נשמת אדם/ב/קנד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הפ"ח בסימן תרע"ה כתב דאם לא נתן שמן כשיעור חייב לחזור ולהדליק בברכה ובאמת כן משמע מהרא"ש שכתב דלא יצא ידי חובתו י"ל שהוא דעת הרי"ף שהביא ב' תירוצים שבגמרא וכן הרמב"ם פסק לשניהם וכתב המ"מ דס"ל דלא פליגי אהדדי ושניהם הם דינא וכ"כ הגהת סמ"ק סימן רע"ט בשם הר"ש דגם עכשיו בעינן לשיעורא וכן כתב הטור:
ואמנם לכאורה נראה דעת הרא"ש שכתב דלא יצא היינו שחייב לחזור ולהדליק שהרי בסי' ג' כתב אע"ג שמתרץ תירוץ אחר כו' ע"ש משמע דס"ל לרא"ש דלפי' תי' א' א"נ לשיעורא פליג על תי' א' ואם כן (ה"נ) לפי תי' א' אין שיעור כלל לשמן ואם כן אף דמצריך שיהיה בו כשיעור דילמא הל' כתירוץ ב' מ"מ נקטינן ספק ברכות להקל. ובפרט שהס"ח והסמ"ק לא הביאו כלל דין זה כמה שמן יתן מוכח דס"ל דהלכה כתירוץ א' וכמ"ש הסמ"ג הגמיי' בשם ר"י שהעולם נוהגין כתי' ראשון ור"ל דלאחר שיכלה אין מדליקין ולפ"ז א"צ שיעור כלל אך שכתב הב"ח דגם דעת ראבי"ה שהביא הגמיי' כן שלא בעינן שיעורא נלע"ד דליתא שהרי כתב הגמ"י דהרמב"ם פסק כב' הלשונות וכ"כ ראבי"ה בשם ר"ת דנהגי תרוייהו אזלינן לקולא בשיעורא ובדלא אדליק דבשל סופרים הלך אחר המיקל ע"ש וק' דלפי דעת הב"ח איך כתב שכ"כ ראבי"ה אדרבה ראבי"ה חולק על הרמב"ם שהרי הרמב"ם כתב להדיא שצריך שיתן שמן כשיעור אלא פשוט דמ"ש ראבי"ה דאזלינן לקולא בשיעורא ר"ל כמ"ש הרמב"ם שם דלאחר שדלק חצי שעה מותר לכבותה וליהנות ממנה וזה דוקא לתי' ב' וכפי' הרי"ף אבל לתי' א' י"ל דאסור לעולם ועל זה כתב דבשיעורא אזלינן לקולא אבל בשיעור נתינת שמן י"ל דגם ראבי"ה מודה דצריך ועכ"פ כיון דהרבה פוסקים אינן מצריכין שיעור הדרינן לכללא דספק ברכות להקל ולכן יחזור וידליק ולא יברך:
בסימן תרע"ג במ"א ס"ק י"ב כתב בשם כה"ג דלא יברך וכ"כ הט"ז ואמנם מה שהט"ז מדמה לשמנים שאינם נמשכים נראה דאינו דומה דהתם אינם נכבים כ"כ אלא שאינו דולק יפה והפ"ח כתב דבר ברור שצריך לברך ומשמע מדבריו דאזיל לשיטתו דפסק בלא שמן כשיעור דצריך לברך. ולפ"ז מ"ש בסי' א' דאף בלא נתן שמן כשיעור א"צ לברך ה"ה כאן ובאמת נ"ל דגרע אפי' מזה דהתם עכ"פ ראוי לדלוק זמן מה כפי שנתן שמן אבל הכא אינו ראוי לדלוק אפי' רגע דיוכל להיות שתיכף ברגע שידליק תיכף יכבנו הרוח וקצת ראיה מסי' שס"ו בסעיף ז' בלחי שעומד לסתור מע"ש דאסור לאחר שנסתר אבל כל זמן שעומד אע"פ שעומד לסתור מותר לטלטל ול"א כאילו אינו ולכן נ"ל יברך ואין להביא ראיה להיפך מסימן תרכ"ח בעושה סוכה בראש הספינה שאם אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה פסולה אף שעומדת י"ל דש"ה דאז לא נקרא דירה כלל והתורה אמרה תשבו כעין תדורו.
