סדר הדורות/א/ד'תרפז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סדר הדורות א ד'תרפז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רב סעדיה בר רב יוסף (מעיר אפיס) ר"י בסורא ד"א תרפ"ז. וכתב רש"ג יוחסין ולא מבני רבנן דמתיבתא הוי אלא ממצרים הוי וסמכיה באייר ד"א תרפ"ז, וכניף מאן דאשתייר מביניהם דרבנן דמחסיא ומן עלולי דסמיכי על רבנן דפומבדיתא ואותיב מתיבתא דמחסיא תרתין שנין ונצא בהון וברבינו סעדיה דוד הנשיא וקרייה רבנא סעדיה גאון לאחוהי דדוד הנשיא דמתקריא יאשיה להיות ריש גלותא ולא עלתה בידו ואדחי יאשיה לכרסאן, וקרייה דוד נשיאה לרב יוסף בריה דרב יעקב להיות גאון במחסיא ורך בשנים היה ותלמיד קטן לגבי מר רב סעדיה, ונחבא ר"ס גאון כמה שנים בשביל אימת מחלוקת דוד נשיאה, ורב יוסף נהג גאונו במחסיא ולבסוף אפייס רב סעדיה עם דוד נשיאה ורב יוסף קם בדוכתיה. כלל שנין דרב סעדיה י"ב שנין. ושכיב מר רב סעדיה בימי הגאון אבינו שנת רי"ג (ולדעת צ"ד ושה"ק מת ד"א תש"ב א"כ הוי שנת רנ"ד לשטרות וט"ס מ"ש רי"ג) בתר דוד הנשיא ואתיחד רב יוסף במחסיא ואדלדלא מילתיה ולא ה"ל פתחון פה אפילו בהדי רב אהרן גאון (ע"ל תקס"ט) ושבקיה לבבל ולמתא מחסיא ואזיל ויתיב במדינת' דבצרה ושכיב התם ובתר הכי לא הוות מתיבתא במחסיא:

וכתב יוחסין אחר אגרת רש"ג, ולא היו ימים מועטים עד שנפלה מחלוקת בין ר"ג ובין רב סעדיה ונחלקה מלכות בבל לשנים, וכל עשירי בבל ותלמידי הישיבות וחשובי המקום היו עם ר"ס לעזור אותו בכח ממונם והסברת פנים אצל המלך ושריו ויועציו, והיה בבבל אדם חשוב כלב בן שראגדו עוזר לר"ג והיה בעל ממון ונתן מממונו ס' אלף זוז כדי להסיר את ר"ס ממקומו ולא היה יכול מפני שהיו עם ר"ס בני נטירא וכל עשירי בבל, ונתקנא כלב זה בר"ס מפני שהיה כלב זה בעל לשון ואדם גדול בחכמה וכל שאלות שישאלו היה משיב עליהם טעם א' וב' אבל ר"ס מוסיף עליו עשר ידות והיה מתקנא בו בדבר זה. ועיקר מחלוקת ר"ס ור"ג היה על עסקי חצרות שהיו לאנשים שהיו תחת ר"ג וממון הרבה שנפל להם בירושתם ובקשו חלוקתם ונפלה ביניהם קטטה עליו עד שנתנדבו לתת מעשר מכל מה שנפל להם בירושה להסיר ההנאות ולהוציא לאור משפטם, והגיע לר"ג בחלקו ת"ש זהובים מן המעשר שנתנו לו וכתב להם מכתבות וחתם עליהם וצוה להם שילכו לר"י לקיימם. וכשהגיעו הכתבים אל רב סעדיה עמד עליהם וראה בהם דברים שלא ישרו בעיניו, ואף בכל זה א"ל בסבר פנים יפות לכו אצל כהן צדק ר"י פומבדיתא וחתם בהם, ולאחר שחתם כהן צדק חזרו אצל ר"ס שיחתום בהם ויקיים אותם. א"ל ר"ס למה תבקשו כתב ידי הנה בידכם חתימת ר"ג וחתימת כהן צדק ר"י פומבדיתא אינכם צריכין לחתימת ידי. א"ל למה אינך חותם א"ל איני יודע ונמנע מלגלות להם הדבר עד שהשביעוהו כמה פעמים שיאמר להם מה ראה בשטרותם, ולא יכול לעבור על השבועה ולכחד מהם והודיעם מה שראה בשטרותם ומאיזה טעם הפסידו, חזרו אצל ר"ג והודיעוהו, חזר אליו ראש גלות ושלח יהודה בנו וא"ל לך ואמור לו בשמי שיקיים השטרות. הלך יהודה בנו של ר"ג ואמר לרב סעדיה בשם אביו שיחתום השטרות. א"ל חזור לאביך ואמור לו כתוב בתורה לא תכירו פנים במשפט, חזר אליו פעם שניה וא"ל אמור לו חתום השטרות ואל תהי שוטה, חזר הנער ואמר לרב סעדיה בסבר פנים יפות ולא א"ל דברי אביו אבל אמר לו בבקשה ובפיוסין שיחתום השטרות כדי שלא תפול מחלוקת ולא הגיד לו כל מה שא"ל אביו אבל מפייס ממנו פיוסין גדולים שיחתום הכתבים כדי שלא תהא מחלוקת בינו ואביו, כיון שהטריחו אביו בהליכה וחזרה חרה אפו והרים ידו ברב סעדיה וא"ל אם לא תחתום השטרות כמו שאמר לך אבי אז אשלח ידי בך. הדבר יצא מפי הנער ואנשי ר"ס גררוהו והוציאוהו חוץ לפתח ונעלו השער בפניו, כשהגיע לאביו וראה עיניו זולגים דמעות שאל אותו על מאורעו וסיפר לו כל המעשה, כיון ששמע אביו כך החרים את הרב רב סעדיה והנהיג רב יוסף בר יעקב שיהיו ר"י סורא במקומו, וגם רב סעדיה כששמע הדבר החרים הוא בראש גלותא ושלח את חתן אחי דוד בן זכאי דהוא יאשיה להיותו במקום דוד בן זכאי אחיו ונהג ג' שנים ומת, ונתחזקה המחלוקת ביניהם עד ז' שנים עד שאירע דין בין ב' אנשים שנתעצמו בדין, האחד בירר לו רב סעדיה ואחד בירר לו ר"ג, שלח ר"ג אל האיש שבירר לו ר"ס וברח מעליו והכוהו ופצעוהו הלך האיש המוכה קרוע בגדים וילך וזועק על כל הקהל והגיד להם מאורעו, והיה הדבר קשה עליהם מאד כי היה מנהגם שכל איש אשר הוא מרשות ר"ג אין לר"י עליו לא דין ולא משפט ולא לערער אחד מהם על חבירו בשום דבר שיהיה מרשותו, ואם היה גר בארץ ובא מארץ נכריה ואינו מרשות זה ולא מרשות זה ילך למקום שירצה, ומפני שהאיש הזה המוכה אינו מרשות גלות קנאו הקהל למאורעו ונתקבצו כלם על כשד בן אהרן חותן כלב בן שראגדו שהוא אדם גדול בבבל והיה מחשובי מקומו וספרו להיכן הגיע מחלוקותם של ישראל וכמה קשה מאורעם, אמרו לו קום כי עליך הדבר ואנחנו עמך ואולי נוכל להסיר המחלוקת שאינה תלויה אלא בחתנך כלב, והלך וקבץ כל גדולי הדור לביתו והיה עמהם ר"ג ודבר אליו בפניהם מה המעשה הזה שעשית ועד מתי אתה מחזיק במחלוקת ולא תשמור עצמך מן העונש, ירא את ה' אלהיך והסר עצמך מהמחלוקת כי אתה ידעת כמה גדול כח המחלוקת, ועתה ראה איך תתקן דרכיך עם רב סעדיה ותשלים עמו ותניח מה שבלבך עליו. השיב ר"ג לדבריו וענהו לשלום שיעשה כדבריו, ועמד והלך אצל ר"ס והביאו לביתו וסיעתו עמו ודבר אליו כל אותן הדברים שדבר אל ר"ג וענהו גם הוא לשלום, והיה ר"ג בבית אחד והנלוים עמו וכל אנשיו ור"ס וסיעתו וכל אנשיו בבית אחד כנגדו, ושניהם היו בחצירו של כשר זה שהלך ביניהם בדברי שלום, ועמדו אנשים מראשי הקהל לב' חלקים חלק א' תמכו בידיו של ר"ג, וחלק ב' תמכו ביד ר"ס והלכו אלו מכאן ואלו מכאן עד שפגעו זה בזה ונשקו זא"ז וחבקו זא"ז והיה זה הדבר בתענית אסתר, וכשנשלם דבר זה ביניהם שמח כשר על הדבר שנשלמו על ידו והשביע אותם ואת כל העומדים שם. שילינו שם אצלו אותו הלילה ושיקראו המגילה בביתו ולא רצו לא ר"ג ולא ר"ס אבל אמר ר"ג יסעד אצלי ר"ס או יסעד אצלך, הטילו גורלות ונפל הגורל על ר"ג שילך ר"ס אצלו וכן עשה הלך אצלו וסעד עמו סעודת פורים וישב עמו ב' ימים. וביום הג' הלך בשמחה וטוב לב, וכשנעשית הפשרה ביניהם אותו רב יוסף בר יעקב שהחזיק ר"ג ועשה אותו ר"י במקום ר"ס כל אותן השנים שהיתה מחלוקת ביניהם עכשיו שבטל מחלוקת ישב לו אותו רב יוסף ר"י בביתו ואע"פ כן החוק שהיה לוקח כשהיה ר"י לא מנעוהו ממנו אלא היו שולחין לו בביתו. נפטר ר"ג בקשו להנהיג בנו במקומו ולא עמד אחריו של אביו אלא ז' חדשים ונפטר גם הוא, והיה לו בן קטן כמו בן י"ב שנים ואספו אליו ר"ס ונתן אותו בבית הספר עד שנפטר ר"ס ולא נמצא באותן הימים מי שהיה ראוי להיות ר"ג אלא איש אחר שהיה מבני הזמן שהיה בנציבין ולא הספיקו למנותו עד שאירע לו דבר שנתקוטט עם נכרי אחד בשוק והעידו עליו שקלל אלהיו ונהרג עכ"ל. וכתב שה"ק ומת (רב סעדיה) בן חמשים שנה שנת תש"ב, וכתב יוחסין בסדר הקבלה מהרמ"א ושה"ק דל"ח א' שרב סעדיה היה מזרע ר' חנינא בן דוסא מבני שילה בן יהודה, וחבר ר"ס פי' התורה בלשון ערבי (ע' שפתי ישנים דפ"ה ב') ומביאו ראב"ע פ' בראשית. וספר אבן הפילוסופים. מובא בס"י. ספר אגרון על דקדוק. האמונות והדעות מהנהגות אדם ומיתה ותח"ה ושכר ועונש, פי' על ס' יצירה, ספר הפדות והפורקן מענין גאולה ועתידות. ופירוש על דניאל. ובספר אמונת שחבר הש"ט כתב שנראה לו שר"ס מרחיק אמונת הגלגול. (ובפי' על שערי אורה דס"ט סע"א כתב מצאתי בפירוש שיר השירים לרס"ג):

כתב צ"ד ודוד בן זכאי היה קרוב למלכות כי מימי הישמעאלים לא נהגו ר"ג שררה כראוי וכהוגן רק היו קונים אותו מן המלכים כמו מוכסים, ובקש דוד ב"ז להרוג את ר"ס וברח ונחבא ז' שנים ובמחבא חבר ספריו. ר"ס גאון נקבר אצל הר סיני, (גא"י), ומ"ב כתב שנקבר במתא מחסיא:

ואחר פטירת רב סעדיה נהג רב יוסף בריה דרב יעקב בכרסטי' והיה נשיא שם י"ד שנים (ע"ל):

מעבר לתחילת הדף ·