סדר הדורות/א/ב'רכח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

סדר הדורות TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ב'רכח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ותהר תמר ותלד תאומים ותקרא שם הראשון פרץ ושם השני זרח (ב"א רכ"ח) (סה"י), ל"ג שנים לחיי יהודה שמונה שנים לפרץ נולד חצרון וחמול שנת ט' (סע"ז, ע"ל ב"א רל"ח רל"ט), פרץ היה ער וזרח אונן (נע"ח בהשמטות פ' וישב ועי"ר וישב ס"ט א'), ונתגלגלו במחלון וכליון (ע"ל ב"א תשפ"ז), בעת ההיא ויתן שר המשקים יין לפני פרעה וימצאו זבובים רבים ביין ובלחם אשר נתן שר האופים נמצא נתר, ויצו ליסרם ולתתם בבית הסוהר, ויהי מקץ שנה שהיו במשמר ויחלמו וכו' ויספרו ליוסף כו', ויפתר להם כו', בימים ההם ותלד המלכה בן בכור ויעש משתה לשריו ועבדיו חיל ארץ מצרים וארץ צוען ח' ימים וישמחו בתופים ובמחולות, ולא זכר שר המשקים את יוסף אל המלך, שר האופים היה גלגול קין (ג"ר) בי"ר ס"פ וישב הוא השליש שנרמס בשער (ע"ל ג"א מ"ג), וישב יוסף אח"כ בבית הסוהר שנתים ימים עד מלאת לו י"ב שנים:

וישמע עשו כי קרבו ימי יצחק למות ויבא הוא ובניו מארץ אדום לארץ כנען אל יצחק אביו ויעקב ובניו באו ממקום אשר גרו ליצחק אביהם ויעקב עודנו מתאבל על יוסף בנו, ויאמר יצחק אל יעקב הגישה בניך ואברכם וישם יצחק את ידיו על י"א בניו ויברכם ויחבקם וינשקם גם ברך את בני עשו לאמר ישימכם האלהים למורא ולפחד על כל רואיכם ואויביכם, ויאמר ליעקב ה' דבר אלי לזרעך אתן את הארץ הזאת כו' ועתה בני למד בניך ובני בניך ליראה את ה' כו', ויכל לצוות ויגוע וימת:

יצחק מת בחברון ב"א רכ"ח ק"כ ליעקב, (כתב שה"ק ב"א רכ"ח ל"ז ללוי וז"א כי לוי נולד ב"א קצ"ה א"כ היה ל"ג במיתת יצחק ע"ש דס"ז ב') כתב כנ"י ח"ב סקי"א בשנת מות יצחק מלך יוסף ובשה"ק כ' כשהיה יוסף בן ל' בעמדו לפני פרעה מת יצחק וכ"מ ביסוד עולם, משמת יצחק עד שירדו למצרים י' שנים, וכ"כ פ"ר ס"פ מקץ וירידתם היה רל"ח א"כ מת רכ"ח, וכן חשבון הפשוט שנולד מ"ח וחי ק"פ הרי רכ"ח, או באופן זה שנולד ב"א מ"ח ובן ס' הוליד את יעקב ויעקב בן צ"א הוליד את יוסף ויוסף בן ל' עמד לפני פרעה הרי רכ"ט (ע"ל רכ"ט), ולפי הנ"ל כי בא לבית אביו ב"א ר"ז א"כ שימש את יצחק כ"א שנה, ובמ"י ובשה"ק כתב שימש כ"ב שנה או כ' שנה, (ע"ל ב"א ר"ח), ויפלו יעקב ועשו על פני יצחק אביהם ויבכו וישאו אותו אל מערת המכפלה וכל מלכי ארץ כנען הלכו עם יעקב ועשו לקבור את יצחק ויעשו לו כבוד גדול ובני יעקב ועשו הלכו יחפי רגל סביב המטה הלוך וקונן עד געתם אל קרית הארבע ויקברוהו במערת המכפלה אשר בקרית הארבע בחברון, ויספדו יעקב ובניו ועשו ובניו וכל מלכי כנען מספר גדול ויתאבלו ימים רבים, ויהי אחרי מות יצחק ויאמר עשו אל יעקב נחלק לשנים את אשר הניח אבינו ואני אבחר, ויאמר יעקב כן נעשה, ויקח יעקב כל אשר הניח יצחק בארץ כנען מאדם עד בהמה גמלים חמורים שור ושה כסף וזהב ובדולח וכל העושר ויחץ אותו יעקב לשנים לפני עשו ובניו ויאמר לעשו בחר לך החצי, ויאמר יעקב לעשו שמע נא אשר אדבר אליך ה' אלהי השמים והארץ דבר אל אבותינו אברהם ויצחק לזרעך אתן את הארץ הזאת לרשתה הנה כל אשר עזב אבינו לפניך והנה כל הארץ לפניך בחר לך את אשר תחפוץ, ושם היה נביות בן ישמעאל עם בניו בארץ ויתיעץ עשו עמו, ויאמר כך וכך דבר יעקב ויאמר נביות אליו מה זה הדבר אשר ידבר יעקב אליך הנה כל בני כנען יושבים בארצם לבטח ויעקב אמר יירשנה עם זרעו כל הימים עתה קח לך כל עושר אביך ותעזוב אחיך בארץ כאשר דבר, ויעש עשו כן ולא נתן ליעקב מאומה כו', ויכתוב יעקב כל הדברים האלה בספר המקנה ויעד עדים נאמנים על כל אלה ואלה הדברים אשר כתב, ארץ כנען וכל ערי החתי והחוי והיבוסי והאמורי והפרזי וכל ז' גויי הכנעני מנהר מצרים ועד נהר פרת וכל עיר חברון קרית ארבע והמערה אשר בה הכל קנה יעקב מעשו אחיו במחיר לאחוזה לו ולבניו ולנחלה לזרעו אחריו עד עולם, ויתנם בכלי חדש למען יעמדו ימים רבים ויתנם ביד בניו, ועשו לקח כל מה שהניח יצחק אביו והלך ארץ שעיר החורי ולא שב עשו ארצה כנען מיום ההוא והלאה. בימים ההם אחרי מות יצחק ויצו ה' ויקרא רעב על כל הארץ, בעת ההיא ופרעה מלך מצרים יושב על כסאו בארץ מצרים וישכב במשכב הלילה ויחלום והנה עומד על היאור כו', יאור מצרים הוא שיחור כו' ופתרון החרטומים לא הוכשר בעיני המלך, ויצו המלך ויעבירו קול בכל ארץ מצרים לאמר כל איש חכם המבין לפתור חלומות אשר לא יבא היום לפני המלך יומת ומי אשר יגיד על נכונו ינתן לו כל אשר ישאל, ויבואו כל החכמים ומכשפים אשר במצרים ובגושן וברעמסס ובתחפנחס ובצוען וכל הפרתמים והשרים והמשרתים ויפתרו כו', ולא ישרו כולם בעיניו כי ידע המלך בחכמתו כי לא דברו נכונה, כי מאת ה' היתה זאת למען צאת יוסף מבית האסורים, ויצאו כלם בבושת וכלמה, ויצו המלך ויעבירו קול במצרים להמית כל החכמים והחרטומים לא יחיה מהם איש. ויקומו שרי הטבחים וישלפו חרבם ויחלו להכות בהם, ויהי אח"כ ויבא מירוד שר המשקים ויאמר יחי המלך לעולם כו', אל תהרוג אנשי מצרים חנם כו' הנה עבד בבית הסוהר כו' וכאשר פתר לנו כן היה, וישלח המלך להביאו ויאמר לכו אליו ואל תבהליהו פן יבהל ולא ידע לדבר נכונה כו', והמלך יושב על כסא מלכותו בלבוש מלכות אפוד באפוד זהב והפז אשר עליו נצץ והבריק והאודם והנופך מתלהטים וכל אבני התפארת אשר בראש המלך מתלהטים ויפלא יוסף מן המלך מאד, והכסא אשר ישב עליו המלך מצופה זהב וכסף עם אבני שוהם ולו ע' מעלות, ויהי משפטם בכל ארץ מצרים כל איש אשר יבא לדבר אל המלך אם הוא שר וחשוב בעיני המלך יעלה אל המלך על הכסא עד מעלה ל"א וירד המלך על המעלה ל"ו ודבר עמו, אם מיתר העם הוא ועלה עד ג' מעלות וירד המלך ברביעית ודבר עמו, עוד היה משפטם כל איש אשר יבין לדבר ע' לשון ועלה שבעים מעלות ועולה עלה ודבר עד געתו לפני המלך ואיש אשר לא ישלים שבעים לשונות יעלה במעלות כמספר אשר ידע ויבין לדבר. ומשפט מצרים היה בימים ההם שלא ימלוך עליה מלך כ"א אשר ידע לדבר ע' לשון, ויהי כבוא יוסף לפני המלך וישתחו לפני המלך ארצה ויעל עד שלשה מעלות וישב במעלה שלישי וירד המלך אליו וישב במעלה ד' ומדבר עם יוסף ויאמר אליו המלך חלום חלמתי ואין פותר כו', ויאמר יוסף ז' פרות כו', ויאמר המלך מי יאמר ומי יודע כי דברך נכונה, ויאמר אל המלך זה לך אות הנה אשתך יושבת על המשבר ביום הזה וילדה לך בן ושמחת בו והיה בצאת הילד ממעי אמו ומת בנך בכורך אשר נולד לך זה שנתים ימים ונחמת בילד היולד לך היום וישתחוה לפני המלך ויצא כו', ותבואן האותות כאשר דבר יוסף כו', אחד הדברים האלה ויקבץ המלך שריו והפחות והפרתמים ויאמר הנה שמעתם דברי האיש העברי וכל האותות אשר אמר באו ידעתי כי גם פתרון החלום נכון הוא בקשו נא וראו הנמצא כזה אשר חכמה ודעת בלבו ואפקידהו בארץ ויאמרו כל ארצך בידך את אשר ייטיב בעיניך עשה, ויאמר המלך אחרי הודיע אלהים את האיש העברי את כל אשר דבר אין נבון וחכם כמותו בכל הארץ אם טוב בעיניכם אשיתהו על הארץ והוא ימלט הארץ בחכמתו, ויענו כל השרים הלא כתוב בדתי מצרים ולא יעבור אשר לא ימלוך איש במצרים ולא משנה למלך כ"א היודע ע' לשון וזה לא ידבר כ"א בלשון עברית, אך שלח אחריו ונס אותו ויאמר המלך לעשות כן למחר, ויהי בלילה וישלח ה' אחד ממלאכיו ויבא אל יוסף והוא שוכב במשכב הלילה בבית אדוניו בבור ויעירהו משנתו וילמדהו כל לשון בני האדם ויקרא שמו יהוסף ויתמה יוסף על המראה אשר ראה, ויהי בבוקר וישלח המלך אחרי שריו ועבדיו ויבאו כולם ויצו להביא את יוסף ויצו המלך ויעל יוסף על מעלת הכסא וידבר יוסף אל המלך בכל הלשונות ויעל יוסף עלה ודבר אל המלך עד געתו לפני המלך במעלה ע' וישמחו המלך והשרים בדברי יוסף וייטב בעיניהם להפקיד את יוסף למשנה למלך ויאמר לו המלך אתה תהיה לי למשנה כו' ומתחת ידך יקחו שרי ועבדי חקם אשר ינתן להם מדי חודש כו', וירכיבוהו במרכבת השני אשר למלך ההולכת מול מרכבת המלך וירכיבוהו על סוס עצום וגדול מסוסי המלך ויצאו את יוסף כל המשחקים במצלצלים ובכנורות וכל כלי זמר ואלף תופים ואלף מחולות ואלף נבלים הלכו אחריו וחמשה אלפים איש בחרבותיהם שולפות בידיהם כו', ועשרים אלף איש מגדולי המלך אזורים באזור עור מצופה זהב הולכין לימין יוסף ועשרים אלף משמאל, וכל הנשים ונערות עלו על הגגות ותצבנה ברחובות משחקות ושמחות ביוסף ותראנה בתואר יוסף וביפיו וכל אנשי המלך מקטרין לפניו ואחריו בקידה ובלבונה ומפזרים בכל הדרך מור ואהלות ועשרים איש קוראין לפניו בקול רם הראיתם איש הזה אשר בחר בו המלך למשנה ואשר ימרה פיו ואשר לא ישתחוה לו ארצה ימות. ובכלות הקוראים לדבר והשתחוו כל המצרים ליוסף ארצה ויאמרו יחי המלך גם יחי המשנה וכל יושבי מצרים השתחוו כו', וישא יוסף עיניו לשמים ויאמר מקים מעפר דל ומאשפות ירים אביון ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך כו', ויראוהו כל ארץ מצרים ואוצרות המלך ויתן לו המלך אחוזת שדה וכרם ושלשה אלף ככרי כסף ואלף ככרי זהב ואבני שוהם ובדולח ומתנות רבות, ויהי ממהרת ויצו המלך לכל מצרים להביא ליוסף מנחות ומתנות ויעשו בימה גדולה ברחוב העיר וישליכו על הבימה איש נזם זהב ואיש קשיטה אחת טבעות ועגילים וכל כלי מעשה זהב וכסף ואבני שוהם ובדולח אשר נמצא בידו נתן ויקח יוסף וישם באוצרותיו, גם כל השרים והפרתמים נתנו לו מתנות (סה"י), עדיין נוהגים במצרים כשרוצים לעשות שליט צריך שיהיה עבד ויקנה אותו שר הטבחים ואח"כ כופר בדתו ואח"כ נעשה שליט (תולדות יצחק ושה"ק ט' ב'). בר"ה יצא יוסף מבית האסורים (ר"ה פ"ק):

וישלח המלך אל פוטיפרע בן אחירם כהן און ויקח את אסנת בתו הקטנה ויתן ליוסף לאשה והיא טובת מראה מאד (סה"י), אסנת אשת יוסף היתה בת דינה (פר"א) ודינה יצירתה זכר היה (ע"ל ב"א קצ"ח), ולאה דנה דינה בעצמה שלא תהא אחותה כאחת השפחות ונהפכה לבת ומהראוי שלא תפסיד חלקה בא"י למ"ד לשבטים נתחלקה א"י לכן נטלו בני יוסף ב' חלקים (עיר בנימין שני ס"פ טרף בקלפי בשם גדול אחד):

מעבר לתחילת הדף
· הבא >