סדר הדורות/א/ד'תרלב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סדר הדורות א ד'תרלב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ובימיו מלך בסורא רב צמח גאון בר מר חיים אחיו של מר רב נחשון גאון (יוחסין באגרת רש"ג) מצד אם (שה"ק דל"ז) ז' שנים משנת ד"א תרל"ב עד תרל"ט. עיין שה"ק דל"ז כתב תחלה מר צמח אחיו של מר נחשון ואחריו רב חיים דוק ותשכח, ט"ס הוא וצ"ל הראשון מר צמח בר פלטויה והשני רב צמח בר חיים כי כן כתבן הצ"ד והיוחסין. ובלי ספק כי ט"ס יש כאן, חדא דלא מצינו בגאונים רב חיים, ועוד דלא הזכיר רב צמח בר חיים, וכתב שה"ק אולי הוא הנזכר בפ"ה דב"מ (עא א') ר"ל התוס' שם כתבו בשם רב צמח גאון יורד עמו לחייו שורף שליש תבואתו, אבל מי הגיד לו מנו שהוא רב צמח בר פלטויה, גם לא הזכירו. וכתב יוחסין בסדר הקבלה מהרמ"א ואחריו רב מלכיה (ובאגרת רש"ג כתב רב מלכא חדש ימים ואפטר לג"ע ושכיבו רובא דסבי דמתא מחסיא בשיעור ג' חדשים), ואחריו רב הילאי בר רב מישאל ואחריו רב יעקב, כתב גא"י רב צמח גאון קבור בטבריה. אכן לא ידעתי איזה רב צמח גאון:

כתב שה"ק דל"ט ראיתי בה' שחיטה ובדיקה שהביא אלדד הדני מי' שבטים אלו הדברים שאלה עשו בנו אלקירואן מברבריאה אל מר צמח שבמתא מחסיא (היא סורא) כו', ואחרי שהביאו לפני הגאון פרטים רבים מדברי אלדד הדני בדיני שחיטה ובדיקה שנוהגים שם י' שבטים, ואומרים שזה האיש אמר להם דברים אחרים ושואלים מהגאון אם ראוי להאמין לדבריו ואלה הם דבריו, ועוד סיפר לנו אלדד הנ"ל שכשחרב המקדש בראשונה עלו ישראל לבבל ועמדו הכשדים על בני משה ואמרו להם שירו לנו משיר ציון עמדו בני משה וגעו בבכיה לפני הקב"ה וכתתו אצבעותיהם שהיו מנגנים בהם במקדש ולא רצו לנגן, ובא הענן ונשאם עם אהליהם ובהמתם והוליכם לחוילה בלילה, ובאותו הלילה היה רעש גדול ובבוקר ראו חיל גדול והסב ה' סביבם נהר שגולל אבנים וחול במקום שלא היה שם נהר מעולם, ועדיין גולל אבנים וחול בלי מים ברעש וקולות שאפילו היה שם הר ברזל היה מנפצו. וזה בימי חול ובשבת נח ולזה נקרא נהר שבתיון, ויש מקומות באותו נהר שהוא רחב ס' אמה ולכן אין יכולין לבא אלינו ולא אנו להם. ואין ביניהם אלא בהמות וחיות טהורות ולומדין תורת אחד שבע"פ אליהם. ובני דן לא היו יודעין מחורבן בית ראשון, אבל נפתלי גד ואשר שהיו יושבין עם יששכר ומתקוטטים וקוראין אותם בני השפחות וייראו שלא יפול קטטה ביניהם הלכו לשבט דן ונתיישבו יחד ע"כ קצת השאלה. והשיב מר צמח דעו כי יש לנו בקבלה מרבינו יצחק גאון שבשנת כמו ד"א תר"מ ראו אלדד הנזכר ותמהו בדבריו להיות במקצתן כדברי חכמים שלנו ומקצתן מופלגים, ודעו כשהגלה סנחריב זבולן ונפתלי בשנת ח' לאחז מלך מלך יהודה הלכו לארץ כוש וחנו שם להיותה ארץ רחבת ידים מלאה כל טוב ונתנו בלבם לעבודת ה' והועיל להם כי נכתרו בתורה ובמצות, ואחז"ל י' גליות גלו ישראל ולא נזכר שבט דן בכל הגליות לפי שמעצמו הלך לכוש קודם החורבן קל"ה שנים. ובאולי לא נסע דן עד גלות שלנו. ומ"ש אלדד הדני כי הם דנים ד' מיתות ב"ד וכי בני משה אצלם ונהר סמבטיון מקיף אותם אמת אמר כנראה במ' שנ"נ הגלה בני משה עכ"ל. והואיל ואתא לידנו אעתיק לך מ"ש יוחסין במאמר ה' קודם סדר הקבלה להרמ"א ז"ל. חדשות אני מגיד אשר מצאתי בספר ארחות עולם שחבר רבי אברהם פריצול (פירוש על איוב) (בן מרדכי מאוינינן) לחבוש ולהחיות לב נדכאי הגלות המר הזה הארוך זה אלף תקי"ב שנה (הוא ה"א ש"מ) אשר מנגדי תורתנו ואויבינו ילעגו לנו לומר כבר אבדה תקותנו נגזרנו לנו ואין לנו עוד נביא כו', יש ויש לנו אחינו גואלינו י' השבטים ושם מלך ושרים ועם ועם כו', והרי לפניכם (מלכים ב' סי' י"ח) וינחם בחלח וחבור נהר גוזן וערי מדי ונו', אז יוסיפו סרה ידברו עתק לומר הרוצה לשקר ירחיק עדיו וכו', כתב בספרו הנ"ל פ"ט ומלכות פיריקא הגרול והנפלא ארץ מדבריות ויערים גדולים ובשמים וחיות ועופות זרות עם ב' גלילות היורדין לצפון הנקרא סיקיטניאה אוסטירה בתוך משך הרים רבים וארוכים ויהודים נסגרים שם לדעת הכותבים. עוד כתב פ"ד כאשר דבר על עניני דוד הראובני שבא בזמננו זה ובימינו זה מ"ה שנה (א"כ כתב זה ה"א של"ח (ע"ש) כי דוד הראובני היה ה"א רצ"ג). וזה כי היהודי הזה מכת ב' השבטים לפי הנשמע מדבריו שאמר שהוא מן העומדים מיושבים במדברות ההם כבני הרכבים באהליהם ומצבו במדבר חבור באשיאה [אזיא] מאידה ולמטה מהם והלאה תשלום כל י' שבטים והם סמוך למדברות ללכת לאמיקה וגודא אשר על ים סוף, ולהם ולכולם יש מלכים ושרים ועמים רבים כחול הים ומוצא הבשמים והפלפל והסמים הפשוטים נקראים בלשון לועז שימפליצ"י וכל טוב הנמצאות בידם, אמנם בין שני הכתות מיהודים האלה יש ביניהם מן הישמעאלים אומה חזקה ותקיפה ועם מלכים רבים להם יזיקו לכת מהיהודים האלה ולא יניחום לעבור ולהתקרב זה לזה, לפי שכבר זה ימים רבים ושנים שהיו מתרחבים ובאים להתקרב זא"ז ולא עלה בידם, וסוף דבריו בזה ויהי מה כי יהיו דבריו נאמנים או לא די בגלותנו היום הזה ובגלילותינו אשר נתאמת למלכים ושרים וסרנים בחוצות רומי אשר עדיין יש מציאות לשבטי ישראל הרבים מאד ומלכים רבים להם כו'. וכתב ספט"ו ושם בקליקוט הוא מוצא כנוס בשמים הבאים מרחוק ממקומות אחרים ומאיי הים אשר סביב בים הגדול ההוא אשר לפי הנמצא כתוב בספרי המלחים ההם יש יותר מאלף ת"ק איים ויש שם ג"כ יהודים רבים באיים ההן במקצתם. עוד כתב בפכ"ד כי אחר מעבר הגולפו ילכו ויגיעו ליבשת מחוז גליל לאמיקה שקרוב לים הודו ואם ירצו לעלות בגליל הזה העליון אשר ביבשה הזאת שם ימצאו מדברות גדולות וגם ישובים מהיהודים היושבים על נהר גאניוס הוא נהר גוזן, וכ"כ בספרים החדשים כי בגלילות אלה למעלה מגבולות לאמיק וממדברות קליקוט נמצאים שם יהודים רבים לאין מספר ומלכים רבים להם ורחוקים אלה מאלה כי מהלך רב ביניהם. אולם בין האיים אשר בתוך ים הודו אין קצה למספרם ולהם בים וביבשה עושר זהב ובשמים, ואם כותבים הנוצרים כי הישמעאלים והשחורים מצערים היהודים ההם ויבזזום וירדפום, מ"מ די לומר שיש ליהודים שם מציאות בודאי בעושר וכבוד ומלוכה ובשמים חשובים בידם. וכ"כ החכם הנוצרי בספר עולם חדש נדפס זה ימים רבים בווינציאה, וכ"כ בספרו עולם חדש ספר ב' קפיטל ס' שנתגלה להם מציאות יהודים רבים ומלכים גדולים עליהם ומציאות בשמים רבים ורוב הפלפל בידם. ומי שיכפור ויהתל לדברינו כופר בדברי חז"ל, שאל טורנוסרופס לר"ע מה יום מיומים כו' והשיבו סמבטיון יוכיח וכו', ואם לא יתרצה באלה במכתבי הקודש ראה מ"ש בספריהם ובדפוסיהם ליוסף בן גוריון הגדול והם נקרא יוזיף ביליא יודייקה ר"ל מלחמות היהודים. ושם בחלק ב' קפיטל ל"ה בשוב טיטוס מן פרס ומדי הלך ומצא את היהודים האלה מעבר לנהר סמבטיון השובת יום א' מימי השבוע והמתין שביתתו ועבר מעבר לנהר סמבטיון והיהודים ההם כבדוהו וקבלוהו בכבוד וקרא שם הנהר סאבטינו, ועיין בספרי שקראתי מגן אברהם בשמי, והחכם הנוצרי הנ"ל כתב כי יהודים רבים סוחרים בקאליקוט מכל מיני בושם ודברים אחרים והן מן השבטים שלמעלה מקאליקוט בין הרי גוזן ונהריו, ושם למעלה מהם נהר סמבטיון המבדיל בין האינדיאני, ועל יבשת גליל לאמיק שם מדבר חבור מן הצד האחר היותר קרוב לנו, ובין ב' כתות האלה מהיהודים אשר מצבם בין הרי גוזן ונהריו ובין היהודים אשר בחבור מתחת ארביאה פיליקש יש ישובים רבים וגלילות מפוזרות מכת ישמעאלים אשר יזיקו וימנעו היהודים האלה להדבק יחדיו. עוד כתב פכ"ה ובפנ"ח מספר עולם חדש כי מליסבונה ראשית ממלכת פורטגאל עד קאליקוט אשר באשיאה [אזיא] בתחלת הודו יש ג"א ות"ת פרסה שהם כמו ט"ו אלף וד' מיל והוא מהלך ט"ז חודש לפחות בזמן הגון ללכת ולשוב, וזאת ראיה אמתית ומפורסמת על יהודים הנמצאים שמה בקרוב אל פריטי גיואני, כאשר שמענו מפי הכומרים השחורים אשר באו ובאים כל יום ומגידין בבירור מציאות יהודים רבים אצלם, ואלה הכומרים יש ברומי כת אחד קרובה לשלשים יושבים בבמה חדשה נתיסדה מחדש לשמם, וכל אלה שמעתי מאנשים חכמים אשר היו בקאליקוט כמה פעמים והגידו לפני הדוכס אירקילוס פה פירארה ענין קאליקוט ולאמיקה והפריטי גיואני, וגם רוב היהודים הנמצאים שם ומלכיהם ומעשיהם. ועוד כתב בפכ"ו אשר כתב רוגיאו סאקא וטולמיאו ששם יהודים רבים נסגרים מצד מזרחי צפוני:

מעבר לתחילת הדף ·