נחמן שחבר הנחמני כנראה בסמ"ג עשין סי' ר"ל. ע' מהרי"ק סי' קמ"ט. (שה"ק נ"ב ב'. ונ"ח ב') ובשפתי ישנים אות ת' כתב ותנחומא ר' תנחומא בר אבא חברו, אבל בשה"ק דנ"ב כתב ר' נחמן חבר ס' הנחמני והי' בן אחות הסמ"ג עכ"ל. לא עיין בדנ"ח ב' הנ"ל, כמדומה שטועה:
כתב בת' רש"ל סכ"ט אחר רשב"ם מלך ר"ת ושמשו לפניו רבי יעקב האליגזי ור' יצחק בר ברוך ור' יוסף בכור שור (ובשפתי ישנים מביא חדושים כסדר התורה ע"פ קבלה חבור יפה ר' יוסף בכור שור) וריב"ם (הוא ר' יצחק בר' מאיר שהיה גדול בתורה וחבר שו"ת ושיטות ותוס', היה אחיו הג' של ר"ת) ור"י הלבן ור"י מדמרן ור' בנימן מקנמוברויא ור' יצחק בר מרדכי ור"א ממיץ ור' משה כהן אשכנזי (נקרא הרמ"ך ועשה השגות על הרמב"ם והרמב"ם השיב לו, שה"ק נ"א א'). ובימיו רבינו החסיד אליהו בפריש ור' מנחם בר פרץ ביואני ור' חזקיה בלצידא ור' משולם בליאון ור' אפרים הנביא בריגנשפורק, כתב שה"ק דנ"א במרדכי ר"פ כל הצלמים ר' אפרים בר יעקב השיב לרבינו יואל ונקרא ר' אפרים מבונה, ואולי זהו מ"ש יוחסין שר' יואל העזרי היה תלמיד ר' אפרים מריגנשפורק חתנו של בן ירח והוא ור' אלעזר ב"ר שמעון נפטרו ה"א ד', ר' יהודה בר' קלונימוס נקרא ריב"ק ור' מנחם ור' אלעזר בניו (וע' נובלות חכמה בדף מיוחד אני אלעזר ב"ר יהודה ב"ר קלונימוס לדעתי זה הוא, ועשה פי' על ספר יצירה והעתיקו שמואל ב"ר חיים הלוי והוא אצלי כ"י, וכתב שאל ממני אלעזר ב"ר יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר שמואל בר קלונימוס החרזן) ור' שלמה כהן גיסו ור' יצחק בר' מאיר בדור זה, ור' אליעזר בר' יהודה והריב"ק ורבינו מאיר ור' ברוך בר' שמואל (ע"ל תתס"ה) וראבי"ה כתבו זה לזה, מרדכי כתובות פ' האשה, ר' יקותיאל בר משה (עשה פייט לאשכנזים יום א' דר"ה וקיצור עמודי גולה) ר' יעקב גיקטליא חכם בקבלה, רבי יקר בר שמואל הלוי, ר' שאלתיאל, ור' משה בר' מרדכי, ר' יצחק בר' מנחם, ר' משה בר' יואל, ר' מאיר ברבי משה ברעגנשפורק מביאו המרדכי פ' ח"ה שהשיבו לראב"ן, ר' אליעזר מפיהם ור' משה מרעגנשפורק, ר' יצחק הלבן מביאו המרדכי פא"נ וראה את הרמב"ן כי האריך ימים, רבי יעקב בנו חבר ס' דינים כנראה בטא"ח סי' תקפ"ו, ר' אלעזר מגרמיזי, כולם בדור זה, ע"כ בשה"ק שם:
כתב שה"ק דנ"ב ב' ד' יעקב ישראל, ר' יוסף מאורליינש, ורבינו משה, ורבינו שמואל מוורדום, ור' יוסף בר' יצחק, ור' יעקב מקינון, ור' שמשון מפלאי, ר' מתתיהו מקרטאש. ר' מרדכי טורמשה, ר' משה מלוניל, ר' יואל מבונה, רבי ברוך מרעגנשבורג (מ"כ שיסד ס' החכמה), ר' יוסף מקרטש, ר' נתנאל הקדוש מקינון, רבי יוסף דבינדיטו, ר' דוד מוויצבורק, כל אלה היו תלמידי ג' אחים רשב"ם ור"ת וריב"ם, ושה"ק מ"ח ב' כתב שר"ת היה ה"א ל"ט, ר' יוסף בר' משה המכונה דון בנדיטו היה בדור הזה ונזכר בסמ"ג לאוין סוף דיני שבת, ולדעתי הוא הנזכר בסמוך לפני זה, ובשה"ק נ' ב' ר' משה מפיררה ברבי מאיר מביאו בהגהת מיימוני ה' תפלה פי"א היה בזמן הזה, ר' שמעון קרא באשכנז בדור הזה:
הרמב"ם חבר ס' הי"ד שנת תתק"ל (ע"ל תתקכ"ז). ד"א תתק"ל היה רעש גדול בארץ המזרח לא נהייתה כמוהו ויפלו ערים עד היסוד כמהפכת סדום בטריפולו אנטוקיא גם ארץ אשר לתוגריים (צ"ד ח"ב):