סדר הדורות/א/ג'שנ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ברוך בן נריה קבל מירמיה (כ"כ רמב"ם בהקדמה לזרעים) שנת ג"א ש"נ י"ב שנים אחר החורבן (וע"ל ג"א של"ב) ומת ברוך בבבל ולא עלה עזרא מבבל ער שמת ברוך (כדאיתא במגילה) ומת תי"ג (יוחסין בסה"ד) עבד מלך הכושי שהוציא ירמיה מן הבור היה ברוך בן נריה (פר"א פנ"ג) ונכנס חי לנ"ע (ועיין רש"י ירמיה ל"ח, ועמ"י שברוך נקרא כושי שהיה משונה במעשיו וצדיק גמור) שמו היה עבד מלך (ע"ש ברד"ק):
מעשה שמלך אמר ליהודי שהיה שמו ר' שלמה לך עמי כי רצוני לפתוח קבר יחזקאל הנביא כדי לראותו באשר ששמעתי שעשה נסים הרבה, והשיב לו היהודי ח"ו אי אתה יכול להוציאו ולראותו. אך איעצך כי קרוב ממנו נקבר ברוך בן נריה תלמידו והיה גם כן נביא אם תוכל לראותו אז בודאי גם את יחזקאל רבו תוכל לראותו. וא"ל המלך יפה דברת ושלח המלך אחר שריו ודוכסיו שיבואו לראות את ברוך הנביא והתאספו יחד. וכשהתחילו לפתוח הקבר תכף מי שנגע בו מת והיה שם זקן אחד ישמעאל ואמר אדוני המלך זה יהודי היה ויהודים לומדין תורתו ע"כ תצוה ותגזור עליהם שהם יפתחו קברו וכן עשה המלך ובקשו היהודים מן המלך שיתן להם זמן ג"י בכדי שיוכלו לעשות תשובה שימחול להם הקב"ה ונתן להם זמן ג"י, וגזרו תענית ועשו תשובה תפלה וצדקה, ואחר ג"י שלח אליהם המלך שיפתחו קבר ברוך כדי לראותו, והלך המלך ושריו ופתחו היהודים הקבר ולא ניזוק שום אחד מהם ומצאוהו מונח בארון של אבן שיש כאלו מת מקרוב. ואמר המלך אינו נכון שיהו שניהם נקברים זה אצל זה רק קחו הארון והוליכו לעיר ולקחו ארונו והוליכוהו כמו תחום שבת. ושוב לא רצה הארון לילך משם והביא המלך גמלים וחמורים וסוסים הרבה ולא יכלו להסיע הארון ממקומו. ואמר ר' שלמה להמלך אולי בחר מקום זה לקבורתו בחייו, וצוה המלך לקברו שם וכן עשו ובנו עליו בית מדרש יפה, וכשראה המלך כי ברוך בן נריה לא נרקב הוא ותכריכיו הלך עם עבדיו למעקווא"ו לראות את מחמ"ד נביא שלהם. וכשבאו וראו אשר לא כן הוא, הלך עם עבדיו ונתגיירו, ואמרו תורת משה אמת, ושם מין עשב אשר על העלין גדלין כמו ניצוצי זהב והולכין בלילה ועושין סימן היכן העשב גדל שיש עליו זהב, ובאין ביום ועוקרין אותו, וקבר ברוך הוא תחום שבת מקבר יחזקאל. ועל קבר יחזקאל נותנין צדקה להדליק מהם נרות על קברו ומי שרוצה מניח שם מעות ואין שום אדם יכול לטלו משם רק מי שהניחו שם ומי שהניח שם מעות ומת אזי כשבאין יורשיו לוקחין המעות בשלמות כמו שהניח. והקבר הוא אצל נהר כבר בעיר מלוח וחצי פרסה משם הוא קבר חמ"ו (גא"י):