סדר הדורות/א/ב'פד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

סדר הדורות א ב'פד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ויהי יצחק בן ל"ז שנים וישמעאל אחיו הולך ובא עמו באהל ויתפאר לאמר בן י"ג שנים הייתי כאשר דבר אלי אבי למול אותי ולא עברתי על דברו, ויען יצחק למה תתפאר על מעט בשר מבשרך חי ה' אלהי אבי אם יאמר ה' לאבי קח את יצחק והעלהו לעולה לא מנעתי נפשי ואעשה הדבר בשמחה. וייטב הדבר בעיני ה' ויאמר לנסות את אברהם בדבר הזה, בן נ' בא ישמעאל מן המדבר ובאותו הלילה היה הצווי קח כו' (פר"א פל"א וילקוט סי' צח) ויהי יצחק בן ל"ז (פר"א שם וילקוט ר"פ תולדות וס"ע ב"א פ"ד) וכתב ז"ר דאם יצחק היה ל"ז א"כ ישמעאל היה בן נ"א דהיה גדול מיצחק י"ד שנה. ואפשר כי בפסח נולד יצחק ונעשה בן ל"ז וישמעאל דרך משל נולד בכסליו לא נעשה בן נ"א עד כסליו והעקדה היתה ביו"כ עכ"ל. ויבא השטן לפני הקב"ה ויקטרג לאמר הראית את אברהם בתחלה לא היו לו בנים ויעבדך ויבנה מזבחות והקריב לפניך קרבנות וכאשר נולד לו יצחק ויעזוב אותך ויעש משתה לכל יושבי הארץ ואת ה' שכח ולא הקריב לפניך קרבן, גם זה ל"ז שנים מיום שנולד לא בנה מזבח, ויאמר ה' אל השטן חי אני אם אמרתי לו הקרב את בנך לא ימנעהו ממני, ויען השטן את ה' דבר נא אל אברהם כדבר הזה אם לא יעבוד ויסיר את דבריך היום. בעת ההיא ויאמר קח את בנך וגו', ויאמר אברהם בלבו איך אעשה להפריד את בני משרה אמו להעלותו לפני ה' ויבא האהל וישב לפני שרה וידבר אליה בננו יצחק גדל ולא למד עבודת ה' אלך לי ואביאהו לשם ועבר בנו שם ילמד דרכי ה' ולדעת כאשר יתפלל לפני ה', ותאמר שרה טוב דברת. ואולם אל תרחק את בני מעלי ולא ישב שם ימים רבים כי נפשי קשורה בנפשו מאד. ויאמר אברהם אל שרי בתי חלי נא את פני ה' אשר יעשה עמנו טובה, ותקח שרה את יצחק בנה וילן אתה הלילה ותנשקהו ותחבקהו ותצוהו עד הבקר ותאמר לו בני איך תוכל נפשי להפרד ממך ותנשקהו ותחבקהו עוד ותבך עמו ותאמר לאברהם בי אדוני השמר נא בבנך ושים עיניך עליו כי אין לי בן ובת אחר כ"א הוא אל תעזבהו אם ירעב האכילהו לחם ואם יצמא השקהו מים ואל תניחהו לילך ברגליו ולא לישב בשמש ולא ללכת בדרך לבדו ולא תאנסהו וכל אשר ידבר תעשה לו, ותבך עוד שרה בכי גדול בלילה ההוא ותצוהו עד הבוקר, ויהי בבוקר ותקח שרה בגד טוב ונאה מן הבגדים אשר נתן לה אבימלך ותלבש את בנה ותשם לו מצנפת על ראשו ותשם אבן יקרה על המצנפת ותתן להם צדה לדרך, וילכו אברם ויצחק וילכו מעבדיהם לשלחם בדרך ותלך גם שרה לשלהם ויאמרו לה שובי האהלה, ותשמע שרה דברי יצחק בנה ותבך בכי גדול ויבך גם אברם ויצחק גם ההולכים לשלחם בכו בכי גדול מאד, ותחזק שרה ביצחק ותאחזהו בין זרועותיה ותחבקהו ותוסף עוד לבכות ותאמר שרה מי יודע אם אראך עוד מהיום ויבכו כולם עוד כו' ותשב מעל יצחק בבכיה רבה וישובו אמהותיה ועבדיה עמה האהלה ואברהם הלך עם יצחק וישמעאל ואליעזר כו' ויאמר ישמעאל אל אליעזר עתה ימות יצחק והיתה לי הירושה כי אני בכור, ויען אליעזר הלא אברהם גרש אותך ואמך וישבע לבלתי הוריש לך ואני בן ביתו ועבדו הנאמן ולי נאה הירושה, ויהי בלכתם ויבא השטן וידמה לאברם כתואר זקן מאד עניו ושפל רוח מאד ויאמר הכסיל ובער אתה כי נתן לך בן באחרית ימיך ותלך לשחטו על לא חמס בכפו אין הדבר הזה מאת ה' כי לא יעשה ה' הרעה הזאת, וישמע אברם וידע כי דבר השטן הוא להתעותו מדרך ה', ויגער בו אברם וילך לו, וישב השטן ויבוא אל יצחק כתואר איש בחור יפה תאר ויפ"מ מאד ויאמר אביך הזקן והכסיל הזה מביאך לשחטך היום חנם. לא תאבה לאבד נפשך היקרה ותארך הנאה, ויאמר יצחק לאביו השמעת אבי את אשר דבר אלי האיש הזה, ויאמר אברם השמר לך ממנו ואל תשמע לדבריו כי שטן הוא לנו להעבירנו ממצות ה', ויגער עוד אברם בשטן וילך לו השטן מעליהם וירא כי לא יכול להם ויסתר מפניהם ויעבור לפניהם אל הדרך ויהי להם כנחל גדול ויגיעו להמקום ההוא ויבואו בתוך הנחל כו' ויגיעו המים עד צואריהם ויבהלו ויכר אברם את המקום וידע כי אין שמה מים במקום ההוא כו', ויאמר ליצחק השטן עשה לנו כל אלה, ויגער בשטן ויאמר יגער ה' בך השטן לך מעלינו כי במצות אלהינו הלכנו, ויפחד השטן מקול אברם וילך מעליהם וישב המקום ההוא ליבשה כו', ויאמר יצחק הנה האש וגו' ואיה השה כו' ויאמר אברם בני בך בחר ה' להיות לעולה, ויאמר יצחק כל אשר דבר אליך ה' אעשה בשמחה ובטוב לב, ויאמר אברם בני היש בלבבך מחשבת דבר בזה או עצה אשר איננה נכונה הגד נא לי בני ואל תכחד ממני, ויאמר יצחק חי ה' אבי וחי נפשך אם יש בלבי להימין או להשמאיל על הדבר אשר דבר אליך ה' גם עצם מעצמי ובשר מבשרי לא זע ולא נד מהדבר הזה, גם מחשבת כל דבר או עצה רעה אין בלבי בדבר זה כ"א לב שמח וטוב נפש וברוך ה' אשר חפץ בי היום לעולה, וישמח אברם מאד כו' ויבן אברם מזבח ויצחק נתן בידו אבנים וחמר כו', ויאמר יצחק אבי עקדני וקשור אותי מאד ואח"כ תשימני על המזבח פן אגיע ואנתק מחזקת המאכלת אשר בבשרי ואחלל הקרבן, ויאמר אבי בעת שתשחטני ותשרפני לעולה קח עמך הנשאר מאפרי והבאת לשרי אמי ואמרת אליה זה ליצחק ריח אך אל תדבר זה בשבתה לפני באר או במקום גבוה פן תשליך נפשה עלי ותמות, ויבך אברם בדבר יצחק הדברים האלה וירדו דמעות אברם על יצחק ויצחק בכה מאד, ויאמר לאביו מהרה חושה אבי ועשה כי רצון ה' הוא. ויהי לב אברם ויצחק שמח בדבר, אך עין במר תבכה ולב שמח כו' ויגשו מלאכי רחמים ויאמרו אנא ה' מלך רחום וחנון כו' תנה כופר ופדיון תחת נפשו של יצחק כו' וילך השטן אל שרה וידמה כתואר איש זקן ויאמר לה הלא ידעת אשר עשה אברם ליצחק בנך היום אשר הקריב אותו ויצחק צועק ובוכה לפני אביו ואין מביט אליו ואין מרחם עליו כך דבר אליה כמה פעמים כו' ותחשוב שרה כי איש זקן מבני אדם הוא אשר היה אצל בנה ויגד לה, ותשא שרה קולה ותבך ותצעק צעקה גדולה ומרה ותפיל נפשה לארץ ותזרוק עפר על ראשה ותאמר בני יצחק מי יתן מותי אני תחתיך צר לי עליך כי גדלתיך וטפחתיך ויהפך ששוני עליך לאבל כו' אך מתנחמת אני עליך כי מצות אלהיך עשית כי מי יוכל לעבור את דבר אלהינו צדיק אתה ה' כי כל מעשיך טובים וישרים כי שמחתי גם אני בדבריך אשר צוית אך עיני במר תבכה ולבי שמח, ותתן שרה ראשה בחיק אחת משפחותיה ותדום כאבן ותקם אח"כ ותלך הלוך ושאלה ותלך עד חברון ותשאל את כל הולכי דרך אשר תפגע בדרך מה נעשה בבנה, ותבא עם עבדיה ושפחותיה קרית ארבע היא חברון ותשלח משם לבקש אנה הלכו אברם ויצחק (בזה מובן מה שכתוב ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון והרי היו יושבים בבאר שבע אלא שהלכה לבקשם שם. הגה"ה) וילכו בית שם ועבד ולא מצאו ויבקשו בכל הארץ ואין, והנה השטן בא אל שרה בדמות איש ויאמר לה שקר דברתי אליך כי לא נשחט ולא מת, ויהי בשמעה זה הדבר ותשמח מאד אל בנה ותצא נפשה משמחתה ותמת כו', ואברהם בכלותו עבודתו וישב עם יצחק אל נעריו וילכו בארה שבע לביתם וישאל אנה שרה ויאמרו הלכה לחברון לבקש אתכם כי כזה וכזה הגידו לה, וילכו אברהם ויצחק אליה לחברון וימצאו כי מתה, ויבכו עליה בכי גדול, ויפול יצחק על פני אמו ויבך ויאמר אמי אמי איך עזבתיני ותלך אנה ואנה ואיכה עזבתיני (סה"י). ועיין ברבה פ"כ שיצחק סיפר לשרה אמו איך רצה לשחטו והמלאך מנעו וצוחה צווחות ומתה. כשבא סמאל ואמר לשרי שנעקד יצחק בכתה ג' בכיות נגד ג' תקיעות ג' יללות נגד ג' יבבות ופרחה נשמתה (פר"א פל"ב):

שרה מתה בת קכ"ז, קל"ז לאברהם. ל"ז ליצחק (הוא ב"א פ"ד) זכתה שנכתב מיתתה בתורה לפי שהביאה חיים לעולם היפך חוה (זוהר) ויקנה אברהם המערה ויכתוב בשטר ויעד ד' עדים. אמיגול בן אבישוע החתי. אליחוסן בן אשונש החוי. עבדון בן אחירע הגמדי, עקדיל בן אבידש הצידוני. וישם ספר המקנה באוצרותיו ויקבור את שרה בכבוד כקבורת המלכים בבגדים טובים ויפים עד מאד ויהיו שם על מטתה שם בן נח ועבר בנו (צ"ע כי עבר היה בן שלח בן ארפכשד בן שם) ואבימלך וענר אשכול וממרא וכל גדולי הארץ הולכים אחרי המטה. (סה"י) עפרון נתקן בארונה (ע"ל ב"א תתפ"ד):

חברון היא קרית ארבע שם היכל אברהם בנין אבנים גדולים ארכו כ"ח אמה והישמעאלים דולקין בתוכו נרות ותחתיו מערת המכפלה שנקברים אי"י שרה רבקה לאה, וירדתי לתוכו ט"ו מדרגות מבחוץ ובאתי למערה ורחבה ובתוך המערה שער באבן והמערה כמו אבן חלול ועל השער מונחים חתיכות ברזל גדולות ועבות מאד ומשם יוצא רוח גדול וא"א לסבלו רגע וא"א לכנוס עם נרות או אש והבנתי שהאבות קבורים שם (גא"י):

ויעברו ימי בכיתה וישלח אברהם את יצחק בנו בית שם ועבר ללמוד דרכי ה' וישב שם שלש שנים ויקם אברם ועבדיו וישובו בארה שבע אל ביתם. בפר"א ג"ש התאבל יצחק על אמו לאחר ג"ש לקח את רבקה (ע"ש פל"ב). ויהי לתקופת השנה וימת אבימלך מלך פלשתים בשנה ההיא בן קצ"ג שנים וילך אברם עם אנשיו ארץ פלשתים וינחמו את בית אבימלך וישב לביתו. ויקחו אנשי גרר בנמלך בנו והוא בן י"ב שנה וימליכוהו תחת אביו ויקראו שמו אבימלך כשם אביו כי כן משפטם לעשות בגרר (סה"י):

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·