נ"ל דצריך ליתן שמן בנר שתהא דולקת בלילה חצי שעה וא"כ מברך לבטלה כדאיתא בסימן תרע"ב במי שהוא טרוד. ולא מיבעיא למה שכתב הט"ז בסימן תרע"ג ס"ק ט' דחולק על תה"ד דאם כבתה בע"ש ועדיין לא קבל שבת דצריך לחזור ולהדליק דעדיין המצוה לא חל עד שתחשך פשיטא דלא יצא. אלא אפילו לדעת הה"ד והש"ע דאם כבתה אין זקוק לה אפילו בע"ש היינו דוקא לענין זה כיון דהוא הכשיר מצוה ודוקא שנתן כשיעור שיהיה דולק כזמן מצותה אבל אם מתחלה לא נתן בה שמן כ"כ לכ"ע לא יצא תדע שהרי גם תה"ד לא כתב אלא שהוא הכשר מצוה ולא כתב דבע"ש המצוה אינה רק שיהיה דולק ביום אלא ודאי דליתא דס"ל לתה"ד דבע"ש מתחלת הזמן מופלג המנחה ונמשך עד שתכלה רגל ולכן אם כבתה אין זקוק לה וכ"כ בלבוש בהדיא וז"ל כיון שא"א בע"א יצא בכך שהרי ידליק גם כן לאחר השקיעה עכ"ל:
שאלה עני שאין ידו משגת לקנות שמן זית ולהיות מן המהדרין כי הוא ביוקר גדול איזה עדיף להדליק נר אחד של שמן זית בלילה או להדליק בנר של שעוה ולהוסיף בכל לילה:
תשובה בפרק התכלת איתא הפרים והאילים והכבשים אינן מעכבים זא"ז רש"א אם היה להם פרים מרובים ולא היה להם נסכים יקריבו פר אחד ונסכיו ולא יקריבו כולם בלא נסכים אבל חכמים פליגי עליו וס"ל דמוטב להקריב שבעה פרים בלא נסכים ופסק הרמב"ם והר"ב דאין הלכה כר"ש הרי דפליגי בזה במצוה שאין מעכב זא"ז כגון שבעה כבשים או פרים דאם אין לו שבעה מביא מה שיש לו ונטפל לו גם כן מצוה אחרת כגון נסכים דלר"ש מוטב שיקריב אחד כתיקונו מלהקריב מקצתן שלא כתקנה ולת"ק עדיף טפי לעשות מצוה אחת בשלימות וא"כ ה"נ לת"ק מוטב שידליק בכל לילה בשלימות דהיינו להוסיף אף שלא יהיה בשמן זית שהוא מן המובחר ומוטב שידליק בשעוה ולהוסיף בכל לילה אך י"ל כיון דלא אמרינן בגמרא מצוה להוסיף בכל לילה אלא בלשון מהדרין ואם כן אינו אלא הידור מצוה וי"ל דגם ת"ק מודה דמוטב לעשות עיקר מצוה כתקנו דהיינו בט"ז ואמנם נ"ל דהא דאי' בש"ע ש"ז מן המובחר אינו דינו דגמ' דבגמ' ל"א אלא ש"ז יפה לנר ומשום דצליל נהורא ול"א משום שנעשה בו נס אלא הכלבו כתב זאת מסברא דנפשיה ואם כן כיון דעכ"פ דין זה דמהדרין מן המהדרין נזכר בגמרא וש"ז לא נזכר בגמרא כלל וגם הרי"ף והרמב"ם לא הביאו זה ואם כן עדיף להדליק בשעוה ולהיות מן המהדרין מן המהדרין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |