סדר הדורות/א/ד'תתנו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בשנת ד"א תתנ"ו היו גזירות רעות כי הלכו הנוצרים למלחמה על ירושלים נגר התוגרמים ויעברו בגלילות אשכנז ויהרגו הרבה קהלות שבאיספיר' ווירמייזא ומגנצא וטריווש ומיץ ופיס בדרך ופרגא ועיירות אחרות מאשכנז וצרפת. והיו גזרות והמרות והריגות גדולות מחדש אייר עד חודש אב, ואת אשר נשמע עלה סך הנהרגים והנטבעים בקדושה יותר מה' אלפים והמומרים היו אין מספר. וכן לימים מועטים היו גזרות אחרות כאלה במלכות אונגריאה. וכן בארצות מערב נועדו יחדיו עם רב ללכת ירושלים גם הם והרגו היהודים בכל המקומות שעברו עד מקום הנקרא אבוטריג. כ"ז תמצא באורך בד"ה של ר' יוסף הכהן, ואני הצעיר ראיתי טעות בצדוק הדין שנוהגין הלועזים האומר כמה אלופנו אשר בשנת קל"ו כלו יחד צ"ל כלו בכ"ף גימ' נ"ו מ"ק של תתנ"ו כי לא נמצא גזירות גדולות אלא בזמן הזה (שה"ק דק"י ע"ב), צ"ד כתב באשכנז וצרפת ביהם אנגלטירה איטליא אונגראן נהרגו ונשחטו על ק"ה כמה רבבות ורבים המיתו את עצמם ואת בניו ובנותיו ואשת חיקו נערים בתולות כלות חתנים ולא היה שדיד כ"א מתי מספר והסליחה ברית כרותה על גזירה זו מיוסדת. עכ"ל. ע"כ נראה מ"ש בשה"ק הנהרגים והנטבעים יותר מה' אלפים הוא ט"ס כי כמה רבבות היו הנהרגים, עיין ס' מעשה נסים סי' ק"נ. עש"ב. מצאתי כתוב בספר ישן נושן פי' מחזור וסליחה שבגזירות תתנ"ו אז כמה בני אדם הגונים בקהל מיץ ראו ג' זקנים שהלכו ברחוב היהודים ואמרו בקול נעים על הכל יתגדל ויתקדש כו', והלכו ושאלו את פי ר' שמעון הגדול בית אב שלנו מה המעשה הוה וא"ל אהוביי אלו הזקנים הם אברהם יצחק ויעקב הזהירו מפני הגזירה וקבלו עליהם דין שמים ופעלו בסוד שאשמדיי מלכא דשידא בא בחיל גדול לקראת השונאים ולהלחם בעד יהודים ונתן ליהודים סימן אם יהיה הדם אדום יהיה טוב ואם יהיה ירוק מה שהיה היה וכן מצאו לאשמדיי נהרג עמהם, וכן הוא קבלה שר' שמעון הגדול הנ"ל ביקש מן הקב"ה שלא יראה הגזירה ומת ג' ימים קודם לכן, וכל הענין מרומז בב' חרוזות האחרונות בסליחת מוסף י"כ המתחלת ברית כרותה מלשכות כו' עכ"ל. וכתב מהרש"ל בת' סי' כ"ט רש"י קבל מר"י בר יקר ומרבינו יצחק סגן לויה ומר' יצחק בר יהודה, ובימיו נגזרה גזרה כל"ו שנת ד"א תתנ"ו, עליו יסד תנות צרות לא נוכל וקללם בשמתא המתחלת תתנם לחרפה ולקללה (ויוצר זולת שבת שלפני שבועות המסודר באל"ף בי"ת וחתם שמואל בר יהודה שנת חמשים וששה מכתי אנושה ופי' שם נ"ו לאלף הששי לדעתי טעה כי כוונתו על תתנ"ו, ועט"ז בא"ח ס"ס תצ"ג כי היוצרות בין פסח לעצרת חברו על תתנ"ו), ר' שמעון הגדול ממגנצא כתב בס' דן ידין שחבר ס' עדינות, ובקבלה שמקורו מאנשי כנסת הגדולה מעזרא הסופר:
כתב מהרש"ל בת' סכ"ט, ר' יצחק בר מנחם הנקבר באורליינש קבל מר' חננאל ור' יקותיאל הנ"ל, ובימיהם היו ר' שמעון הגדול הנ"ל ור' אלעזר (ואינו ר' אלעזר הקליר) שניהם היו במגנצא בזמן רב אלפס ור' נתן בעל הערוך ור' שלמה הבבלי ור' קלונימוס אביו מלוקא (כתב שה"ק דנ"ג ב' רבינו אהרן ור' קלונימוס מלוקא ורבינו דוד בנו מביאו המרדכי פ"ג דשבת, ורבינו אביגדור תלמיד ר' שמחה דוויטרא ור' חיים חמיו ור' מאיר מאינגלטרי ור' יצחק מפורייאנש ור' יצחק בר פרץ היו בדור רשב"ם) ומהם קבלו ר' גרשון ממיץ והם היו גדולי לותיר הנזכרים בכמה מקומות ומהם ר' יעקב הזקן ב"ר יקר (ע"ל תת"ל) ורבינו יצחק בר יהודה הנקרא מ"צ, ור"י סגן לויה (ע"ל תת"ל) ור' קלונימוס איש רומי (עיין רש"י פ' אין צדין עתה בא אלי מכתב מוירמישה שבא לשם אדם גדול מרומי ושמו ר' קלונימוס בקי בכל הגמרא והודה כדברי עכ"ל, ע"ל תשנ"ז, עשה"ק דמ"ב א' ר' קלונימוס בר' יהודה היה אחי אמו של רש"י כנראה בפי' ד"ה) ור' אברהם הכהן שעשה ברכת חתנים, ור' יהודה הכהן שעשה ס' הדינים (ע"ל רבינו גרשון מ"ה) ר' בנימן בר שמואל הפייטן קידם להן ובימיו היה ר' מאיר ש"ץ: