סדר הדורות/א/ג'שכז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

סדר הדורות TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ג'שכז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשנת י"א ליהויקים (והוא ח' לנ"נ) הוא ג"א שכ"ז שלח ה' גדודי כשדים ולכדוהו ומת בדרך והיתה נבלתו מושלכת לחורב ביום ולקרח בלילה (כנבואת ירמיה ל"ו). זהו סדור שנותיו של יהויקים על פי פשוטי מקראות במלכים (ב' כ"ד) על פי אחד משלשה דרכים שכתב הרד"ק (צ"ד):

יהויכין בן יהויקים ונקרא במקום אחר יכניה מלך אחר אביו בן י"ח שנה (מלכים ב' כ"ד) ובד"ה כתב בן שמונה שנה תי' הרד"ק שאביו יהויקים המליכו בחייו י' שנים, ומלך יהויכין אחר מות אביו בשנת שכ"ז שלשה חדשים (ועשרה ימים ד"ה ב' ל"ו) ועלה עליו נ"נ ח' למלכו (של נ"נ) ובירמיה (נ"ב) כתב בשנת שבע ופי' רלב"ג שעבדו לו שבע שנים שלמות ובשנה ח' הגלה את יהויכין, ורש"י כתב בירמיה בשנת שבע הוא גלות יכניה, ובס' מלכים אמר בשנת ח' היינו ח' שמלך נ"נ היא שנת שבע שכבש את יהויקים לעבד (ע"ל ג"א שי"ט). (ובאגודת שמואל מלכים ב' כ"ד כתב ח' למלכו של יהויכין שמלך בלא תגא שבע שנים י' חדשים בחיי אביו). ועשרת אלפים עמו והחרש והמסגר (מלכים ב' כ"ד) ובאותו סימן למטה אמר שבעת אלפים והחרש והמסגר אלף. (ופירש"י בא הכתוב הג' והכריע בירמיה (נ"ב) זה העם אשר הגלה נ"נ בשנת שבע יהודים שלשה אלפים וכ"ג, אמור מעתה שלשה אלפים היה משבט יהודה ושבעה אלפים מבנימין ושאר שבטים ואף בס"ע למדנו כן עכ"ל. וכן) פי' רד"ק שי' אלפים שהזכיר כאן הוא מספר כולל שמהם ז' אלפים מבנימין ושלשה אלפים מיהודה (וכ"ג לא חשש לחשוב) (צ"ד). אכן בסע"ז ובשה"ק כתבו הגלה את יהויכין וי"ח אלף. הבינו כפשוטו ז' אלפים וי' אלפים והחרש והמסגר אלף דהוי י"ח אלפים. שריה כ"ג ירמיה וברוך נביאים. ואז הוליך נ"נ עמו את צדקיהו אחי אביו בן יאשיהו וזה גלות ה' לישראל (שה"ק). עיין ס"ס ארחות עולם מעשה בית דוד שייך להעתיקו כאן. יכניה קבורתו בעיר קופה (גא"י), בנה עיר עוקברא (מ"ב) .

דריוש נולד ג"א שכ"ז (ע"ל שפ"ט):

צדקיהו בן יאשיהו אחיו של יהויקים הוא מתניה המליכו מלך בבל תחת יכניה ויסב שמו צדקיהו. (ובצ"ד טעה שכתב צדקיהו בן המלך יהויקים אותו המליך תחת אחיו יהויכין הטעתו מ"ש (בד"ה ב' ל"ו י') וימלך את צדקיהו אחיו הבין דאחיו קאי על יהויכין. אבל רש"י כתב שם אחיו של יהויקים וכה"א (מלכים ב' כ"ד) וימלך מלך בבל את מתניה (הוא צדקיהו) דודו של יהויכין (כריתות ה' ב') עכ"ל. המליכו נ"נ בו בשנה בשנת שכ"ז ובן כ"א היה במלכו ומלך י"א שנה (מלכים ב' כ"ד) עד שנחרב הבית (צ"ד). ונקרא ג"כ שלום הוריות (י"א) כריתות (ה' ב') (ע"ל ג"א שי"ו). יהוצדק אחי עזרא הסופר כ"ג ירמיה ויחזקאל נביאים בירושלים וברוך נשאר בבבל (שה"ק) ובמ"ק די"ו ונקרא צדקיהו כושי שהיה משונה במעשיו וצדיק גמור. ובתוס' שם כ"ח ב' שהיה צדיק גמור אלא דבמקרא לא מצינו יותר כ"א שצוה להעלות ירמיה מן הטיט. צדקיהו נשבע לנ"נ ואיתשל על נדרו ועורו עיניו, תקונו כלבא שבוע דנדר שלא יהנה ר"ע מנכסיו ואיתשל על נדרו ונ"נ פרע להם לארץ ידמו בת ציון ועתה נהנה ר"ע מעשרו (ג"נ). קבורתו בעיר טידגא (גא"י):

מעבר לתחילת הדף
·