סדר הדורות/א/ג'שלח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
חורבן בית ראשון היה י"א למלך צדקיהו וי"ט לנ"נ שאז נלכדה ירושלים (ע"י נבוזראדן רב טבחים) (מלכים ב' כ"ה) וביוחסין בסדר הקבלה שהעתיק הרמ"א כתב שני פעמים כי כ"ג לנ"נ חרב הבית, וקשה בעיני שבב' מקומות ע"א וב' יהיה ט"ס. ומכל הפסוקים נראה כי י"ט לנ"נ נחרב), ותפשו את צדקיהו ושחטו בניו לעיניו גם שרי יהודה שחטו ברבלתה שהיה שם נ"נ כי לא היה נ"נ בירושלים כדאיתא בחלק ועיני צדקיהו עור (ז' בחשוון שה"ק) בחודש ד' ט' לחדש הבקעה העיר וגו' ובחדש ה' י' לחדש י"ט לנ"נ בא נבוזרארן וגו' וישרוף בית ה' ואת בית המלך והגלה יהודה מעל אדמתו (ירמיה נ"ב) והיה זה של"ח (רש"י ע"ז ט' א'), וסימן שלח מעל פני, וכתב בס' יוחסין מ"ד יסוד עולם, בשנת ב"א רל"ח ירדו למצרים ב"א תמ"ח יצאו ממצרים זב"א תפ"ח נכנסו לארץ ותת"נ שנה בארץ עד שהגלם נ"נ בחדש אב ג"א של"ח, והוא מ"ש הצרפתי רל"ח לירידה תמ"ח לפקידה תפ"ח לכניסה של"ח להריסה (ואני אוסיף ת"ח היה בנין בית ב') (ולאברבנאל היה חורבן בית א' ג"א שנ"ח והפרש כ' שנים כי חשב השנים של המלכים כמפורש בפסוקים והסכימו עמו הרבה חכמים, עיין בס' בית ישראל שער ה') וגלות זה קל"ג שנים אחר גלות י' שבטים (צ"ד). ובעל שה"ק כתב דק"א, שפירי מלך ספרד הגלה רוב יהודים לספרד ועז"א וגלות ירושלים אשר בספרד ורוב המיוחסים הלכו לעיר טולטילא אשר מקדם היה שמה פרזילי והיהודים הסבו שמה טוליטולא ע"ש טלטולם, והמותר הגלה נ"נ לבבל מדי ופרס (צ"ד ח"ב):
שנה זו שנה ראשונה לשמיטה:
ספר מלכים משמלך שלמה עד החורבן תל"ג שנים ט' חדשים י' ימים, ובס' ישן מצאתי שהאמת תי"א ו' חדשים י' ימים (שה"ק ס"ט), דוק כי מלך ב"א תתקכ"ד עד החורבן של"ח הרי תי"ד שנים, ודוד מת בעצרת ואז התחיל מלכות שלמה והחורבן היה ט' באב ואיך יצדק ט' חדשים או ו', ספר ירמיה מן י"ג שנה (שהוא ג"א רצ"ח) עד החורבן מ"א שנה ו' חדשים י' ימים (שם) הוי רק מ':
בית ראשון מנו חז"ל שעמד ת"י שנים (פ"ק דע"ז ופ"ב דערכין ופ' בתרא דזבחים) ופרש"י (מלכים ב' י"ד) אם לא שנחסר ט"ו שנים מן מלכות אמציה בן יהואש שמלך כ"ט שנים ולא נמנה לו רק י"ד שנים, (ע"ל ג"א ק') וט"ו שנים הנותרים נבלעים תוך נ"ב שמלך בנו עוזיה דאל"כ תמצא עפ"י שנות המלכים שעמד הבית תכ"ה שנים, והרד"ק השיג עליו וכתב אם תמנה מתחלת הבנין משנת ד' למלך שלמה (ע"ל ג"א תתקכ"ח) עד ג' ליהויקים (ע"ל שי"ט) תמצא ת"י שנים (צ"ע דהא מן ב"א תתקכ"ח עד ג"א שי"ט הוי שצ"א וכשתצרף ט"ו הנ"ל הוי ת"ו, וצ"ל דנחשב ג"כ שנים המקוטעות דהיינו באביה שנה א' ביהושפט ב' שנים ביהורם שנה א' בעתליה שנה א' ע"ל כ"א במקומו) ואם תמנה עד שחרב הבית מכל וכל בשנת י"א לצדקיהו תמצא תכ"ט שנה וחצי וכ"כ רלב"ג, והראב"ד כתב בריש קבלתו שמנו חז"ל ת"י שנה היינו עד ג' ליהויקים אבל ימי עמידתו הוא קרוב לת"ל, (צ"ד) ורלב"ג בפי' דניאל כתב תי"ט שנים וחצי, והאברבנאל בס' זבח פסח במאמר ברוך שומר הבטחתו כתב תכ"ז, וכתב במ"ע אמרי בינה פ' ל"ה דהיינו בלתי ג' שנות המלחמה כדברי הראב"ד הנ"ל ומן האמת הם תי"ח. עשב"ג למה בחרו חשבון ת"י אף כי דבריהם הנ"ל בחשבונותם צדק:
ואחר אשר ערכתי לפניך סדר השנים כפי הוכחה מן הפסוקים תראה בעין שכלך מ"ש לעיל (ג"א שי"ט) בשם שה"ק, קצת מהם דברים דחויים ומוטעים ומבולבלים, וקצת מהם ט"ס, א) במ"ש ד' למלכות יהויקים עלה נ"נ והגלה מיהודה ובנימין ג"א ות"ג ומשאר שבטים ז' אלפים ומת שם, וזה א"א לומר ד' ליהויקים ומת שם כי באמת החזירו נ"נ כשהגלה אותו ד' למלכותו של יהויקים. וכשהגלה אותו שנית היה י"א למלכותו ואז מת, ב) ומ"ש שהגלה עם יהויקים ג"א ות"ג וז' אלפים משאר שבטים והלא ג"א ות"ג שהגלה נ"נ הם הנזכרים (ירמיה נ"ב כ"ח) ובזה יש ב' סתירות בדבריו, חדא דזה היה ח' למלכות נ"נ בגלות יכניה הוא יהויכין כמבואר בפ' ההוא אחר שמת יהויקים וזה היה שנת שכ"ז (ע"ל שכ"ז), ועוד דלא הוזכר ז' אלפים ואנה מצא ביחד ג"א כ"ג וז' אלפים, ובאמת כבר כתבתי לעיל (שכ"ז) כי ג"א כ"ג הנזכרים (ירמיה נ"ב) וז' אלפים הנזכרים (מלכים ב' כ"ד) הם הם י' אלפים הנזכרים במלכים שם וזה היה בגלות יהויכין כנ"ל שכ"ז, ג) ומ"ש מגלות זה עד שנחרב ירושלים היה מ' שנה צא וראה גלות זה של ג"א וכ"ג היה שכ"ז כנ"ל. וחורבן ירושלים היה של"ח אשר בין זה לזה היה רק י"א שנה אף אם נימא לטעותו שהיה ד' ליהויקים שנת שי"ט א"כ עד של"ח שהיה חורבן ירושלים היה רק י"ט שנים אשר בודאי ט"ס הוא במ"ש שהיה מ' שנה, אבל במ"ש שהיה ג"א וכ"ג וז' אלפים בימי יהויקים טעה כנ"ל כי זה היה בימי יהויכין, ד) ומ"ש יהויכין מלך ג' חדשים והגלה אותו נ"נ וי"ח אלפים עמו כבר כתבתי מ"ש בסוף מלכים כ"ד שהגלה עשרת אלפים והחרש והמסגר ובאותו סימן אמר ז' אלפים והחרש והמסגר אלף ובא הכתוב השלישי (ירמיה נ"ב כ"ח) והכריע שאמר ג"א וכ"ג להורות שאותן י' אלפים הנזכר במלכים הם הם ז' אלפים הנזכרים שם, וג"א הנזכרים בירמיה אלא שז' אלפים משאר שבטים וג"א מיהודה והוא הבין דמ"ש במלכים תחלה י' אלפים ואח"כ ז' אלפים והחרש והמסגר אלף דהוי יחד י"ח אלפים ואף אם תתן לו טעותו דקחשיב י"ח אלפים הנזכרים במלכים לא הם עם ג"א הנזכרים בירמיה א"כ ה"ל לחשוב י"ח אלפים וג"א כ"ג דהוי כ"א אלפים וכ"ג דהא מפורש בירמיה שזה המעשה הנזכר במלכים היה שנת א' לנ"נ בגלות יהויכין, ה) ומ"ש בשנת ג"א ש"ח י"א למלכותו של צדקיהו בודאי ט"ס הוא, כי צ"ל של"ח דוק ותשכח כי י"א לצדקיהו היה של"ח, ו) ומ"ש י"א למלכו גלו ד"א ות"ר מיהודה, גם בזה טעה דהכי מפורש (ירמיה נ"ב כ"ח) זה העם אשר הגלה נ"נ ח' למלכו של נ"נ (וזה היה בגלות יהויכין שנת שכ"ז) יהודים ג"א וכ"ג (וכבר כתבתי שהם י' אלפים הנזכרים במלכים) ובשנת י"ט לנ"נ הגלה מירושלים תתל"ב נפש (וזה היה שנת של"ח י"א לצדקיהו) ושנת כ"ג לנ"נ תשמ"ה נפש (הוא שנת ג"א שמ"ב) כל הנפש ד"א ת"ר ע"כ בירמיה, הרי מפורש דמה שגלה (שנת שכ"ז) ג"א וכ"ג (ושנת של"ח) תתל"ב (ושנת תשמ"ב) תשמ"ה הכל ביחד ד"א ת"ר אלו היה משבט יהודה ואיך כתב י"א למלכות צדקיהו גלו ד"א ת"ר, ז) ומ"ש ומבנימין נ' אלף לא נמצא מבואר בפ' ואולי מצא באיזה מקום אבל מ"ש משאר שבטים ז' אלפים והחרש והמסגר הלא כבר כתבתי שזה היה בגלות יהויכין שכ"ז וי"א לצדקיהו הוא של"ח. ח) ועוד מ"ש י"ז אחר זה הגלות הנז' שב נבוזראדן ושרף הבית כו' הלא זה הגלות שהזכיר י"א לצדקיהו היה של"ח שנשרף הבית, אע"כ צ"ל די"ז אחר הגלות שהזכיר ר"ל ד' ליהויקים שהיה שי"ט או ש"כ דהוי קרוב לי"ז שנים עד חורבן הבית שהיה של"ח, אם כך כוונתו הלא כבר כתב י"א לצדקיהו שהוא של"ח שאז היה חורבן הבית, ואיך כפל דבריו ואמר י"ז אחר זה בא נבוזראדן ושרף הבית הא מחורבן הבית דבר מקודם. ט) ומ"ש הגלה נבוזראדן תתל"ב אלפים, כמדומה שתיבת אלפים הוא ט"ס כי כבר הבאתי הפ' בירמיה תתל"ב נפש הגלה נבוזראדן בשעת החורבן לא תתל"ב אלפים, הרי עיניך רואות שכל דבריו בטלים ושקר אין לו רגלים להעמידן, דוק ותשכח: