סדר הדורות/א/א
|
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
סדר ימות עולם
אדם הראשון נברא ביום ו' ראש השנה. ובמדרש אבכיר וילקוט בראשית סי' ל"ד כשבקש הקב"ה לבראות העולם תחלת ברייתו לא היה אלא אדם ועשאו גולם ולא זרק בו נשמה, שלא יאמרו שותף נעשה עמו במעשה בראשית, משגמר הכל זרק בו נשמה והעמידו, וכולל בו העולם, בו התחיל בו סיים, דכתיב (תהלים קלט) אחור וקרם צרתני, עכ"ל:
שעה ראשונה כנס עפרו (סנהדרין לח) אבל בתנחומא פ' שמיני, שעה ראשונה עלה במחשבה:
שעה ב' נעשה גולם (סנהדרין לח ופליאה), ב' נמלך במלאכים (תנחומא), ב' נברא צורתו (אדר"ן פ"א), ב' גבלו (מפרש קידוש החודש להרמב"ם):
שעה ג' נמתחו אבריו (סנהדרין שם), ג' כנס עפרו (תנחומא וילקוט תהלים במזמור שיר ליום השבת, וילקוט פנחס, ובפסיקתא הביאו הר"ן פ"ק דר"ה), ג' יצרו (מפרש קידוש החודש הנ"ל) וכתב במאור עינים (פ' מ') דזה לא נמצא בשום ספר:
שעה ד' נזרקה בו נשמה (סנהדרין שם ופליאה). ד' גבלו (תנחומא), ד' נתקשרו אבריו (אדר"ן פ"א):
שעה ה' עמד על רגליו (סנהדרין שם ופר"א פ"י ופליאה), ה' רקמו (תנחומא), ה' נפתחו נקביו (אדר"ן):
שעה ו' קרא שמות (סנהדרין שם ופר"א ופליאה), ו' העמידו גולם (תנחומא), ו' נתנה בו נשמה (אדר"ן), ובב"ר ספי"ח ופ' תצוה פל"ו, ג' לא המתינו ו' שעות, אדה"ר, ישראל, סיסרא, אדה"ר ולא יתבוששו לא באו שש, א"כ חטא אדם בחצי היום וכ"כ יפ"ת, והקשה בס' ט"ב בא"ח (סי' תמ"ג) הא אדה"ר חטא ביו"ד ואיך שייך לומר לא באו שש, וי"ל כי תחלת הכנת אדה"ר היה שעה ו' כי אז הוצבר עפרו כמשאחז"ל (לא מצאתי זה שבו' הוצבר עפרו) לכן היה צריך להזהר שלא לאכול מעץ הדעת לפחות עד ו' שעות משעה שהוצבר עפרו, לכן איסור חמץ מו' שעות ולמעלה לתיקון אדה"ר עכ"ל:
שעה ז' נזדווגה לו חוה (סנהדרין שם פר"א פליאה), ז' זרק בו נשמה (תנחומא וי"ר פכ"ט), ז' עמד על רגליו (אדר"ן), ז' בע"ש נכנס בג"ע ובין השמשות גורש (פר"א פי"ט):
שעה ח' עלו למטה ב' וירדו ד' (סנהדרין שם) ובתוס' אדם וחוה וקין ותאומתו, אבל הבל וב' תאומותיו לא נולדו בפעם הזאת, לכן נאמר ותוסף ללדת (ועיין חי' אגדות) וירדו ו' (פליאה וב"ר פכ"ב), ח' הכניסו לג"ע (תנחומא), ח' נצטווה (פר"א), ח' נזדווגה לו חוה (אדר"ן). אדם וחוה כבני כ' נבראו פניו למזרח ולא שימש בריה עם אשתו קודם אדם (ב"ר ר"פ כ"ב):
שעה ט' צוהו (סנהדרין שם תנחומא ופליאה), ט' הכניסו לג"ע (אדר"ן), ט' עלו למטה כו' (פר"א), ט' נקנסה עליו מיתה ולא עמד בנסיונו ג' שעות (שמות רבה ר"פ ל"ב וע"ש במ"כ ויפ"ת), וכתב בלבוש או"ח (סי' תכ"ח) ט' נצטווה שלא לאכול מעץ הדעת וה"ה על שאר מצות וקידוש החודש וקידשה מיד, וכיון שקידשה בתחלת תשיעית ע"כ שקידשה ע"פ הראיה וכיון שנראתה הלבנה בתחלת ט' ע"כ שנולדה ו' שעות קודם דהיינו תחלת ג' כדאמרינן פ"ק דר"ה כ"ד שעות מכסי סיהרא תמניא סרי מעתיקא ושית מחדתא, א"כ היה מולד הלבנה יום ו' אחר עבור י"ב שעות מן הלילה וב' שעות מהיום ע"ש:
