סדר הדורות/א/ב'תתלא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שמשון מת תתל"א:
ספר שופטים מעתניאל עד שמת שמשון שכ"ד שנים (שה"ק דס"ט א'), דוק ותשכח שהוא שט"ו ולס"ע דעתניאל מתחיל תקל"ג א"כ יהיה עד מיתת שמשון רצ"ח:
ספר שמואל מעלי עד שמת דוד צ"ג שנה. כתב שה"ק צ"ח א' אומרים שמעשה רות המואביה היה בימי עלי (ע"ל תשפ"ז):
עלי הכהן שופט ט"ו זרע ראשון כ"ג מאיתמר (רש"י שמואל א' ב' פסוק ל' עלי מברי איתמר בן אהרן) מקבל י"ד ממשה ומקבל י"ב מעתניאל שופט הראשון אחר יהושע (ועיין בהקדמה לס' נחלת אבות), באותה שנה עלתה חנה לשילה (צ"ד) ועלי יושב על הכסא שנתמנה לשופט (רש"י נזיר ד"ה א' וכ"ה פירש"י שמואל א' א' כ"ב):
עלי גלגול אהרן הכהן וקבל עונשו ממעשה העגל, וראיה לדבר כי הוא אמר פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם ועל כן נשברה מפרקתו, (שמן הטוב סוף הספר דקמ"ח ד' בשם ר"י סרוק). וחדשתי אני כי אהרן במ"ק כעלי במ"ק. עוד כתב שם רמז לזה כי מצינו שחטא אהרן במעשה העגל אע"ג שהיתה כוונתו לש"ש מ"מ חטא במעשה ולא מצינו שענשו הכתוב ומצינו כי עלי הכהן מת באותה מיתה חטופה ולא מצינו לו עון אשר חטא כי היה צדיק גמור אלא אם היה בגלגול מה שעבר, ועוד רמז כי אמר הכתוב ויהי בהזכירו את ארון האלהים ויפול מעל הכסא רמז לשבירת הלוחות אשר היה בסיבתו וע"כ הפיל עצמו מן הכסא לקבל עונשו, עלי היה גלגול יעל אשת חבר הקיני (כוונות דמ"ח) וזהו מנשים באהל תבורך ששמשה באהל שילה במקום כהן בסוד גלגול עלי (שם ונע"ח יהושע) עלי אותיות יעל:
חפני בן עלי שהיה לוקח בשר חי מאת הקלחת הוא חפני מלשון חופן בחפניו הוא בן דרוסאי הנזכר בחז"ל (ג"נ), חפני ופינחס נתעברו מנדב ואביהוא. והנה חפני ופינחס שוים בשמם אלא שחפני גרוע וחסר ממנו אות סמ"ך דכתיב ביה סומך ה' לכל הנופלים כי הוא לבדו היה טועה בעצלות וחפזון שהם ב' הפכים א' שהיית הקנים ב' חפזון האכילה בקדשי שמים ופינחס אף בתחלת הספור אינו חסר זולת יו"ד המורה תוספת כשרון למי שזכה בה כי לא הגיע רק למה שלא מיחה באחיו לפי שלא היה מסכים בעון אחיו אעפ"י שלא מיחה הוסיפו לו אח"כ י'. והנה בדבר אכילת קדשים נבהלו נחפזו ממה שבראשונה לא זכו מצוה זו כלל, כי המה ראו בעיניהם טבחם טבוח ונטרפה להם השעה ועתה אכלו פגה ושהיית הקנים לזולתם היה טעון עצלותם בראשונה בחופת עצמם (ג"נ):