שעה י' עבר (סנהדרין שם תנחומא פר"א פליאה), י' צוהו (אדר"ן):
שעה י"א נידון ולא עמד בצווי שעה א' (סנהדרין שם פר"א תנחומא פליאה), י"א סרח (אדר"ן):
שעה י"ב נתגרש (סנהדרין שם תנחומא פר"א פליאה), י"ב יצא בדימוס (פסיקתא וס' המוסר):
העולם נברא בו' ימים כל יום י"ב שעות כי בלילה לא היה בריאה דכתיב ביום עשות וגו' ו' פעמים י"ב הוא ע"ב שעות וז"ש עולם חס"ד יבנה (בחיי פ' תצוה):
ויעברו אדם ואשתו על מצות ה' אשר צום ויחר אפו בהם ויקללם ויגרשם ביום ההוא מג"ע לעבוד את האדמה וילכו וישכנו מקדם לג"ע. וידע אדם את חוה אשתו ותלד ב' בנים וג' בנות ותקרא שם הבכור קין לאמר קניתי איש את ה'. והשני קראה הבל כי אמרה בהבל באנו בארץ ובהבל נוקח ממנה (ס' הישר) אומות אומרים שקין נולד ט"ו שנים לבריאת אדם וקלמנה תאומתו והוליד אדם עם חוה אשתו ל' בנים זולת קין הבל שת, וי"א שהיו ק' (שה"ק צ"ב). תאומת קין אשתו קלמאנא ותאומת הבל אשתו בלבירא, אברבנאל (בראשית ד' א'):
בא' בשבת נכנס במי גיחון העליון עד צוארו והיה מתענה שבע שבתות ימים עד שנעשה גופו כלבו (פי' כחוש ואדום, וביוחסין הגי' ככברה) אמר ומה הלוחות ע"י שיכתבו באצבעו של הקב"ה עתידין מימי הירדן לברוח מפניהם (בימי יהושע) גופי שגבלו ב' ידיו ורוח נשמת פיו נפח באפי עאכ"ו, ואמר עד שאני בחיים אבנה לי בית מלון לרבצי לאחר מיתתי יעשו לעצמותי להם ע"ז אלא הריני מעמיק את ארוני למטה לארץ מערה לפנים ממערה לפיכך נקראת מערת המכפלה, (פר"א וילקוט סי' ל"ד, וכ"ה הגי' בז"ר):
אדה"ר נצטוה על ו' מצות ע"ז, ג"ע, ש"ד, גזל, ברכת ה', דינים (סנהדרין ורמב"ם יפ"ט מה' מלכים וב"ר ספט"ז), אדה"ר עיבד את השנה ומסר לחנוך (יוחסין וע"ל אלף נ"ו):
ויעש ה' לאדם ולאשתו בצאתם מג"ע כתנות עור, הכתנות היו מן העור שהפשיט הנחש, (פר"א פ"כ וילקוט סי' ל"ד) מן תחש שהיה בימי משה (בחיי פ' בראשית) מעור לויתן הנקבה שמלחה הקב"ה לצדיקים (ת"ח פ' הפועלים (פ"ד) מכוון לזה מ"ש השל"ה פ' תולדות (דר"צ) ובציוני דבגדי החמודות היו מעור לויתן ע"פ מה שאכתוב כי כתנות עור לקח עשו מנמרוד), ובתולעת יעקב כתב אחז"ל כתנות עור היו מצפורן (עשל"ה). ובס' מעשה ה' פי"ט כתב הם השערות הגדלות על הערוה, ובמות אדם ואשתו נתנו הכתנות לחנוך בן ירד, ובהלקח חנוך את האלהים ויתנם אל מתושלח ובמותו לקח אותם נח אל התבה ויהי בצאתו ויגנוב חם הכתנות ויסתירם מאחיו ובלדת חם את כוש בכורו נתן לו הכתנות בסתר וכאשר הוליד את נמרוד ויתן לו הבגדים ההם ועשו הרגו ולקח אותם ממנו (ס' הישר):
אדם נתגלגל באברהם, וחוה בשרה, ואח"כ נתגלגלה חוה ביצחק ואח"כ תרווייהו ביעקב ובת זוגו (מ' הנעלם דס"ו וי"ר בראשית ד"ך רע"ב) שאול היה באיפה של אדם בראש (ע"ל ב"א תתפ"ב), מרדכי ואסתר היו בסוד דדין של אדה"ר והיה בראשו של אדה"ר (ע"ל ג"א שצ"ב) אבשלום בסוד שערות של אדה"ר (ע"ל ב"א תתקכ"א) נתגלגל בחבקוק (עג"א רנ"ד) חלק מנשמת אדה"ר בא ליוסף (עב"א רל"ו) חוה נתגלגלה בשרה חנה שונמית צרפית (עב"א תתע"א), נתגלגלה בבתיה בת פרעה (עב"א שס"ח):
קין הוליד מאה בנים (רבה קהלת בפ' אם יוליד איש מאה) ונהרג בימי למך (ע"ש) וי"א בימי המבול (ע"ל אלף תרנ"ו באורך):
קין נתגלגל ביתרו קרח מצרי ז"ס יק"ם קין (ע"ל ב"א תמ"ט) נתגלגל בלבן (ע"ל ב"א קפ"ה) יתרו הוא הטוב של קין ובלק הרע וערב רב מן קין, יתרו נשמת קין שמואל רוח קין ונדב ואביהוא רוח ונפש, ושניהם מתלבשים בשמואל (חס"ל מעין ה' נהר כ"ה), נתגלגל בשר האופים (י"ר ס"פ וישב בשם ג"ר) נתגלגל בראובן ובחטא ראובן פרחה ממנו נשמתו של קין וניתנה ליתרו (כוונת האר"י ס"ז א' וחס"ל שם) אלישע בן שפט בחינת קין (ע"ל ג"א מ"ז) יחזקאל משורש קין (עג"א של"ב) המצרי נפש קין (עב"א שפ"ו) בלעם מחלק רע של קין (עב"א תפ"ח) יעל משרשו (ע"ל ב"א תרל"ו):
ויהי מקץ ימים ושנים ויקריבו קין מפרי האדמה והבל מבכורות צאנו ומחלביהן ותרד אש מן השמים ותאכל את קרבן הבל ויקנא קין בהבל, ויהי מימים יצאו השדה לעשות מלאכתם קין חודש אדמתו והבל רועה צאנו, ויעברו הצאן על מקום החרישה אשר חרש קין ויגש קין אל הבל בחמתו ויאמר מה לי ולך כי באת אתה וצאנך לרעות בארצי, ויאמר הבל מה לך כי תאכל פרי צאני ותלבש צמרם, ועתה הסר מעליך את צמרי צאני ושלם את פרים ובשרם אשר אכלת אז גם אנכי אצא מארצך או אעוף בשמים אם אוכל כו', ויקם קין ויקח ברזל כלי המחרשה אשר לו ויכה את אחיו וימיתהו (סה"י) רחוק ב' ימים מחברון מקום שהרג קין את הבל (גא"י):
הבל חי ג' יום (ב"ר פכ"ב) וכתב היפ"ת כי ט"ס הוא ר"ל לדעת מ"ד שהיה קיים עד חנוכה היה יותר מנ' יום, ונ"ל שצ"ל צ' יום ונתחלף צ' בנ' ונדפס חמשים וק"ל, ובאברבנאל בראשית ובמכלל יופי בראשית דל"ו בשם יוסיפון שהיה בן ק' שנה כשנהרג, וראב"ע כתב ויהי מקץ ימים שנה, ובתנחומא קין היה בן מאה שנה כשהרג את הבל, והטעם עיין אור יקרות בראשית:
הבל נתגלגל ביעקב (עב"א קפ"ה) נתגלגל ביפת (ע"ש) בלעם ובלק הם הרע, ומשה הטוב של הבל (עב"א תפ"ח), רות גלגול הבל (עב"א תשפ"ז), ב' תאומות של הבל ז"ס צפורה ובתיה בת פרעה (חס"ל מעין ה' נהר כ"ה), שונמית תאומה יתירה של הבל (עג"א מ"ג), וכן אשת יחזקאל (עג"א של"ב):
ויאמר ה' לקין נע ונד תהיה בארץ וילך נע ונד בארץ קדמת עדן, וידע קין בימים ההם את אשתו ותלד את חנוך, בימים ההם החל ה' להניחו ולהשקיטו בארץ ויבנה עיר ויקרא שם העיר חנוך כשם בנו ולא היה נע ונד כבתחלה, ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחויאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך (סה"י):